שיח השדה/ברכות/יא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיח השדה TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


שכבר נפטר באהבה רבה. ותוס' הביאו בשם ירושלמי והוא ששנה על אתר (ועי' ברשב"א). וכתב הב"י באו"ח (סי' מ"ז) וא"ת ל"ל להירושלמי לומר על הנפטר באהבה רבה שצריך שילמוד מיד שהרי לעולם הוא לומד שהרי קורא ק"ש אחרי אהבה רבה כו' ועי"ל דק"ש ותפלה לא חשיבי לימוד לענין זה דדברי תחנונים ותפלה לחוד וד"ת לחוד וק"ש כדברי תפלות הן עכ"ל. וכן בשו"ע כ' יש להסתפק אם ק"ש מועיל. ועי' בביאור הגר"א שהוכיח מדברי הרא"ש דק"ש לא מהני משום שאין ניכר שהוא לשם ברכות התורה ע"ש.

ולכאו' צריך ביאור תירוץ הב"י דהא ק"ש אינה תפלה ותחנונים רק מצות קריאה ובירושלמי אמר זה שינון וזה שינון כו' ואמאי אינה בכלל ת"ת, אבל יש להביא ראי' דק"ש אינה בכלל ת"ת דלעיל י' ב' אמרי' גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה מדקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דעונתה עדיף. ולכאו' צ"ע פשיטא דקורא בעונתה עדיף דהא בק"ש יש בה גם מצות ת"ת וגם מצות ק"ש ובת"ת עצמה אין בה אלא מצות ת"ת ומה צריך ראיות לזה. אע"כ דאין בק"ש מצות ת"ת והטעם י"ל כיון דקורא שם מצות ק"ש אין בזה מצות ת"ת שעושה זה משום מצוה אחרת. וסברא זו שמעתי ממרן חזו"א (שליט"א) זצ"ל והביא כמה ראיות לזה. ובזה יש ליישב מה שהק' אחרונים ז"ל במגילה ג' ב' [ומובא ג"כ ברש"ש שם] מבטלין ת"ת לשמוע מקרא מגילה וקשה הא גם מגילה עצמה בכלל ת"ת. ולמש"כ א"ש דכשקורא לשם מצות מגילה אין לו מצות ת"ת ולכן פשיטא שאין יוצא ברה"ת בק"ש [ולפ"ז י"ל דמותר לקרות ק"ש בבקר בלא ברה"ת ולמעשה צ"ע].

שו"מ במאירי (לעיל י' ב') שכ' בסוגיא זו אמרו גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מן העוסק בתורה מדקתני לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אלמא דקריאה בעונתה עדיפא טפי יש שואלין פשיטא שהרי אף הקריאה תורה וכשיש בה קיום מצוה בעונתה ודאי גדולה היא מקריאה ומה הוצרכו ותירצו בה שפירושו אף מן השונה ר"ל קורא ומתכוין בפירושה וזהו לשון עוסק עכ"ל. ולא הבנתי תירוץ זה דהיכי מיירי מתני' אם מיירי שקורא ומתכוין בפירושה דהיינו שעוסק בה א"כ הדרה קושיא לדוכתה פשיטא דכה"ג עדיף מעוסק בתורה דהא איכא תרתי וע"כ מיירי שאין עוסק בה רק קורא התיבות בלא הבנה וא"כ היכי קתני במתני' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה הא פשיטא דעוסק עדיף דכאן אינו אלא קורא ולא עוסק ומצות ק"ש אין לו שהרי עבר זמנו ואדם הקורא בתורה דמתני' אין פירושו עוסק אלא קורא בעלמא א"כ מה ראי' דקורא בעונתה עדיף מעוסק בתורה הא לא מיירי כלל בעוסק וצע"ג. אבל למש"כ א"ש.

מיהו לקריאת התורה פשיטא דצריך לברך ברה"ת אם בא לשמוע [ואפי' להשו"ע שפסק דאהרהור לא מברכין כאן עדיף דהא יוצא יד"ח משום שומע כעונה כמש"כ תוס' לקמן כ' ב' ד"ה כדאשכחן (ועמש"כ לקמן דף כ')] דהא עיקר תקנת קריאת התורה הוא משום מצות ת"ת כדא' ב"ק פ"ב א' מיהו אפשר שאם שומע מהעולה ברה"ת ומכוין לצאת יוצא בזה וצ"ע אם אח"כ יוכל לברך ברה"ת שכבר יצא:

מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)