תוספות הרא"ש/ברכות/ס/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[דף ס' ע"א] ור' יוחנן אמר אפילו קנה כיוצא בהם צריך לברך. והלכתא כר' יוחנן אליבא דלישנא בתרא דאפילו קנה וחזר וקנה שהיו לו כלים חדשים כיוצא באלו צריך לברך דקיי"ל כר' יוחנן לגבי דרב הונא דאפי' לגבי רב הלכה כר' יוחנן וכ"ש לגבי רב הונא תלמידו, אע"ג דפריך לר' יוחנן ללישנא בתרא הא משני ליה שפיר. ונראה דדוקא בדברים חשובים דכלים חדשים משמע דומיא דבית חדש אבל דבר קטן שאינו חשוב כל כך כמו מנעלים ואנפילאות וחלוק של פשתן וכיוצא בהן אין צריך לברך שהחיינו. גרסי' בירושלמי א"ר חייא בר אבא לא סוף דבר חדשים אלא אפילו הם שחקים והם חדשים לו ר' יעקב בר זבדי משום ר' חייא בר אבא [אמר] קנה אומר שהחיינו ניתנו לו במתנה אומר ברוך הטוב והמטיב לבש אומר ברוך מלביש ערומים. וצ"ע דבתלמוד שלנו לא מצינו הטוב והמטיב אלא היכא דאיכא אחריני בהדיה, וגם משמע מן הירושלמי דבשעת קניה צריך לברך אע"פ שעדיין לא נשתמש בהן שאין הברכה אלא שמחת הלב דהוא שמח בקנייתן כדרך שמברך על הגשמים משעת ירידתן אע"פ שאין הנאה ניכרת מיד:
האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש ומסיפיה לרישיה מדריש פרש"י כל היכא דדרש' ליה להאי קרא מדריש לחדא משמעותא מרישיה לסיפיה מדריש מי שנכון לבו ובטוח בשם משמועה רעה לא יירא, ולא נהירא דלכאורה משמע דבתרי ענייני מדריש כי הך דלקמן עת לעשות לה' וכו', על כן נראה כפי' הראב"ד מרישיה לסיפיה מידרש מה טעם משמועה רעה לא יירא משום דלבו נכון ובטוח בשם (משמועה) והיא הבטחה לצדיק שאינו צריך לירא מדבר רע, מסיפיה לרישיה מדריש אין כאן הבטחה לצדיק אלא כך אמר שלמה אדם שהוא נכון ובטוח בשם אינו ירא משמועה רעה כהלל שבטח בחסידותו. מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. הקשה ה"ר יעקב מאורליינ"ש פשיטא למה לא ירפאו הרופאים הא כתיב והשבות לו ודרשינן זהו השבת גופו וכתיב לא תעמוד על דם רעך. ותירץ שניתן רשות לרפוא' בשכר דסד"א שחייב לעשות בחנם מטעמא דפרישי'. ולי נראה דחולאים הבאים מחמת אדם דין הוא שירפאם אבל חולאים הבאים מעצמן אי לאו קרא הוה אמינא שאין לרפאותם שנראה כמבטל גזרת המלך:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |