מראי מקומות/ברכות/ז/ב
עד שבא אברהם וקראו אדון וכו'[עריכה]
בהקדמה לספר שו"ת כנפי יונה מביא, שמחבר א' ביקש מהגר"א הסכמה על ספרו פי' לסדור התפלה, ראה הגר"א בראש הספר טעם להתחלת סדר התפלה בשבח "אדון עולם" עפ"י דברי הגמ' אלו, והרי אאע"ה תיקן תפלת שחרית וע"כ ראוי לקבוע את השם הזה בראש תפילתו של אבינו אברהם ע"ה, ואמר הגר"א כי אלמלא לא בא ספרו בדפוס, אלא בשביל זה דיו, ע"כ. ומובאים הדברים גם בספר דרך אברהם (עמוד שעב).
כל הקובע מקום לתפילתו וכו'[עריכה]
גירסת הרי"ף המובאת בגליון הגמ': לתורתו. וראה במרומי שדה לנצי"ב שפירש לפי"ז הפסוק דמייתי הגמ' "ונטעתיו" דקאי על לימוד התורה ע"ש.
ויש להוסיף כאן ענין פלא המובא בספר קב הישר (פרק כד סי' יב) שכשבונין בית חייב להקצות מקום מיוחד לעמידת הספרים וחדר מיוחד ללמוד, עוד שם (בפרק עב סי' יא) דאשרי האיש אשר בוחר ובורר מקום יפה ונאה בביתו כדי ללמוד שם, כי הקדוש ברוך הוא מצוי בבית שלומדים בו תורה, וגדול יהי' כבוד בית זה לעתיד בעת שיתקבצו נדחי ישראל ע"כ, וזה כהנ"ל כגירסת הרי"ף ודו"ק היטב.