פתח עינים/ברכות/מה/א

פתח עינים ברכות מה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלכתא מאי א"ל פוק חזי וכו' עמ"ש אני בעניי בשם הגדולים ח"ב דף צ"ב איברא ידי לא אסורות לברר האמת ויש לי להאריך ולברר שאין סתירה לדברי מהרשב"א על דף מ' אכן כונת לימודינו לעשות נ"ר ליוצרנו לפי קצורנו ובכן לכבוד שמו ית' עמד קנה במקומו וקמיה שמיא גליא ועמ"ש הג' הרמ"ע בתשו' שהבאתי במשג"ב סוף דף נ"ד:

מה"מ אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי וכו' הא דרב אסי לא מייתי קרא דמשה רבינו ע"ה כדמייתי ר' אבהו מקרא כי שם ה' אקרא, אפשר משום דקרא דגדלו איירי בברכה בהדיא דכתיב מקודם אברכה את ה' בכל עת. ותו דמפורש יותר גדלו לה' אתי על דרך נברך שאכלנו. משא"כ בקרא כי שם [ה'] אקרא. ור' אבהו בחר להביא כי שם ה' אקרא לאשמועינן דליכא מידי דלא רמיזא באורייתא כמ"ש בתעניות .

מנין שאין המתרגם רשאי להגביה קולו וכו' שאין ת"ל וכו'. מרן בכ"מ פי"ב מתפלה כתב דמהכתוב אין ראיה אלא שהקורא לא יגביה קולו יותר מהמתרגם אלא דמשמע ליה לגמרא דקורא ומתרגם שוים הם וכי היכי דאשכחן דקורא לא יגביה קולו מן המתרגם הה"נ דמתרגם לא יגביה קולו מן הקורא עכ"ל וק"ק דהו"ל לר"ש בן פזי לומר דין המפורש בכתוב ולומר מנין שאין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מהמתרגם שנאמר משה ידבר וכו' ומיניה נשמע שאין המתרגם רשאי וכו' וי"ל דלכתחילה נקט שאין המתרגם וכו' לאשמועינן דכי היכי דמהכתוב נשמע דקורא לא יגביה ה"ה מתרגם ודא ודא חדא היא ומשו"ה נקט חלוקה שאינה בכתוב ללמד בקוצר דזה וזה שוים:
ורש"י פירש בפירוש החומש והאלהים יעננו על דבר הקול שהקב"ה מסייעו להיות קולו מתגבר ונשמע ובזה אפשר לפרש מאמרינו כי הנה בכתוב הזה לא נזכר אמירת הקב"ה רק התחיל הכתוב משה ידבר דהיינו ידבר אל העם מה שדיבר הקב"ה ולא נזכר אמירת הגבוה וז"ש שאין ת"ל בקול דתיסגי והאלהים יעננו. וכי תימא דאצטריך לומר דה' מסייע למשה שיתחזק קולו. ומה ת"ל בקול הול"ל והאלהים יעננו קול. אלא בקולו של משה כלומר היה נותן לו כח כמו שראוי להיות קולו של משה שוה לקול ה' שהוא הקורא כביכול לפי שאין המתרגם רשאי להגביה או להנמיך קולו מן הקורא ולכן ה' שהוא הקורא היה נותן בקולו של משה כפי הראוי שיהיה שוה לקולו ובזה ניחא הכל ודקדוק לשון המאמר:
ואפשר לרמוז שרז"ל במתק לשונם כיונו לרמוז מעלת משה רבינו בנבואה שהיתה מבחינת קול שהוא הבחינה היותר גדולה היתה מתלבשת בקול משה עצמו כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בריש שער רוח הקדש וז"ש שאין ת"ל בקול דתיסגי לכתוב שיאמר והאלהים יעננו ותיבת בקול יתר וכי תימא שבא לרמוז שבחינת נבואת משה רבינו ע"ה היתה מבחינת קול הול"ל משה ידבר וקול אלהים יעננו ומה ת"ל בקול. אלא בקולו של משה הכונה דלא לבד השמיענו הכתוב שנבואתו מבחינת קול אלא שרומז עוד שהיה מתלבש ממש בקולו עצמו של משה כמ"ש רבינו האר"י ז"ל וזה רמזו בלשונם חוץ מפשטן של דברים שהוא ללמוד שאין המתרגם וכו' כי כן דרך רז"ל להסתיר בדבריהם רזי עולם במתק ויופי לשונם הקדוש. ומ"ש מהרש"א שכביכול הקב"ה היה מתרגם בע' לשון וכו' אינו מחוור דאף שדיבורו נחלק לע' לשון לא נכון לומר שהוא מתרגם כביכול שאפי' ישראל לא היו מבינים ואמרו ואל ידבר עמנו אלהים וכו' גם מ"ש הרב עיון יעקב דז"ש שהדבור נחלק לע' לשון היה דיבורו של משה רבינו ע"ש וז"ש באר היטב בע' לשון וכו' ע"ש לא נהירא דלשון הש"ס דיבורו של הקב"ה מתחלק לע' לשון ודוק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף