בית נתן/ברכות/מה/א
למאן דחנקתיה אומצא ר' טרפון וכו' (ול"ג הסיום של אומר בנר"ו) א"ל רבא וכו':
אמר נתן קורניל ארשום פה פליאה על דברי רש"י (דף מא.) שכתב וז"ל כדי רביעית יין לנזיר אכל חרצנים וזגים ולולבין כשיעור רביעית חייב וכן כתוב בתוספות ד"ה גפן פירוש אם אכל עלין או לולבין כדי רביעית יין חייב ונכתב בצדו עיין בפ"א דערלה משנה ז' דהעלין והלולבין מותרין בנזיר וכו' ובפרק שלשה מינין איתא היוצא מן הגפן אין גפן עצמו לא וכו' וכן פ' הרמב"ם דעלין ולולבין מותר בנזיר לכתחלה לאכלם וצ"ע. ועיין רש"י בסוכה ד"ו ד"ה כדי רביעית יין עש"ה וברש"י בעירובין דף ד' פי' כפשוטו ועי' עט"ר מ"ש:
דאמר קרא גדלו לה' אתי רבי אבהו אמר מהכא כי שם ה' וכו':
אר"ש בן פזי מניין למתרגם שלא יגביה קולו יותר וכו':
יותר מן הקורא ואם אינו יכול להגביה את קולו ימעיך הקורא קולו ויקרא אתמר שנים שאכלו רב ור' יוחנן:
תנן ג' שאכלו כאחד אינן רשאין לחלק וכו' ת"ש שלשה שאכלו כאחד אין רשאין לחלק (וכן נראה שהיא גי' רש"י ד"ה שלשה אין וכו'[1]) ג' אין שנים לא וכו' ת"ש השמש שעומד על שנים ה"ז אוכל עמהם אעפ"י שלא וכו' היה משמש על השלשה ה"ז אינו אוכל עמהם אלא א"כ נתנו לו רשות אי אמרת אם רצו לזמן מזמנין אמאי אוכל עמהם בלא רשות שאני התם:
- ↑ וכ"ה בכי"מ ובכ"י פ' וכ"ה במשנה לקמן נ' א' וכ"ה כאן ברש"י ותו' ותו' ר"י ותו' הרא"ש ובחי' הרשב"א ועי' צל"ח (דק"ס).