תוספות הרא"ש/ברכות/י/ב
ולא ראתה קרי עליהם. תימא מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחין יותר מהאיש דילמא היינו שראתה הסדינין, וי"ל דמ"מ נתנה לב לדקדק במעשיו ולראות יותר מבעלה:
רגל ישרה. פרש"י מדכתיב רגל משמע תרוייהו כחד רגל, א"נ י"ל מדכתיב ישרה דמשמע שמתכוין ועומדין ומיישרין רגליהם:
מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה. יש להסתפק אם ר"ל עד חצות כשיעור תפלה לרבנן או עד ארבע שעות לר' יהודא או אפילו כל היום כולו לא הפסיד, ורב האיי גאון כתב אף כל שעה רביעית ואע"פ שאינה עונתה מברך שתים לפניה ואחת לאחריה. משמע דוקא שעה רביעית שהוא זמן תפלה לר' יהודא אבל מכאן ואילך הפסיד הברכות ויקרא בלא ברכה:
גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מן הקורא בתורה. וא"ת מאי איריא ק"ש אפי' תפלה נמי דקיי"ל פ"ק דשבת (דף יא.) כגון אנו מפסיקין בין לק"ש בין לתפלה, וי"ל דהאי דנקט ק"ש לרשב"י וחביריו שלא היו מפסיקין לתפלה כי אם לק"ש לפי שתורתן אומנתם, א"נ ה"פ גדול קריאת שמע בעונתה מת"ת פעם אחרת דת"ת בעידן ק"ש אין זה חידוש דאפילו תפלה נמי עדיף דזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד:
בערב [כל אדם] יטה ויקרא. אע"ג דאמרינן לעיל בריש פרקין אדקאי בשחרית מפרש מילי דשחרית א"כ הוי ליה למימר בבקר תחלה, וי"ל כיון דערב ובקר נפקי מקרא דבשכבך ובקומך נקט סדר דקרא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |