רש"ש/ברכות/יא/ב
גמרא אלא אמר רבא כדי להזכיר. ברי"ף ורא"ש הגיה רבה בר עולא וכ"ה לקמן י"ב א':
שם אף לתלמוד צ"ל דאמר כו' בספרא דב"ר כו'. עי' עט"ר שהקשה דהא ספרא דב"ר היינו תו"כ כדפירש"י לקמן (י"ח ב') וזהו בכלל מדרש. ול"נ דט"ס הוא וצריך למחוק תיבות ספרא דב"ר כי כן לקמן י"ד ב' ליתא. ודע דגם שם ט"ס לאפוקי ממ"ד למשנה אצ"ל כו' וצ"ל לתלמוד. וי"ל גם הגי' דהכא דאולי היה להם גמרא גם על ברייתות דתו"כ כמו דמצינו הרבה בגמרא דילן שמביא ברייתא דתו"כ ומפרשה כמו שמפרש למשנה ויהיה פירוש לתנויי פרקין בספרא דב"ר היינו הגמרא שעליה:
שם ורב המנונא אמר אשר בחר כו' א"ר המנונא זו היא מעולה שבברכות. עי' בתוס' עירובין ריש ס"ג דתרי רב המנונא הוו ונראה שהראשון שבכאן הוא הקדמון תלמידו דרב והב' הוא תלמידו דר"ח. ועי' גי' הרי"ף והרא"ש:
רש"י ד"ה לגמרא אצ"ל. הגרי"פ הגיה למדרש. ול"נ דכוונת רש"י להוכיח ממאי דאמר לקמן (י"ד ב') לאפוקי ממ"ד לתלמוד אצ"ל (דכצ"ל שם כמש"כ לעיל) מזה מוכח דמ"ד הכי אפילו קודם אה"ר אמר דהא התם הוה קודם ק"ש כדאמר שם והדר קרי ק"ש:
[רש"י ד"ה א"ל הממונה. כדאיתא בסנהדרין (י"ט). כ"נ דצ"ל]:
תוס' ד"ה שכבר. שהרי אין בידו לישן כו'. ק"ל מהא דפריך בתענית י"ז ב' שתויי יין נמי אפשר דגני פורתא כו' ע"ש:
תוס' ד"ה וברכת כהנים. שהרי כו' אחר הקטרת אימורין כדאיתא בתמיד ואמרי' בתענית כו'. כצ"ל. אך לכאורה בתמיד בפ' בתרא משמע דמיד אחר הקטורת קודם הקטרת אימורין היה נ"כ. אמנם גם הרמב"ם בפ"ו מהל' תומ"ס הל' ה' כתב דהיה אחר העלאת אברים למזבח וע"ש בלח"מ בשם סמ"ג (סימן קצב). ול"נ דחיליה דהרמב"ם מפירושו בפ"ז דתמיד מ"ב על הא דעמדו הראשונים וז"ל שקראם ראשונים בערך אותן העוסקים בהעלאת אברים (ר"ל למזבח) מכלל דעתה גם הם גמרו רק שהם גמרו אחר גמרן של הראשונים ומש"כ הלח"מ שם דמהתוס' שלפנינו נראה דנשיאת כפים היה אחר הקטורת תמוה דהרי הם ז"ל ברור מללו לאחר הקטרת אימורין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |