מראי מקומות/ברכות/ג/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהרש"ל
חכמת מנוח
לבוש עם מפרשי הים
הג' תפארת למשה
פני יהושע
הג"מ יחזקאל לנדא
גליון מהרש"א
רש"ש
שפת אמת
ישוב הדעת
שיח השדה


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בחדתי[edit]

רש"י פירש בחורבה שנפלה חומתה מחדש ועודנה בחזקתה. והרש"ש פירש בבית שנבנה ועדיין לא התיישבו בו, שאף הוא קרוי חורבה[1].

מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין[edit]

המהרש"א מקשה מדוע הקשתה הגמרא שאי"צ לטעם של מפולת כיון דסגי בטעמים של חשד ומזיקין, ולכאורה היה לגמרא להקשות מכל אחד בלחוד, מדוע צריך לטעם של מפולת הלא סגי בטעם של חשד, וכן מדוע צריך לטעם של מפולת הלא סגי בטעם של מזיקין, וכדרך שהקשתה הגמרא לעיל לגבי הטעם של חשד. וכתב המהרש"א, ויש ליישב.

וביישוב הדעת ביאר כוונתו: א. שכיון שאם היה מקשה מחשד לבד ע"כ היה צריך להעמיד בתרי וכשרי ואז כבר לא היה יכול להקשות ממזיקין, לכך כללם יחד.

ב. שלא יכל להקשות ממזיקין, כיון שכבר לענין חשד העמיד בתרי, ולכן גם לא הקשה מחשד לבד אלא כללם יחד והוצרך להעמיד בתרי וכשרי, שאוקימתא זו עדיין לא הוצרך לפרשה לעיל.

ובספר תבנית:זכרון יעקב ביאר כוונתו, שלעיל כיון שלכל קושיא הוצרך להשיב בסברא חדשה לכן חילקם זה מזה, משא"כ כאן שבסברא אחת בתרי וכשרי משיב על שתי השאלות לכך כללם. אלא שהקשה לפי זה מהמשך הגמרא לענין מזיקין, ששם היה לו לחלק כיון שהוצרך להשיב בשתי סברות, חדתי לענין מפולת, ותרי וכשרי לענין חשד. ויישב, שכיון שלא חידש ביישובו דבר, שהרי כבר ידע לסברות של חדתי ותרי וכשרי, ולא הזכירם אלא בשביל הקושיא "אי בתרי מזיקין נמי ליכא" וכדי ליישב מה שיישב, לכן כללם בקושיא בפעם אחת.

משמרה ופלגא נמי משמרות קרי להו[edit]

השבות יעקב למד מכאן שמעיקר הדין אף לחם וחצי קרוי לחם משנה, כשם שמשמרת וחצי קרויות שתי משמרות, והחתם סופר (או"ח סימן מו) דחה דבריו.

תרי נשפי הוו[edit]

המהרש"א (ח"א) מוסיף שאף שתרי נשפי הוו מכל מקום הפסוק "קדמתי בנשף ואשועה" פירושו בהכרח בערב ולא בבוקר, שאם לא כן אין בכך כל רבותא כיון שבוקר הוא שעת קימה של כל אדם.

מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה[edit]

רש"י פירש שלא עבר עליו חצות לילה מאחר שהיה קם משנתו קודם לכן בערב. והרש"ש ביאר שלעולם לא ישן בשעת חצות, ולפעמים היה מקדים וקם כבר משעת ערב.

מתנמנם כסוס[edit]

המהרש"א (ח"א) מבאר שהיה ישן כשינת הסוס כשיתין נשמין (סוכה כו:).

אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה[edit]

כתב הריטב"א: "וזה שהיו אומרים שצריכים פרנסה, כשהיו עניים דחוקים היו אומרים כך ולא בכל שעה". וביערות דבש (ח"א ב) ביאר על פי מדרש (רות תרג) שדוד לא זכה לבנות את ביהמ"ק, כי הפריש לצורך בנייתו את כל הזהב שהשליכו עליו בהרגו את גלית, ולא פרנס את העניים ברעב. ועל כך באו אליו חכמי ישראל יום יום שיתנו לעניים.

אין הקומץ משביע את הארי[edit]

המהרש"ל מביא יש מפרשים שקומץ היינו חגב, כדמתרגמינן "ונהי בעינינו כחגבים" (במדבר יג לג) "כקומצין".




שולי הגליון


  1. ראו מגילה (ג:) כרך שחרב, ופירושו שלא נגמר בניינו עד תכליתו.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף