בית נתן/ברכות/ס/א
מכלל דכי קנה וכו' בלישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא לא שנו וכו':
ור' יוחנן אמר אעפ"י שקנה וחזר וכו':
בנה בית חדש קנה כלים חדשים ויש לו כיוצא בהן אין צריך לברך דברי רבי מאיר וכו':
ולא כר' יהודה לעולם רבי יוחנן כר' יהודה ורבי יהודה הוא הדין דאפילו קנה וחזר וקנה והאי דקתני יש לו כיוצא בהן להודיעך כחו דרבי מאיר אעפ"י שיש לו כיוצא בהן אין צריך לברך (ע"כ גי' הכ"י וכל מה שכ' אצלינו וליפלגו בחזר וקנה וכו' עד כח דהיתירא עדיף ליה ל"ג בכ"י[1]):
מברך על הרעה מעין על הטובה וכו' על הרעה מעין על הטובה היכי דמי כגון דאישקיל בידקא בארעיה אע"ג דבתר הכי טובה הוא לדידיה דמסקא ליה שרטון הדר הודרני ומשבחה השתא מיהא רעה היא ועל הטובה מעין על הרעה כגון דאשכח מציאה אע"ג דרעה היא לדידיה בתר הכי דכי שמע מלכא שקליה מיניה ומצער ליה[2] השתא מיהת טבא היא מתני' הצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת אמר יהי רצון שתלד אשתו זכר הרי זו תפלת שוא וכי האי גונא לא מהני רחמי וקאמר רבא[3] מאי דכתיב ואחר ילדה בת אמר רבא[4] לאחר שדנה לאה דין לעצמה אמרה לפני הקב"ה רבונו של עולם שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב שש יצאו ממני וארבעה משתי שפחות אם זה זכר לא תהא אחותי כאחת מן השפחות מיד נהפך זכר לנקבה[5] אין מזכירין מעשה נסים איבעית אימא מעשה בתוך ארבעים יום היה כדתניא עד שלשה ימים יבקש אדם רחמים כדי שלא יסריח משלשה ועד ארבעים וכו' מארבעים[6] עד שלשה חדשים יבקש רחמים שלא יהא עוברה סנדל מג' ועד ששה יבקש וכו' מששה ועד תשעה יבקש שיצא ממעי אמו בשלום ומי מהני רחמי והא"ר יצחק א"ר אמי[7] מאי דכתיב אשה כי תזריע וילדה זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כי קאמרינן כגון שהזריעו שניהם בבת אחת:
פיס' היה בא מן הדרך ושמע קול צוחה וכו' ת"ר אמרו עליו על הלל הזקן ששמע קול צוחה בעיר ואמר מובטח אני שאין אלו בתוך ביתי לקיים מה שנאמר[8] משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' אמר רבא האי פסוקא מאי דדריש ליה מסיפיה לרישיה מידריש דדריש ליה מרישיה לסיפיה מידריש משמועה רעה לא יירא מה טעם משום דנכון לבו בטוח בה' ודדריש ליה מסיפיה לרישיה מידריש בה' בטוח לבו נכון לא יירא משמועה רעה[9] ההוא תלמידא דהוה שקיל ואזל בתריה דר' ישמעאל ברבי יוסי וכו' א"ל כיון דקא מפחדת חוטא את דכתיב פחדו וגו' אמר ליה והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא רב יהודה בריה דרב נתן הוה אזיל בתרייה דרב הימנונא חזייה דקא פחיד א"ל וכי ייסורין בעית לאיתויי עלך דקא מפחדת דכתיב כי פחד פחדתי וייאתייני אמר ליה והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד לא קשיא הא בדברי תורה הא במילי דעלמא מתני' הנכנס לכרך מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו ת"ר בכניסתו מהו אומר יה"ר מלפניך ה' אלהינו שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס לשלום אומר מודה אני וכו' בקש לצאת אומר וכו' ביציאתו[10] אומר מודה אני לפניך ה' אלהי וכו' וכשם שהוצאתני מכרך זה לשלום כן תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצילני מכף אויב ואורב בדרך אמר רב מתנה ובכרך שאין דנין והורגין בו (וכל מה שכתב בנוסחת הדפוס א"ד א"ר מתנה וכו' עד איניש דיליף ליה זכותא ל"ג בכ"י[11]). הנכנס לבית הכסא (והוא בנוסחת הדפוס להלן בע"ב[12]) אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון עשו כבוד לאלהי ישראל המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואפנה ואצא שכן דרכן של בני אדם[13]. אמר אביי לא לימא איניש הרפו ממני דילמא שבקי ליה ואזלי אלא לימא עמדו עמדו והזהרו בי שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני המתינו לי המתינו לי עד שאכנס ואצא שזה דרכן של בני אדם כי נפיק מאי אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים (וכן הוא גי' הרי"ף והרא"ש ועיין במעריך להר"מ די לונזנו מ"ש בזה) גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אינו יכול להתקיים אפילו שעה אחת מאי חתים רב אמר ברוך רופא חולים אמר שמואל שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי אלא לימא הכי רופא כל בשר רב אשי[14] אמר ומפליא[15] לעשות אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרווייהו הנכנס לבית המרחץ אומר יה"מ ה' אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבא (ועל) [ואל] יארע בי דבר קלקלה ואם חס ושלום יארע בי דבר רע[16] תהא מיתתי כפרה על כל עונותי אמר אביי לא לימא איניש תהא מיתתי שלא ליתן פתחון פה לשטן דאמר ר"ל וכו' עד לעמורה דמינו וכתיב בתריה שמעו דבר ה' קציני סדום וגו' וא"ר יוחנן מנין שברית כרותה בשפתים שנאמר ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתייעא מילתא והדור[17] בתריה מאי אמר אמר רב אחא מודה אני לפניך וכו' רבבהו עאל לבי בני איפחית בי בני מתותיה איתעביד ליה ניסא קם על עמודא שזיב מאה וחד גברא בחד איבריה ומאה וחד גברא בחד איבריה אמר היינו דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יה"ר מה"א שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי רופא רחמן אתה ורפואתך רפואה לפי שאין דרכן של בני אדם רשאין להתרפאת בכך אלא שנהגו אמר אביי לא לימא איניש הכי שאין בני אדם רשאין להתרפאת בכך דתאנא דבי רבי ישמעאל וכו' כי נפיק מאי אמר אמר רבא ברוך רופא חיים (אבל נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל חנם[18]):
- ↑ וכן ליתא בכ"י מ' ופ' וכבר עמדו המפרשים על הא דקרי ליה כח דהתירא ועי' צל"ח (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וגי' ישרה היא מאוד וכ"ה לשון הרמב"ם בפי' המשנה וילשין בו למלך ויענהו (דק"ס).
- ↑ תיבת וקאמר צ"ל והאמר. ותיבת רבא נר' שהוא ר"ת ר' אבא דאי רבא תיבות אמר רבא הם כפולים ומיותרים וכ"ה בכ"י פ' וכה"ג לא מהני רחמי והאמר רבבא (והוא בקצור ר' אבא) מ"ד ואחר ילדה בת אמר רבא. וכ"ה ר' אבא בכי"מ ובע"י ובאה"ת (דק"ס).
- ↑ הגי' אמר רבא לאחר כו' כ"ה גם באה"ת וגי' הדפוס עדיף (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' וכעי"ז בכי"מ, ושנא' ותקרא כו' ליתא והוא נוסח ישר (דק"ס).
- ↑ וכן ליתא יום בכי"מ ובכ"י פ' ובע"י ובילקוט וכי היכי דאמר משלשה ועד ארבעים (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ' והוא כגי' הדפוס בנדה ל"א. בכי"מ והא"ר יצחק דבי ר' אמי, וכ"ה בע"י הראשון וכ"ה בהכ"י בנדה כ"ה ב' וד' ל"א א' והוא נזכר כמה פעמים בש"ס ובנדה ל"א כתוב שם כן גם בדפוס במימרות האחרות. וגי' הכ"י [מ'] היא הנכונה (דק"ס).
- ↑ וכ"ה בכ"י פ', והלשון לקיים מה שנא' מצוי הוא גם בברייתא כמו בסוכה כ"ח א' לקיים מה שנא' להנחיל אוהבי יש ובמנחות פ"ה ב' ובדוכתי אחריני (דק"ס).
- ↑ ואף כי גי' נאה היא מאוד גי' הדפוס עדיף דלא הוי דומיא דלקמן ס"ג א' גבי עת לעשות כו' ובסנהדרין ע' א' (דק"ס).
- ↑ וגי' הדפוס עדיף דביציאתו דומיא דבכניסתו שמבקש לצאת (דק"ס).
- ↑ וכן לא הי' הלשון הב' לפני הבעה"מ וזה שהשיג על הרי"ף שלא הביא החילוק דשאין דנין וכן לא היה לפני השט"מ ועי' במלחמות ונראה שהיה לו גי' אחרת (דק"ס).
- ↑ וכן הסדר בירושלמי ובכי"מ ובכ"י פ' וברי"ף וכן הסדר בכ"מ בהכ"ס והדר בהמ"ר (דק"ס).
- ↑ ומדקאמר בנוסחת הב"נ אמר אביי לא לימא הרפו משמע דהגי' שבכאן ט"ס הוא וכגי' הב"נ כ"ה בכ"י פ' ושם הגי' הרפו המתינו לי עד שאכנס כו' (דק"ס).
- ↑ וגי' מוטעת היא דרב פפא הוה קשיש מיניה דרב אשי ולא הוה אמר עליה הלכך (דק"ס).
- ↑ צ"ל מפליא (דק"ס).
- ↑ וליתא כלל לתיבת עון וכן ליתא בתוספתא וכן ליתא בפסקי רי"ד וכבר עמד ע"ז המהרש"א. ובכי"מ הגי' ואל יארע בי תקלה ותרצני ועון תסלח (דק"ס).
- ↑ וכתיב בתריה עד כאן כ"ה בכ"י פ', ועי' מ"ק י"ח א' ובתוס' ובמהרש"א שם. והנראה דברית כרותה לא שייך אלא במידי דאומר מדנפשיה דהוי כשגגה שיוצאה מלפני השליט והוא כעין נבואה קטנה אבל באומר הנוסח שתקנו חכמים לאומרו לא שייך זה אלא דפותח פה לשטן הוא ולא הו"ל לחכמים לתקנו וא"כ מה שכתוב בהם אין ענין לכאן (דק"ס).
- ↑ וכ"ה חיים בכ"י פ' (ושם ליתא תיבת ברוך) וכ"ה ברי"ף וברוקח סי' שמ"ח ובכלבו סי' פ"ז ובאבודרהם הל' ברכות שער ח' ובחנם כתב הב"נ שהוא ט"ס (דק"ס).