בבלי/ברכות/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד.

צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


בבלי TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב

יוצר אור ובורא חשך [1]לימא יוצר אור ובורא נוגה כדכתיב קאמרינן אלא מעתה עושה שלום ובורא רע[2] מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא אלא[3] אמר רבא[4] כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום[5] בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה[6] אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד[7] א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו)לברך דאמר[8] רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין. מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל[9] ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות הלכך לימרינהו לכולהו: תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה




שולי הגליון


  1. ולימא יוצר (הגהות הב"ח).
  2. שלום ובורא את הכל מי קא אמרינן (הגהות הב"ח).
  3. בכי"מ ובב"נ ליתא וכבר כתבו התוס' בשבת צ"ח א' שאין דרך הגמ' לומר אלא במקום שלא הוזכר אמורא לפניו (דק"ס).
  4. בכי"מ רבא בר עולא וכ"ה בב"נ וברא"ש. ולקמן י"ב א' בגמ' רבה בר עולא וכ"ה כאן ברי"ף ובשט"מ (דק"ס).
  5. בכי"מ מדת לילה ביום ומדת יום בלילה, והסדר נכון וכ"ה ברי"ף (אבל הרא"ה העתיק דברי הרי"ף כלפנינו בגמ') ובתוס' הרא"ש (דק"ס).
  6. בכי"מ בלילה מאי היא, וכ"ה בב"נ וגי' ישרה היא (דק"ס).
  7. בכי"מ ורבנן אמרי אהבת עולם תנ"ה ר' נתן אומר אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם וכה"א אהבת עולם אהבתיך וגו', וגי' הדפוס אינו מדוקדק דהאי סייעתא תיובתא הוא וכגי' הכ"י כ"ה בב"נ ובבה"ג ובת' הגאונים חמדה גנוזה סי' קכ"ה וברי"ף וברא"ש ובתו' הר"י ובס' המנהיג ובאבודרהם אצל ברכת אהבת עולם ובחי' הרשב"א ובפסקי רי"ד ועי' בב"נ שהאריך. אך גי' הכ"י תנ"ה ר' נתן אומר לא מצאתיו בשום מקום ונ"ל שבא הנה בטעות הסופר מד' י"ב א' (דק"ס).
  8. בכי"מ למשנה ולמדרש אין צריך לברך ר' אלעזר אומר אף למדרש נמי צריך לברך לתלמוד אינו צריך לברך ר' יוחנן אמר אפי' לתלמוד נמי צריך לברך. אמר ר' חייא בר אשי. ובגי' הכ"י צ"ל ר' אלעזר אמר אף למשנה ולמדרש נמי צריך כו'. והא דר' יוחנן אמר אף לתלמוד כ"ה הגי' גם בסדרע"ג שם. וגי' הכ"י אמר רחב"א נר' ישר דבזה אזדו רוב הקושיות על גירסות הראשונים וכ"ה בסרע"ג (אבל התו' ר"י העתיק גם דברי רע"ג דאמר) וכ"ה בס' האגודה ומילתא באפי נפשיה הוא דרב בריך אמדרש.
    ובגליון כי"מ למשנה אין צריך לברך ר' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך לתלמוד אין צריך לברך ר' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך למדרש אין צריך לברך רבא אמר אף למדרש צריך לברך דא"ר חייא בר אשי. וגי' הגליון הוא כגי' הרי"ף אך בחילוף שמות האמוראים ונר' שכן הי' גי' השט"מ שכתב לקמן י"ד ב' וז"ל ואע"ג דלעיל מייתינן ראיה מהכא למ"ד למדרש צריך לברך כו' והכא אמרינן דראיה הוא למשנה איכא למימר כו'.
    הגירסאות בזה משונות מאוד בדפוסים הישנים ובכל ספרי הראשונים. בד' שונצינו וינציא ובסילאה הגי' א"ר הונא למקרא ולמדרש צריך לברך לתלמוד אין צריך לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולתלמוד צריך לברך למשנה אין צריך לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך דא"ר חייא בר אשי כו'. ופשוט הוא שזאת הגי' היתה לפני רש"י ע"כ פירש גבי מדרש דהוא נמי קרוב למקרא ועל הא דאמר לתלמוד אין צריך לברך פירש אפי' קודם אהבה רבה כו' וה"ה לאידך רק דנקיט פירושו אקמייתא והצל"ח שלא ראה את הגמרות הישנות כתב על דברי רש"י מה שכתב. וצ"ל דספרא דבי רב חשיב ליה כמשנה מדמייתי ראיה מדר' חייא בר אשי וכ"ה לקמן י"ד ב' אבל רש"י הכא קרי ליה מדרש.
    אבל הרש"ל הגיה גירסתינו ע"פ גי' הרא"ש אולי מפני שהיה קשה לו איך מייתי ר' יוחנן ראיה מעובדא דר"ח בר אשי קמיה דרב ועוד היה נר' לו דיותר סברא לברך על המשנה מעל הגמ' וכמ"ש בתר"י אבל מה שהגיה צריך לחזר ולברך בודאי טעות הדפוס הוא דהכא קאי אעיקר הברכה אי צריך לברך אתלמוד אי לא וכ"ה ברא"ש וכ"כ הצל"ח.
    ובדפוס קראקא ובנבשתי הדפיסו הגי' כבד' וינציא רק אחר ר' יוחנן אמר אף למשנה צריך לברך הוסיפו רבא אמר אף לתלמוד צריך לחזור ולברך דארחב"א כו' וגי' זו ודאי גי' בורית היא דמאי מוסיף והא ר"א ור' יוחנן נמי הכי ס"ל.
    והרא"ה בפי' להלכות הרי"ף העתיק דברי הרי"ף (ולפי שהוא בכ"י הנני מעתיקו בשלימות) אר"ה למקרא צריך לברך למשנה א"צ לברך. פי' דעיקר תורה הוא תורה שבכתב ועליה צריך לברך. ור' אלעזר אמר למשנה צריך לברך. פי' שהוא עיקר תורה שבע"פ והכל הסכימו עליה. למדרש א"צ לברך. פי' לפי שהוא במחלוקת ושלא בהסכמת הכל. ור' יוחנן אמר אף למדרש נמי צריך לברך דא"ר חייא בר אשי כו'. וצ"ל לפירושו דמדרש ותלמוד חדא היא.
    ובב"נ הגי' א"ר הונא למקרא ולתלמוד צריך לברך למדרש אין צריך לברך ר' אלעזר אומר אף למדרש נמי צריך לברך וא"ר חייא בר אשי כו'. ונר' דבבא דמשנה חסר בט"ס.
    ועי' בבה"ג וברי"ף ובסרע"ג ובאו"ז הל' ק"ש סי' כ"ג ובהגמ"י פ"ז מהל' תפלה אות י' ובפסקי רי"ד ובס' האגודה תמצא בכולן גרסאות מחולפות שאין האחת דומה לשני' (דק"ס).
  9. בבית נתן ורא"ה הגי' בא"י למדני חוקיך וכן היה לפני רש"י ותוס', וראה באריכות מאמרו של ר' אהרן גבאי בקובץ מנורה בדרום כ"ו עמ' כח ואילך.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף