בית נתן/ברכות/יב/א
וקורין עשרת הדברים[1] אמר רב יהודה א"ש אף בגבולין בקשו לומר כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין ובשבת מוסיפין ברכה אחת וכו' (וכל מה שכתב אצלינו מן תנ"ה ר' נתן אומר בגבולין וכו' עד מפני התרעומת המינין ל"ג בכ"י ובזה הונח לנו מה שהקשה בס' תבואת שור מהא דאיתה בפסחים דף נ"ו ובנהרדעא דליכא מינין והרי בכאן אמרו דאמימר סבר למיקבעינהו בנהרדעא א"ל ר"א כבר בטלום מפני תרעומת המינין הרי שגם בנהרדע' היו מינין ונכנס הרב הנז' בדוחקים לומר שב' זמנים היו ע"ש ולפי גי' כ"י לק"מ[2]):
ושלום וריעות לחתום אינו רשאי שלא לחתום וכו' פשיטא היכא דנקט כסא וכו':
וסיים בדחמרא יצא ולא עוד אלא אפי' סיים בדשיכרא נמי יצא דתנן על וכו':
מאי בתר פתיחת הברכה אזלינן אי בתר חתימה אזלינן וכו':
וסיים ביוצר אור יצא[3] כללו של דבר הכל הולך אחר החיתום שאני הכא דהא בריך ברוך אתה ה' יוצר המאורות:
שאין בה מלכות אינה ברכה הא לא בריך אלא כדאמר[4] רבה בר עולא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום הכא נמי כי קאמר ברכה ומלכות אתרוייהו קאמר ת"ש וכו':
וקסבר דתמרי אכל פתח בדתמרי וסיי' בדנהמ' היינו בעיין לא צריכה דאכל תמרי וקסבר נהמא הוא פתח בדנהמי וסיים בדתמרי יצא ולא עוד אפילו בדנהמא נמי יצא מ"ט דתמרי נמי מיזן זייני (עיין בס' עטרת ראש אריכות ובירור דברים מסוגיא זו מד' כ"ו עד דף מ"ג עש"ב):
ואמונתך בלילות אמר רבה בר חנה סבה[5]:
א"ל שמואל לחייא בר רב בר איריא תא אימא לך מילי מעלייתא דהוה עביד אבוך כי הוה כרע בברוך וכו':
- ↑ בכי"מ ליתא "או"י ועבודה וברכת כהנים" ובב"נ ליתא גם "שמע והא"ש ויאמר" ונכון הוא (דק"ס).
- ↑ ונר' שנשמט בט"ס (דק"ס).
- ↑ ונשמט להסופר מן יצא עד יצא (דק"ס).
- ↑ וכ"ה באו"ז [א"ה שם "כדאמר עולא" (בלי תיבת "אלא", עי' דק"ס) ותיבות "הכא נמי" ליתא] ואולי היה כן לפני רש"י ומחקו בד"ה ה"ג דאין הלשון יפה (דק"ס).
- ↑ ואחר שהביא הדק"ס כמה נוסחאות בזה כ' וז"ל ובכל המימרות צ"ל בעל המאמרים שוה כי כולם חד אמרינהו וכשאנו רואים שינויים בהם ע"כ אחד מהם הוא נכון והשאר ט"ס.