רש"י/ברכות/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


רש"י TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב

יוצר אור [1]ובורא חשך [2](עושה שלום ובורא רע). לקמיה מפרש אידך מאי היא דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו:

כדכתיב קאמרי'. כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע:

שכבר נפטר באהבה רבה. שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך:[3]

מדרש. הוא קרוב למקרא כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות:

לגמרא[4] אין צריך לברך. אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפסח שני[5]:

אף לגמרא[4] צריך לברך. שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה. גמרא[6] היינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא:

ומברך. ברכת התורה:

ור' יוחנן מסיים בה הכי. דבעי פתיחה בברוך וחתימה בברוך:

הערב נא ה' אלהינו. יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה:

ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל[7]. גרסינן. ולא גרסינן למדני חקיך שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה תהלים קיט) לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה. והכי קאמר ה' שאתה ברוך למדני חקיך:

וזו היא מעולה שבברכות. התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל:

תנן התם. במסכת תמיד:

אמר להם הממונה. והוא סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן היינו ממונה פירש"י שם טו:):

ברכו ברכה אחת. לקמן מפרש מאי היא ומן הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע והדר תני אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו[8] עשרת הדברות:

וברכו את העם. עם העם:

ועבודה. בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת[9] עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד:

וברכת כהנים. לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע כדאמר במסכת יומא (ד' לז ע"ב) הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו':

מוסיפין ברכה אחת. לקמיה מפרש לה:

למשמר היוצא. שהמשמרות מתחלפות ביום השבת כדאמרינן במסכת סוכה (ד' נו:) משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין:

מאי ברכה אחת. דקתני רישא איזו מן הברכות הוא אומר:

לאו בפירוש אתמר. לא שמע מפי ר"ל שאמ' בפירוש מאי ברכה אחת יוצר אור:

זאת אומרת. דקתני ברכו ברכה אחת:

ברכות אין מעכבות זו את זו. בירך את האחת ולא בירך את השניה נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו. ומהכא שמע ר' זריקא דס"ל לר"ל דהך ברכה אחת יוצר אור היא:

אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי. ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין מעכבות זו את זו:




שולי הגליון


  1. יוצר אור ולקמ' מפרש אידך מאי היא (תשלום פירוש רש"י).
  2. ד"ה יוצר וכו' ובורא את הכל. לקמיה מפרש (הגהות הב"ח).
  3. ללמוד וללמד כן תתננו ותלמדנו, מדרש הוי קרוב למקרא (תשלום פירוש רש"י).
  4. 4.0 4.1 לתלמוד (דפו"י).
  5. [צ"ל בפרק שני דף יד:]. מסורת הש"ס.
  6. צ"ל תלמוד וכן נקט רש"י בסוטה (כ. בסופו) אלא שהצנזור מחק בהרבה מקומות בש"ס תיבת תלמוד והחליפה בתיבת גמרא (מצור דבש) וכ"ה בדפו"י.
  7. בכ"י לונדון ופרמה המלמד תורה לישראל.
  8. וקראו עשרת דברים אלו עשרת הדברות (תשלום פירוש רש"י).
  9. בעבודת (תשלום פירוש רש"י).
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.