רש"י/ברכות/ג/ב
בחדתי. שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה ועודנה בחזקתה[1][2]:
חשד נמי ליכא. דתנן (במסכת קדושין דף פ:) אבל אשה[3] מתיחדת עם שני אנשים:
בתרי ופריצי. דאמרינן התם[4] לא שנו אלא בכשרים[5]:
במקומן חיישינן. במקום שהם מצויין תדיר חיישינן אפילו בתרי:
בדברא. בשדה:
קדמו עיני אשמורות. אלמא חצות לילה שהיה דוד עומד שתי משמרות יש בהם:
ור' נתן. אמר לך האי קדמו עיני אשמורות דקאמר דוד קדמו לשאר מלכים קאמר שדרכן לעמוד בשלש שעות ביום בתחלת שעה שלישית:
שית דליליא. חצות לילה הוי שש שעות:
ותרתי דיממא. ששאר מלכים ישנים הוו להו תרתי משמרות של שמונה שעות:
אלא לדבר הלכה. אסור לספר לפניו שהכל חייבין לספר בהן והמת דומם והוה ליה לועג לרש חרף עושהו (משלי יז):
אבל מילי דעלמא. שאין גנאי למחריש בהן לית לן בה:
מאורתא. מתחלת הלילה:
בנשף בערב יום. בהעריב היום קרוי נשף:
ה"ק.[6] קרא דחצות לילה:
מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה. שקודם לכן הייתי עומד[7]:
מתנמנם כסוס. עוסק בתורה כשהוא מתנמנם. כסוס הזה שאינו נרדם לעולם אלא מתנמנם ונעור תמיד:
בשירות ותשבחות. והכי מפרש בההוא קרא להודות לך וגו':
למחרתם. ליום מחרת של חנייתם שם:
ה"ג אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב אלא אמר רב אשי תרי נשפי הוו:
נשף יממא. קפץ ועלה כמו לנשוף מדוכתיה (מגילה דף ג.) וכמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה (חולין דף מב:):
ואתא איהו ואמר כחצות. לפי שלא היה יודע לכוין השעה ולהעמיד דבריו בשעת המאורע[8]:
כנור היה תלוי למעלה ממטתו. ונקביו לצד צפון כיון שהגיע חצות הלילה רוח צפונית מנשבת בו דאמר מר (בב"ב דף כה.) ארבע רוחות מנשבות בכל יום ויום שש שעות ראשונות של יום מנשבת רוח מזרחית מהלוך החמה[9] [10]ושש אחרונות רוח דרומית ובתחלת הלילה רוח מערבית ובחצות הלילה רוח צפונית[11]:
אין הבור מתמלא מחוליתו. העוקר חוליא מבור כרוי[12] וחוזר ומשליכו לתוכו אין מתמלא בכך. אף כאן אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר אין אנו יכולין לפרנסם משל עצמנו:
יועצים באחיתופל. איזה הדרך ילכו והיאך יציבו מצב ומשחית וטכסיסי מארב מלחמה:
ונמלכין בסנהדרין. נוטלין מהם רשות כדי שיתפללו עליהם[13]:
ושואלין[14] באורים ותומי'. אם יצליחו:
ה"ג[15] מאי קרא ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ:
- ↑ שנפל מחדש שהחומה שלא נפלה עודנה בחזקתה (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ הרש"ש מעיר מדוע לא פירש רש"י בבנין שנבנה ועדיין לא התיישב, שאף הוא קרוי חורבה, כמבואר במגילה (ג:) גבי כרך שחרב שפירושו שלא נגמר בניינו עד תכליתו.
- ↑ אשה אחת (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ התם במסכת קידושין (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ בכשרים אבל בפרוצין אפילו עשרה נמי לא ומעשה היה והוציאוה עשרה במיטה: (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ ה"ק. האי קרא דחצו' (הגהות הב"ח) ע"פ ע"י וכ"ה בכת"י [לונדון].
- ↑ והרש"ש פירש שלעולם לא היה ישן בשעת חצות לילה, ולפעמים היה מקדים וקם מבערב.
- ↑ גירסת רש"י ככ"י פירנצה "דאמר ליה למחר כי השתא" (וכצ"ל לנוסח הדפוס), ר"ל דהקב"ה לא אמר לו בחצות אלא דבחצות אמר לו כשעה זו, וכ"פ בפני יהושע. אמנם בשאר כתה"י הגי' דאמר ליה בחצות.
- ↑ בשו"ת שב יעקב (ח"א סימן א) כתב שאין כוונת רש"י שהרוחות הולכין כמו שהחמה הולכת, שבזמן שהחכמה הולכת במזרח מנשב רוח מזרחית וכן בשאר רוחות, שהרי אם כן היתה רוח צפונית מתחילה לנשב בקיץ בתחילת הלילה כמבואר בגמרא בעירובין (נו.) חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זה הוא פני צפון.
- ↑ ושש כו'. נ"ב אינו כן (אלא שש אחרונות רוח מערבית ובתחלת הלילה רוח דרומית וכמ"ש בז"ח פ' בראשית) (הגהות הגר"א).
- ↑ צפונית. הוא סוף דיבור, ואחר כך צריך להיות ד"ה אין הקומץ משביע את הארי. מל' מלא קומצו מלא כף מחציר אינו משביע את הארי. פ"א קומץ לשון ונהי בעינינו כחגבים כדמתרגם כקמצין ר"ל מחגב אחד אינו שבע ארי. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור ואין הבור (הגהות הב"ח).
- ↑ כרויה (דפו"ר וע"י), ובכת"י מן הבור.
- ↑ ובסנהדרין (טז.) פירש רק ונוטלין רשות מהן, וכך מבואר לכאורה בגמרא שם שהוא ביאור לדינא דמתניתין שם שאין יוצאין למלחמת הרשות אלא ע"פ בית דין של שבעים ואחד, וצ"ב מדוע הוזקק רש"י לפרש כאן שעשו כן כדי שיתפללו עליהם, וכיצד יתיישב פירושו כאן עם סוגיית הגמרא התם.
- ↑ נשאלין (דפו"ר ע"י וכת"י).
- ↑ ליתא בדפו"ר ע"י וכת"י.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |