שיחה:בבלי/ברכות/ז/ב

בגמ' מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא עד שבאתה לאה והודתו.

מקשין העולם דהלא אף אדם נח והאבות הקדושים הודו ואף הקימו מציבה והקריבו קרבנות כהודאה להשי"ת. ועי' כתב סופר על התורה דכולם הודו על ניסים ונפלאות והצלה ממות לחיים משא"כ לאה הודתה על דבר הרגיל והיינו על לידת בן רביעי דאחר שאדם מתרגל לשפע הבורא כבר אינו מודה כל כך ואילו לאה הודתה אף על דברים הנראים כטבע. אמנם יל"ע בזה עפ"י דברי רש"י בסוגיין דזכתה יותר מחלקה. פניני משה (שיחה) 16:40, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ראובן - אמר רבי אלעזר אמרה לאה ראו מה בין בני לבן חמי.

לכאורה אגב דהוזכר הודאת לאה הוזכר נמי דברי לאה בלידת ראובן, ואגב דהוזכר משמעות שמו דראובן דאינו שם בעלמא אלא עם משמעות הוזכר נמי משמעות שם רות דזה מלשון ריווי, וכסיומא דגמ' דשמא קא גרים. פניני משה (שיחה) 16:40, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' ואב"א שעה משחקת לו שאני.

נראה דהיינו מדברי רב הונא שבזה מיישב סתירת הפסוקים, אבל זה לא מדברי הגמ' ליישב דברי ר' יצחק שאמר "אל תתגרה בו", דזה כבר יישבה הגמ' לעיל: הא ברשע שהשעה משחקת לו וכו'. פניני משה (שיחה) 16:40, 4 במרץ 2021 (IST)

בגמ' גדולה שמושה של תורה וכו' אשר יצק מים וכו'.

מדמייתינן ראיה מהפסוק "יצק" חזינן דשמושה היינו כפשוטו שמשמשו ומסייעו בדברים גשמיים, [או עכ"פ בדברי מצוה כנטילת ידים, עי' מהרש"א], ודלא כ"שימוש תלמידי חכמים" המוזכר בש"ס בכמה דוכתי, דהתם איירי במילתא אחרינא שהתלמידי חכמים לימדוהו והבינוהו טעמי משנה וכדו' כעין גמ' שלנו וזהו "שימוש" שישב לפניהם והם לימדוהו, (עי' רש"י לקמן מ"ז ע"ב ד"ה שלא שמש ת"ח, ורש"י מגילה כ"ח ע"ב ד"ה הי צנא), ויל"ע. פניני משה (שיחה) 16:40, 4 במרץ 2021 (IST)

בתוד"ה לא היה אדם וכו' ואותה פרשה מסיימת ויחשבה לו צדקה.

פירוש שהפרשה של "אחר הדברים" מסתיימת בתיבות "ויחשבה לו צדקה", ומה שהתורה ממשיכה מיד "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך" וגו' זה פרשה אחרת שהיה בזמן מוקדם יותר והיינו בזמן ברית בין הבתרים, ולא כפי שמשמע פשטות הפסוקים שזה המשך אחד לפרשת "אחר הדברים האלה". פניני משה (שיחה) 16:40, 4 במרץ 2021 (IST)