בבלי/ברכות/ס/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
(השלמת מסכת ברכות לזכות הצריכים לישועה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אין | מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אין | ||
צריך לברך וא"ד אמר רב הונא לא שנו | צריך לברך<ref>בכ"י פ' קנה וחזר '''הואיל ואין לו עכשיו''' צריך לברך, וגי' מוטעת היא {{ממ|דק"ס}}.</ref> וא"ד אמר רב הונא לא שנו | ||
אלא שלא קנה וחזר וקנה אבל קנה וחזר | אלא שלא קנה וחזר וקנה אבל קנה וחזר | ||
וקנה אין צריך לברך ור' יוחנן אמר אפילו | וקנה אין צריך לברך ור' יוחנן אמר אפילו | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לו וקנה דברי הכל צריך לברך מיתיבי בנה | לו וקנה דברי הכל צריך לברך מיתיבי בנה | ||
בית חדש ואין לו כיוצא בו קנה כלים חדשים | בית חדש ואין לו כיוצא בו קנה כלים חדשים | ||
ואין לו כיוצא בהם צריך לברך יש לו כיוצא | ואין לו כיוצא בהם צריך לברך יש<ref>בכי"מ בנה בית חדש '''ויש''' לו כיוצא בו קנה כלים חדשים '''ויש''' לו כיוצא בהן, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' אבל לפ"ז אינו מדוקדק לשון בין כך ובין כך שאמר רבי יהודה ועי' ב[[שיטה מקובצת/{{כאן}}|שט"מ]] {{ממ|דק"ס}}.</ref> לו כיוצא | ||
בהם אין צריך לברך דברי ר"מ ר' יהודה אומר | בהם אין צריך לברך דברי ר"מ ר' יהודה אומר | ||
בין כך ובין כך צריך לברך בשלמא ללישנא | בין כך ובין כך צריך לברך בשלמא ללישנא | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אלא ללישנא בתרא בשלמא רב הונא כרבי | אלא ללישנא בתרא בשלמא רב הונא כרבי | ||
יהודה אלא רבי יוחנן דאמר כמאן לא כר"מ ולא | יהודה אלא רבי יוחנן דאמר כמאן לא כר"מ ולא | ||
כרבי יהודה אמר לך רבי יוחנן הוא הדין דלרבי | כרבי יהודה<ref>בכ"י פ' בשלמא ר"ה '''דאמר''' כר' '''מאיר''' אלא ר"י כמאן לא כר"מ ולא כר"י '''רב הונא כמאן''', וכ"ז ט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר לך רבי יוחנן הוא הדין דלרבי | ||
יהודה קנה וחזר וקנה נמי צריך לברך והא דקא | יהודה קנה וחזר וקנה נמי צריך לברך והא דקא | ||
מיפלגי ביש לו וקנה להודיעך כחו דר"מ דאפי' | מיפלגי ביש לו וקנה להודיעך כחו דר"מ דאפי' | ||
קנה ויש לו אין צריך לברך וכל שכן קנה וחזר | קנה ויש לו<ref>בכי"מ '''יש לו וקנה''', וגי' הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> אין צריך לברך וכל שכן קנה וחזר | ||
וקנה דאין צריך לברך וליפלגו בקנה וחזר | וקנה דאין צריך לברך וליפלגו בקנה וחזר | ||
וקנה דאין צריך לברך להודיעך כחו דר' יהודה כח דהתירא עדיף ליה: | וקנה דאין צריך לברך להודיעך כחו דר' יהודה כח דהתירא עדיף ליה<ref>וכל שכן כו' עדיף ליה בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' וכבר עמדו המפרשים על הא דקרי ליה כח דהתירא ועי' צל"ח {{ממ|דק"ס}}.</ref>: | ||
מברך על הרעה כו': היכי דמי כגון דשקל בדקא בארעיה אף על גב דטבא היא לדידיה דמסקא | מברך על הרעה כו': היכי דמי כגון דשקל בדקא בארעיה אף על גב דטבא היא לדידיה דמסקא | ||
ארעא שירטון ושבחא השתא מיהא רעה היא: ועל הטובה כו': היכי דמי כגון דאשכח מציאה אף | ארעא שירטון ושבחא השתא מיהא רעה היא: ועל הטובה כו': היכי דמי כגון דאשכח מציאה<ref>בכי"מ מציאה '''בארעיה''', וט"ס {{ממ|דק"ס}}.</ref> אף | ||
על גב דרעה היא לדידיה דאי שמע בה מלכא שקיל לה מיניה השתא מיהא טובה היא: היתה | על גב דרעה היא לדידיה דאי שמע בה מלכא שקיל לה<ref>בכי"מ '''דשמע''' מלכא '''ושקלא''' מיניה, ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> מיניה השתא מיהא טובה היא: היתה | ||
אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא: ולא מהני רחמי מתיב רב יוסף [[תנ"ך/בראשית/ל#כא|ואחר | אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא: ולא מהני רחמי מתיב רב יוסף [[תנ"ך/בראשית/ל#כא|ואחר | ||
ילדה בת ותקרא את שמה דינה]] מאי ואחר אמר רב לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה י"ב שבטים | ילדה בת ותקרא את שמה דינה]] מאי ואחר אמר רב<ref>בכי"מ ה"ז תפלת שוא מתיב '''ר' אבא''' כו' מאי ואחר לאחר כו'. וכ"ה ר' אבא בע"י ובאה"ת. ובב"נ '''וכי האי גונא לא''' מהני רחמי '''וקאמר רבא מ"ד''' ואחר ילדה בת אמר '''רבא''' לאחר שדנה כו'. ותיבת וקאמר צ"ל והאמר. ותיבת רבא נר' שהוא ר"ת ר' אבא דאי רבא תיבות אמר רבא הם כפולים ומיותרים וכ"ה בכ"י פ' וכה"ג לא מהני רחמי והאמר רבבא (והוא בקצור ר' אבא) מ"ד ואחר ילדה בת אמר רבא. והגי' אמר רבא לאחר כו' כ"ה גם באה"ת וגי' הדפוס עדיף וכגי' הכ"י דליתא בזה אמורא כ"ה גם בילקוט פ' ויצא רמז ק"ל {{ממ|דק"ס}}.</ref> לאחר שדנה לאה דין<ref>בע"י הראשון וכן באה"ת הגי' '''ק"ו''' בעצמה וגי' מוטעת היא {{ממ|דק"ס}}.</ref> בעצמה ואמרה י"ב שבטים | ||
עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי | עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי | ||
רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא' ותקרא את שמה דינה אין מזכירין מעשה נסים ואיבעית | רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא' ותקרא את שמה דינה<ref>בכי"מ מיד '''הפך זכר לנקבה אב"א''' אין מזכירין, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' ובשניהם מיד נהפך זכר לנקבה אין כו'. וכן ליתא שנא' ותקרא כו' בב"נ ובכ"י פ' והוא נוסח ישר {{ממ|דק"ס}}.</ref> אין מזכירין מעשה נסים ואיבעית | ||
אימא מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה כדתניא שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא | אימא מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה כדתניא שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא | ||
יסריח משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים שיהא זכר מארבעים יום ועד שלשה חדשים יבקש רחמים | יסריח משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים שיהא זכר מארבעים יום<ref>בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובע"י ובילקוט וכי היכי דאמר משלשה ועד ארבעים {{ממ|דק"ס}}.</ref> ועד שלשה חדשים יבקש רחמים | ||
שלא יהא סנדל משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל מששה ועד תשעה יבקש | שלא יהא סנדל משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל מששה ועד תשעה יבקש | ||
רחמים שיצא בשלום ומי מהני רחמי והא"ר יצחק בריה דרב אמי איש מזריע תחלה יולדת נקבה | רחמים שיצא בשלום ומי מהני רחמי והא"ר יצחק בריה דרב אמי<ref>בכי"מ והא"ר יצחק '''דבי ר'''' אמי, וכ"ה בע"י הראשון וכ"ה בהכ"י בנדה כ"ה ב' וד' ל"א א' והוא נזכר כמה פעמים בש"ס ובנדה ל"א כתוב שם כן גם בדפוס במימרות האחרות. ובב"נ ובכ"י פ' הגי' והא"ר יצחק אמר ר' אמי והוא כגי' הדפוס בנדה ל"א וגי' הכ"י היא הנכונה {{ממ|דק"ס}}.</ref> איש מזריע תחלה יולדת נקבה | ||
אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר [[תנ"ך/ויקרא/יב#ב|אשה כי תזריע וילדה זכר]] הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו | אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר [[תנ"ך/ויקרא/יב#ב|אשה כי תזריע וילדה זכר]] הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו | ||
שניהם בבת אחת: היה בא בדרך: ת"ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר | שניהם בבת אחת: היה בא בדרך: ת"ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך<ref>בכי"מ מעשה בהלל '''שבא מהדרך''' ותיבת הזקן ליתא, וכן ליתאבע"י הראשון ולשון הדפוס עדיף וכן רגיל הגמ' לקראותו בשם הזקן בכ"מ שמביא ממנו מעשה כגון בביצה כ' א' מעשה בהלל הזקן וביומא ל"ה ב' אמרו עליו על הלל הזקן וכן בכתובות ס"ז ב' ובדוכתי טובא {{ממ|דק"ס}}.</ref> ושמע קול צוחה בעיר | ||
אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר [[תנ"ך/תהלים/קיב#ז|משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח | אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר [[תנ"ך/תהלים/קיב#ז|משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח | ||
בה']] אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה | בה']] אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה | ||
לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה' מסיפיה לרישיה מדריש נכון | לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה' מסיפיה לרישיה מדריש נכון | ||
לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי | לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי | ||
יוסי בשוקא דציון חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/לג#יד|פחדו בציון חטאים]] אמר ליה | יוסי בשוקא דציון<ref>בכי"מ במקום בשוקא דציון הגי' '''רצייה''', ואיני יודע פי' {{ממ|דק"ס}}.</ref> חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/לג#יד|פחדו בציון חטאים]] אמר ליה | ||
והכתיב [[תנ"ך/משלי/כח#יד|אשרי אדם מפחד תמיד]] אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב יהודה בר נתן הוה שקיל | והכתיב [[תנ"ך/משלי/כח#יד|אשרי אדם מפחד תמיד]] אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב יהודה בר נתן הוה שקיל | ||
ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב [[תנ"ך/איוב/ג#כה|כי פחד | ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב [[תנ"ך/איוב/ג#כה|כי פחד | ||
פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי]] והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב: הנכנס | פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי]] והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב: הנכנס | ||
לכרך: תנו רבנן בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר | לכרך: תנו רבנן בכניסתו מהו אומר <ref>בכ"י פ' הגי' כאן חסירה ומוטעת ירמ"י '''אלהינו''' שתכניסני לשלום '''כשם''' שהכנסתני לשלום '''כן תוציאני לשלום''' בקש לצאת אומר מודה אני ה' אלהינו שהוצאתני כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref>יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר | ||
מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי | מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי | ||
ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה | ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה | ||
לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף | לשלום וכשם שהוצאתני<ref>בכי"מ '''יהי רצון מלפניך הי' אלהי כשם שהוצאתני מן הכרך הזה''' לשלום, ונר' שנוסחא מוטעת היא דהא נותן הודאה קאמר {{ממ|דק"ס}}.</ref> לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף | ||
כל אויב ואורב בדרך אמר רב מתנא ל"ש אלא בכרך שאין דנין והורגין בו אבל בכרך שדנין והורגין | כל אויב ואורב בדרך אמר רב מתנא ל"ש אלא בכרך שאין דנין והורגין בו אבל בכרך שדנין והורגין | ||
בו לית לן בה א"ד אמר רב מתנא אפילו בכרך שדנין והורגין בו זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה | בו לית לן בה א"ד אמר רב מתנא אפילו בכרך שדנין והורגין בו<ref>בכי"מ א"ר '''מתנה''' ל"ש אלא בכרך שאין '''בו דיינין''' כו' '''אינו צריך לברך''' א"ד א"ר '''מתנה ל"ש אלא בכרך שאין בו דיינין אבל בכרך שיש בו דיינין''' והורגין בו '''צריך לברך''', וצ"ל בל"ק שאין בו דיינין '''אבל בכרך שיש בו דיינין''' כו', ובא"ד צ"ל אפי' בכרך שיש בו דיינין והורגים בו צריך כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה<ref>בכי"מ דלא מתרמי איניש '''דמילף עליה''' זכותא, וכ"ה בבה"ג וגי' ישרה היא {{ממ|דק"ס}}.</ref> | ||
זכותא ת"ר הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מזה ומכיוצא בו ואל יארע בי | זכותא <ref>בכי"מ הסדר הנכנס לבית הכסא כו' (הכתוב בע"ב) עד ומפליא לעשות. ת"ר הנכנס לבית המרחץ, וכן הסדר בירושלמי ובב"נ ובכ"י פ' וברי"ף וכן הסדר בכ"מ בהכ"ס והדר בהמ"ר {{ממ|דק"ס}}.</ref>ת"ר הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מזה ומכיוצא בו<ref>בכי"מ נוסף '''לעתיד לבא''', וכ"ה בב"נ ובכל הראשונים וכ"ה בדפוס שונצינו ונשמט בד' ווינציא בטעות או שלא הבינו פירושו והשמיטוהו {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואל יארע בי | ||
דבר קלקלה ועון ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי אמר אביי לא לימא | דבר קלקלה ועון ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי<ref>בכי"מ ואל יארע בי '''תקלה ותרצני ועון תסלח ותהא''' מיתתי כפרה '''על''' עונותי, וחסר כאן בט"ס ואם יארע כו' וצ"ל תהא דלגי' הכ"י מיתה מאן דכר שמיה. ועון תסלח, ובב"נ ליתא כלל לתיבת עון וכן ליתא בתוספתא וכן ליתא בפסקי רי"ד וכבר עמד ע"ז המהרש"א {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמר אביי לא לימא | ||
אינש הכי דלא לפתח פומיה לשטן דאמר ר"ל וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו | אינש הכי דלא לפתח פומיה לשטן דאמר ר"ל וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו | ||
לשטן אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב [[תנ"ך/ישעיה/א#ט|כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו]] מאי אהדר להו נביא | לשטן אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב<ref>בכי"מ "אמר רב יוסף" ותיבת "דכתיב" ליתא, וחסר בט"ס דלעיל י"ט א' ובכתובות ח' ב' איתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> [[תנ"ך/ישעיה/א#ט|כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו]] מאי אהדר להו נביא | ||
[[תנ"ך/ישעיה/א#י|שמעו דבר יי' קציני סדום וגו']] כי נפיק מאי אומר א"ר אחא מודה אני לפניך יי' אלהי שהצלתני מן | [[תנ"ך/ישעיה/א#י|שמעו דבר יי' קציני סדום וגו']] כי נפיק מאי אומר א"ר אחא מודה אני לפניך יי' אלהי שהצלתני מן | ||
האור ר' אבהו על לבי בני אפחית בי בני מתותיה אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד | האור ר' אבהו על לבי בני אפחית בי בני מתותיה אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד | ||
גברי בחד אבריה אמר היינו דר' אחא דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי | גברי בחד אבריה אמר היינו דר' אחא דאמר רב אחא{{הערה|(דא"ר אחא). תיבות אלו מוקפות {{ממ|הגהות הגר"א}} וכן ליתא בכי"מ ואין להם מובן וליתא גם בד' שונצינו ווינציא ר"פ ואיני יודע מה ראו להגיה הגה"ה בורית כזו בד' יושטיניאן. וכן מחקו הגר"י לאנדא. ובב"נ ובכ"י פ' אמר היינו דאמר רב אחא ותיבות דר' אחא ליתא {{ממ|דק"ס}}.}} הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי | ||
שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של | שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני{{הערה|(ותרפאני כי א' רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי). תיבות אלו מוקפות ונ"ב '''כי רופא חנם אתה''' {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של | ||
בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל | בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל | ||
[[תנ"ך/שמות/כא#יט|ורפא ירפא]] מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם | [[תנ"ך/שמות/כא#יט|ורפא ירפא]] מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם{{הערה|חנם. נ"ב וכ"ה ברא"ש אבל גירסת בה"ג והרמב"ם חולים {{ממ|הגהות הגר"א}}.}} | ||
{{שומר דף בבלי|הנכנס}} | {{שומר דף בבלי|הנכנס}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]] | [[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:14, 21 בספטמבר 2022
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > תלמוד בבלי
מפרשי הדף רשב"א תוספות הרא"ש ריטב"א שיטה מקובצת חי' אגדות מהרש"א פתח עינים רש"ש בית נתן בניהו שיח השדה צל"ח (בהיברובוקס, זמני) מראי מקומות | |||
מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אין צריך לברך[1] וא"ד אמר רב הונא לא שנו אלא שלא קנה וחזר וקנה אבל קנה וחזר וקנה אין צריך לברך ור' יוחנן אמר אפילו קנה וחזר וקנה צריך לברך מכלל דכי יש לו וקנה דברי הכל צריך לברך מיתיבי בנה בית חדש ואין לו כיוצא בו קנה כלים חדשים ואין לו כיוצא בהם צריך לברך יש[2] לו כיוצא בהם אין צריך לברך דברי ר"מ ר' יהודה אומר בין כך ובין כך צריך לברך בשלמא ללישנא קמא רב הונא כר"מ ורבי יוחנן כרבי יהודה אלא ללישנא בתרא בשלמא רב הונא כרבי יהודה אלא רבי יוחנן דאמר כמאן לא כר"מ ולא כרבי יהודה[3] אמר לך רבי יוחנן הוא הדין דלרבי יהודה קנה וחזר וקנה נמי צריך לברך והא דקא מיפלגי ביש לו וקנה להודיעך כחו דר"מ דאפי' קנה ויש לו[4] אין צריך לברך וכל שכן קנה וחזר וקנה דאין צריך לברך וליפלגו בקנה וחזר וקנה דאין צריך לברך להודיעך כחו דר' יהודה כח דהתירא עדיף ליה[5]: מברך על הרעה כו': היכי דמי כגון דשקל בדקא בארעיה אף על גב דטבא היא לדידיה דמסקא ארעא שירטון ושבחא השתא מיהא רעה היא: ועל הטובה כו': היכי דמי כגון דאשכח מציאה[6] אף על גב דרעה היא לדידיה דאי שמע בה מלכא שקיל לה[7] מיניה השתא מיהא טובה היא: היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד כו' הרי זו תפלת שוא: ולא מהני רחמי מתיב רב יוסף ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה מאי ואחר אמר רב[8] לאחר שדנה לאה דין[9] בעצמה ואמרה י"ב שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות מיד נהפכה לבת שנא' ותקרא את שמה דינה[10] אין מזכירין מעשה נסים ואיבעית אימא מעשה דלאה בתוך ארבעים יום הוה כדתניא שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא יסריח משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים שיהא זכר מארבעים יום[11] ועד שלשה חדשים יבקש רחמים שלא יהא סנדל משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל מששה ועד תשעה יבקש רחמים שיצא בשלום ומי מהני רחמי והא"ר יצחק בריה דרב אמי[12] איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר הכא במאי עסקינן כגון שהזריעו שניהם בבת אחת: היה בא בדרך: ת"ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך[13] ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה' מסיפיה לרישיה מדריש נכון לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון[14] חזייה דקא מפחיד אמר ליה חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים אמר ליה והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה דכתיב כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי והא כתיב אשרי אדם מפחד תמיד ההוא בדברי תורה כתיב: הנכנס לכרך: תנו רבנן בכניסתו מהו אומר [15]יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני[16] לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך אמר רב מתנא ל"ש אלא בכרך שאין דנין והורגין בו אבל בכרך שדנין והורגין בו לית לן בה א"ד אמר רב מתנא אפילו בכרך שדנין והורגין בו[17] זימנין דלא מתרמי ליה אינש דיליף ליה[18] זכותא [19]ת"ר הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מזה ומכיוצא בו[20] ואל יארע בי דבר קלקלה ועון ואם יארע בי דבר קלקלה ועון תהא מיתתי כפרה לכל עונותי[21] אמר אביי לא לימא אינש הכי דלא לפתח פומיה לשטן דאמר ר"ל וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב[22] כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר להו נביא שמעו דבר יי' קציני סדום וגו' כי נפיק מאי אומר א"ר אחא מודה אני לפניך יי' אלהי שהצלתני מן האור ר' אבהו על לבי בני אפחית בי בני מתותיה אתרחיש ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד גברי בחד אבריה אמר היינו דר' אחא דאמר רב אחא[23] הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני[24] כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם[25]
- ↑ בכ"י פ' קנה וחזר הואיל ואין לו עכשיו צריך לברך, וגי' מוטעת היא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ בנה בית חדש ויש לו כיוצא בו קנה כלים חדשים ויש לו כיוצא בהן, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' אבל לפ"ז אינו מדוקדק לשון בין כך ובין כך שאמר רבי יהודה ועי' בשט"מ (דק"ס).
- ↑ בכ"י פ' בשלמא ר"ה דאמר כר' מאיר אלא ר"י כמאן לא כר"מ ולא כר"י רב הונא כמאן, וכ"ז ט"ס (דק"ס).
- ↑ בכי"מ יש לו וקנה, וגי' הדפוס עדיף (דק"ס).
- ↑ וכל שכן כו' עדיף ליה בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' וכבר עמדו המפרשים על הא דקרי ליה כח דהתירא ועי' צל"ח (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מציאה בארעיה, וט"ס (דק"ס).
- ↑ בכי"מ דשמע מלכא ושקלא מיניה, ולשון הדפוס עדיף (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ה"ז תפלת שוא מתיב ר' אבא כו' מאי ואחר לאחר כו'. וכ"ה ר' אבא בע"י ובאה"ת. ובב"נ וכי האי גונא לא מהני רחמי וקאמר רבא מ"ד ואחר ילדה בת אמר רבא לאחר שדנה כו'. ותיבת וקאמר צ"ל והאמר. ותיבת רבא נר' שהוא ר"ת ר' אבא דאי רבא תיבות אמר רבא הם כפולים ומיותרים וכ"ה בכ"י פ' וכה"ג לא מהני רחמי והאמר רבבא (והוא בקצור ר' אבא) מ"ד ואחר ילדה בת אמר רבא. והגי' אמר רבא לאחר כו' כ"ה גם באה"ת וגי' הדפוס עדיף וכגי' הכ"י דליתא בזה אמורא כ"ה גם בילקוט פ' ויצא רמז ק"ל (דק"ס).
- ↑ בע"י הראשון וכן באה"ת הגי' ק"ו בעצמה וגי' מוטעת היא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מיד הפך זכר לנקבה אב"א אין מזכירין, וכ"ה בב"נ ובכ"י פ' ובשניהם מיד נהפך זכר לנקבה אין כו'. וכן ליתא שנא' ותקרא כו' בב"נ ובכ"י פ' והוא נוסח ישר (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ליתא, וכן ליתא בב"נ ובכ"י פ' ובע"י ובילקוט וכי היכי דאמר משלשה ועד ארבעים (דק"ס).
- ↑ בכי"מ והא"ר יצחק דבי ר' אמי, וכ"ה בע"י הראשון וכ"ה בהכ"י בנדה כ"ה ב' וד' ל"א א' והוא נזכר כמה פעמים בש"ס ובנדה ל"א כתוב שם כן גם בדפוס במימרות האחרות. ובב"נ ובכ"י פ' הגי' והא"ר יצחק אמר ר' אמי והוא כגי' הדפוס בנדה ל"א וגי' הכ"י היא הנכונה (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מעשה בהלל שבא מהדרך ותיבת הזקן ליתא, וכן ליתאבע"י הראשון ולשון הדפוס עדיף וכן רגיל הגמ' לקראותו בשם הזקן בכ"מ שמביא ממנו מעשה כגון בביצה כ' א' מעשה בהלל הזקן וביומא ל"ה ב' אמרו עליו על הלל הזקן וכן בכתובות ס"ז ב' ובדוכתי טובא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ במקום בשוקא דציון הגי' רצייה, ואיני יודע פי' (דק"ס).
- ↑ בכ"י פ' הגי' כאן חסירה ומוטעת ירמ"י אלהינו שתכניסני לשלום כשם שהכנסתני לשלום כן תוציאני לשלום בקש לצאת אומר מודה אני ה' אלהינו שהוצאתני כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ יהי רצון מלפניך הי' אלהי כשם שהוצאתני מן הכרך הזה לשלום, ונר' שנוסחא מוטעת היא דהא נותן הודאה קאמר (דק"ס).
- ↑ בכי"מ א"ר מתנה ל"ש אלא בכרך שאין בו דיינין כו' אינו צריך לברך א"ד א"ר מתנה ל"ש אלא בכרך שאין בו דיינין אבל בכרך שיש בו דיינין והורגין בו צריך לברך, וצ"ל בל"ק שאין בו דיינין אבל בכרך שיש בו דיינין כו', ובא"ד צ"ל אפי' בכרך שיש בו דיינין והורגים בו צריך כו' (דק"ס).
- ↑ בכי"מ דלא מתרמי איניש דמילף עליה זכותא, וכ"ה בבה"ג וגי' ישרה היא (דק"ס).
- ↑ בכי"מ הסדר הנכנס לבית הכסא כו' (הכתוב בע"ב) עד ומפליא לעשות. ת"ר הנכנס לבית המרחץ, וכן הסדר בירושלמי ובב"נ ובכ"י פ' וברי"ף וכן הסדר בכ"מ בהכ"ס והדר בהמ"ר (דק"ס).
- ↑ בכי"מ נוסף לעתיד לבא, וכ"ה בב"נ ובכל הראשונים וכ"ה בדפוס שונצינו ונשמט בד' ווינציא בטעות או שלא הבינו פירושו והשמיטוהו (דק"ס).
- ↑ בכי"מ ואל יארע בי תקלה ותרצני ועון תסלח ותהא מיתתי כפרה על עונותי, וחסר כאן בט"ס ואם יארע כו' וצ"ל תהא דלגי' הכ"י מיתה מאן דכר שמיה. ועון תסלח, ובב"נ ליתא כלל לתיבת עון וכן ליתא בתוספתא וכן ליתא בפסקי רי"ד וכבר עמד ע"ז המהרש"א (דק"ס).
- ↑ בכי"מ "אמר רב יוסף" ותיבת "דכתיב" ליתא, וחסר בט"ס דלעיל י"ט א' ובכתובות ח' ב' איתא (דק"ס).
- ↑ (דא"ר אחא). תיבות אלו מוקפות (הגהות הגר"א) וכן ליתא בכי"מ ואין להם מובן וליתא גם בד' שונצינו ווינציא ר"פ ואיני יודע מה ראו להגיה הגה"ה בורית כזו בד' יושטיניאן. וכן מחקו הגר"י לאנדא. ובב"נ ובכ"י פ' אמר היינו דאמר רב אחא ותיבות דר' אחא ליתא (דק"ס).
- ↑ (ותרפאני כי א' רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי). תיבות אלו מוקפות ונ"ב כי רופא חנם אתה (הגהות הגר"א).
- ↑ חנם. נ"ב וכ"ה ברא"ש אבל גירסת בה"ג והרמב"ם חולים (הגהות הגר"א).