בית נתן/ברכות/יא/ב
לישנא מעלייא[1] אמר רבא בר עולא (ובנוסחתי' אמר רבא וכתב הגאון ר"י פיק עה"ג לק' י"ב ע"ש ושם נזכר אצלינו כיון דאמר רבא בר עולא וכגי' הכ"י[2]):
מדת יום בלילה מאי היא[3] אמר אביי גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור ואידך מאי היא א"ר יהודה אמר שמואל אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם תניא נמי הכי אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם וכן הוא אומר אהבת עולם אהבתיך ע"כ משכתיך חסד (נוסחא זו היתה לפני הרי"ף והרמב"ם פ"א מה' ק"ש ה"ו וע"ש בהגהות מיימוני שכן פסק ר"ח וה"ג וכן גירסת הרא"ש וכתב וקי"ל כרבנן והא דאמר לק' אר"י א"ש השכים לקרות וכו' שכבר נפטר באהבה רבה ההיא מימרא דשמואל דהוה מרא דשמעת' קמייתא ורבנן פליגי עליה וכבר אדחי לה הא דשמואל דתניא כוותייהו דרבנן וכל מאי דמשכחת בתר הכי אהבה רבה אעיקרה דשמואל גריר והגאונים כתבו שיש לקיים דברי שניהם וכן באשכנז ובצרפת נהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם וכו' ע"כ ופשרה היא זו שלא לשבש הגירסא שבנוסחתינו וכן הביא מנהג זה של אשכנז בהגהות מיימוני שם ומסיים שם וז"ל ואין נפקותא במחלוקת זה אלא בב' תיבות הראשונות ובר[א]בי"ה כתב שבדבריהם ומנהגיהם נמצא בספר הבא משיבת ירושלם
וראיתי בסמ"ג עשין י"ח בהלכות תפלה דף ק"ב שמביא שם ירושלמי וז"ל גרסינן בירושלמי דברכות הרוצה לשנות קודם ק"ש צריך לברך על התורה פי' כמו שאנו נוהגין וכו' ולאחר ק"ש אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה א"ר בון והוא ששנה על אתר וכו' ואח"ך כתב וז"ל הנה בירושלמי שהזכרנו ובסתם התלמוד בפ"ק דברכות מזכיר אהבה רבה בשל שחרית וכן עמא דבר ותקנו לומר ערבית אהבת עולם כדי לקיים גם דברי האומר אהבת עולם כך כתבו הגאונים עכ"ל והנה מה שמביא בשם הירושלמי שנזכר בה אהבה רבה, בירושלמי שלפנינו ר"ה וברושלמי ברכות ע"פ הרא"פ הגי' כך שמואל אמר השכים לשנות קודם ק"ש צריך לברך אחר ק"ש אין צריך לברך א"ר בא והוא ששנה על אתר ע"כ הרי בפירוש שלא נזכר אהבה רבה ואף אם היה הגרסא כדבריו מה בכך הלא זו מימרא דשמואל שהוא סובר א"ר ואף אם היה מוזכר סתם אהבה רבה בירושלמי מה בכך כיון דבתלמוד דידן אדחי לה הא דשמואל וכפי הנראה שגם הסמ"ג היה גורס בגמרא כגי' הכ"י וכרמב"ם וכו' דאם היה גורס כגרסת הספרים לא היה צריך להביא עצות מרחוק מירושלמי וכו' דממילא כפי גרסת הספרים הלכה כשמואל וכמ"ש הלחם משנה שם בהרמב"ם דלפי גרסתי' ראוי לפסוק כשמואל
ורבינו ירוחם בנתיב שלישי ח"ב כתב שם וז"ל והגאונים כתבו כי יכול לומר ג"כ אהבה רבה ע"ש הרי בפירוש שאפילו הגאונים לא הכריעו לומר דוקא אהבה רבה כי אם כתבו שיכול לומר ג"כ אהבה רבה אבל גם לפי דעתם העיקר לומר אהבת עולם ואחר שזכינו לגרסת הגמ' כ"י שגורס בפירוש כגירסת הרמב"ם ודעמיה מאן דתני וגריס אהבת עולם לא משתבש וכנוסחות הספרדים הי"ו וכן עיקר
אחר כתבי זאת מצאתי בס' המנהיג לאבן ירחי בה' תפלה או' ב"ן וז"ל צ"ל אהבת עולם בערבית ושחרית דהא איפלגו וכו' וסוגין כרבנן ואם ירצה לומר אהבת עולם רבה אהבתנו הרשות בידו אבל מה שאמר שר שלום ז"ל דמנהג לומר בשחר אהבה רבה ובערב אהבת עולם לצאת ידי שניהם ליתא כדאמרנן וכ"כ רי"ף ז"ל אב"ן ואפשר שזה ג"כ כוונת רי"ו מש"כ בשם הגאונים וכו' ודברי המנהיג הללו נעלמו מאת הגאון צל"ח לכן כתב מש"כ עש"ב ועיין בס' אור לו בציון שיטה על ברכות מה שהקשה על גי' הרי"ף ממעשה רב וכן אורי ליה ר"א לר' פדת בריה אהבה רבה וכו' והניח בצ"ע ובגי' הכ"י לא גרסינן כל זה ולק"מ[4]):
א"ר הונא למקרא ולתלמוד צריך לברך למדרש א"צ לברך ר' אליעזר אומר אף למדרש נמי צריך לברך[5] ואמר ר' חייא בר אשי זימנין סגיאין וכו' (כמה נוסחא זו מרווחת דלפי נוסחתינו רבא אמר אף לתלמוד צריך לברך האיך מביא ראיה מרב שבירך אסיפרא דבי רב שהוא ת"כ כמבואר בהדי' ברש"י דף י"ח ע"ב שהוא מדרש ועיין במעדני יו"ט על הרא"ש אות פ' שהקשה קושיא זו וע"ש וכן הקשה בס' עט"ר ד' כ"ד ע"ב וכן הקשה בס' מנחת שמואל ולפי גי' הכ"י ר"א אומר אף למדרש שפיר מביא ראייה מרב שבריך על ספרא דבי רב שהוא מדרש וגי' הרי"ף הוא קרוב בזה לגי' הכ"י ע"ש[6] ועיין ברש"ל מה שהגיה ובס"ד כתב ורבא אמר אף לתלמוד צריך לחזור ולברך דאר"ח וכו' כצ"ל ותיבת לחזור שכתב בדבריו היא אגב שיטפיה דהא לא קאי אאחר ק"ש אלא אקודם ק"ש מדמייתי ראיה מדר' חייא וכן משמע מדברי רש"י בד"ה לגמרא אין צריך לברך דפלוגתייהו קאי אקודם אהבה רבה וכן הגיה בס' מעשה רב ומחק תי' לחזור ע"ש וכ"כ בספר צל"ח שתיבת לחזור הוא ט"ס ע"ש וכ"כ בס' מראה אש ע"ש):
מאי מברך אר"י אמר רב ברוך אק"ב וצונו על דברי תורה (וכן גי' הרי"ף) ר' יוחנן אמר הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל בצאצאינו ובצאצאיהם ונהיה כולנו יודעי שמך לומדי תורתך בא"י למדני חקיך[7] רב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות אמר רב פפא[8] הלכך נימרינהו לכולהו (וקרוב לזה הוא גי' הרי"ף והרא"ש ועיין בס' עט"ר שהשביח גי' זו וכתב גירס' זו הוא הנכון ע"ש):
שמע והיה אם שמוע ויאמר[9] ואמת ויציב עבוד' והודאה וברכת כהנים ובשבת וכו' (עיין בספר אלפי מנשה כתב וז"ל נ"ל לגרוס כך שמע והיה ויאמר וברכו ג' ברכות עבודה והודאה וברכת כהנים שהיא ברכת שים שלום שנקרא' בלשון המשנה ב"כ עיין ר"ה פ"ד משנה ה' סדר ברכות וכו' ועיין רמב"ם שבפיר' ב"כ כדברי וטרח התוי"ט למצא ראיה לדבריו ולא מצא עיין בס' עט"ר שגם הוא השיב על התוי"ט וגם הוא מפרש ב"כ שים שלום עש"ב ועיין בתו' ד"ה וב"כ שסיימו כמו שאנו אומרים וכונתם על נוסחת אלקינו ואלקי אבותינו שנתקנה אחר התלמוד ואין מקום לאומרה ועיין סוכה ל"ט ב' אין הקורא וכו' עד שיכלה אמן מפי הקורא עכ"ל):
כי הא דרבה ורב יוסף אקלע לההוא מתא אמרו להו מאי ברכה אחת וכו'[:]
שיילוהו לרב מתנא לא הוה בידיה[.] אתא לקמי' דרבא לא הו(ו)[ה] בידי' אתו[10] לקמיה דרב מתנה[11] א"ל הכי אמר שמואל אהבה רבה ור'[12] זריקה א"ר אמי אמר ר"ש בן לקיש וכו' (שפיר כתב הגאון ר"י פיק שהגי' אצלי' טעות הדפוס):
בשלמא יוצר אור ולא אמרו אהבה רבה[13] היינו דברכות אין מעכבות זו את זו אלא וכו' (וכ"נ מרש"י ד"ה דא"א בשלמא וכו' ע"ש):
- ↑ וכן ליתא "אלא" בכי"מ, וכבר כתבו התוס' בשבת צ"ח א' שאין דרך הגמ' לומר אלא במקום שלא הוזכר אמורא לפניו (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכי"מ וברא"ש. ולקמן י"ב א' בגמ' רבה בר עולא וכ"ה כאן ברי"ף ובשט"מ (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכי"מ וגי' ישרה היא (דק"ס).
- ↑ נ' פשוט דחסר בכ"י בטעות הדומות אהבה רבה-אהבה רבה.
וז"ל הדק"ס, וגי' הדפוס אינו מדוקדק דהאי סייעתא תיובתא הוא עכ"ל ושם הביא שכ"ה בכת"י וראשונים. - ↑ ונר' דבבא דמשנה חסר בט"ס (דק"ס, עיי"ש) ואכן בקטע גניזה הגורס כב"נ נוסף: למשנה אינו צריך לברך, ואולי צ"ל עוד רבא אמר אף למשנה נמי צריך לברך, כמו שהוא בכ"י פירנצה, ובקטע הגניזה חסר כאן.
- ↑ אמנם להגהת דק"ס המובא לעיל אינו כן.
- ↑ בצאצאינו וכו', וקרוב לזה הנוסח הוא באבודרהם. וחתימת הברכה עי' רש"י ותו' ובראב"ן סי' קמ"ב. והרא"ה העתיק לדברי הרי"ף למדני חקיך (דק"ס) וראה באריכות מאמרו של ר' אהרן גבאי בקובץ מנורה בדרום כ"ו עמ' כח ואילך.
- ↑ וכ"ה בכי"מ וראשונים, וכן דרכו של רב פפא לומר הלכך בכ"מ דאיכא פלוגתא ולומר כיון דספק הוא עבדינן כתרוייהו וכ"ה לקמן נ"ט בע"א ובע"ב ס' ב' שבת כ' מגילה כ"א סוטה מ' חולין מ"ו וע"ז (דק"ס).
- ↑ ותיבות וברכו את העם שלש ברכות ליתא, וא"כ ברכו ארבע ברכות. ובפי' המשנה להרמב"ם בפ"ה ממס' תמיד אמר וברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ורצה ומודים ושים שלום ויש לעיין כי פתח בשלש ומסיים בארבע ובחיבורו בפ"ו מהל' תמידין הגי' כלפנינו בגמ' בדפוס [א"ה ואכן בתרגומים החדשים של פהמ"ש תיבת "ומודים" ליתא]. ונר' דמה דליתא בב"נ וברכו שלש ברכות נשמט בטעות הסופר. ותיבות את העם מחקו נמי בתו' הר"י ובתו' הרא"ש כאן ובתמיד שם (דק"ס).
- ↑ כ"ה בשאר עדי הנוסח כאן ולעיל, אבל בהעתקה מדוייקת אתא.
- ↑ ואחד מהן ט"ס [א"ה אכן בהעתקה מדוייקת של הכ"י תיבות "שיילוהו לרב מתנא לא הוה בידיה" ליתא, ונמצא שהעתיקם הב"נ לומר שתיבות "אתא לקמיה דרבא" הם במקום תיבות "אתו שיילוהו לרב מתנא", ועפ"ז תיקננו]. גם אתו לקמיה דרבא גי' מוטעת היא דרבה ורב יוסף לא אתו למישאל מרבא (דק"ס) ואכן בשאר כת"י הגורסים כסדר ב"נ הגי' כאן "אתו לקמיה דרב יהודה".
- ↑ וכ"ה בכי"מ ובד' שונצינו ווינציא ר"פ. ובד' יושטיניאן הגיהו בטעות א"ר זריקא כמו שהוא לפנינו אבל ראיתי אח"כ שגם המהרש"ל הגיהו ולא זכיתי לירד לסוף דעתו (דק"ס).
- ↑ ויתור לשון הוא (דק"ס).