בית נתן/ברכות/מד/א

בית נתן ברכות מד א

אמר רב אחא בר רב עוירא אמר רב אסי באוכל פירות וכו':

כי הוינן בי מאה מנקטינן מאה מאה מכל מאה מינייהו לא הוה מחזיק להו צנא בר תלתא גריוי והוה אכיל להו לכולה ואמר שבועתא דלא טעים ליה זיונא אימא מזונא (כך הוא הגי' שם בעירובין בכ"י הלזו):

ר' אבהו אכיל עד דיתיב דידבא אפותיה ושריק ורב אמי ורב אסי הוו אכלי עד דנתור שער רישייהו ריש לקיש הוה אכיל עד דמריד ומשדרי דבי נשיאה בלושי ומייתי לי':

ספלי טריתא למלקטי תאנים מע"ש לע"ש כי אתא רבין אמר ארז אחד היה וכו':

עיר א' היתה בא"י וגופנין שמה (וכן בירושלמי פ"ד דתענית ובמדרש איכה פ' היו צריה והרמד"ל פירוש במעריך וז"ל פי' שם עיר אצל בירא הקרוב לירושלים ומ"כ כתב שיבוש ע"ש):

ובדקו רבנן מסוריא ועד נהרדעא ולא אשכחו אלא תרתי בנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולרב עוקבא בר חמא ואע"ג דאינהו כהנתא ואינהו לא כהני א"ר יוחנן כל סעודה שאין בה שריף אינה סעודה (ברם הא דכל סעודה שאין (מה) [בה] מלח אינה סעודה ל"ג בכתב יד ומלתא דפשיטא היא):

במתני' בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא חי העולמים:

תאכל בה לחם וכתיב בתריה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך ורבנן ארץ ארץ הפסיק הענין ור"ג ההוא ארץ למעוטי הכוסס את החטה א"ר יעקב בר אידי אמר ר' חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך במ"מ ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש אמר רב מרי אמר ריב"ל כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך עליו כל שהוא ראוי לו ולבסוף ברכה אחת מעין שלש א"ל אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא א"ל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לנו ה' אלהינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה רחם על עמך ועל עירך ועל מקדשך ועל מזבחך ותבנה את ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו כי אתה טוב ומטיב לכל דשבעת המינין על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה וגו' דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן ועל חמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה בא"י על המחיה ועל הכלכלה מחתם במאי חתם כי אתא רב דימיא אמר רב חתים בר"ח ברוך מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה א"ר עמרם ול"פ הא לן והא להו (לפי גי' כ"י נכון מאד פיר"ת המובא שם בתוספו' ד"ה אינהו ואין אנו צריכין להדוחק שנכנסו בו בעלי התוס' לומר דשמא הכא קים ליה למקשן דבאותה שעה שאמר ר"ח הא מילתא לא היה לפניו שום תלמיד מא"י וכן לא שום תלמיד מבבל לפני ר"י וכו' ע"ש וזה דוחק עצום אלא בודאי תמיד היו תלמידים מא"י לפני ר"ח ועם כל זה אמר על הארץ ועל הפירות שגם תלמידי א"י בבבל היו צריכין לברך על פירות בבל על הארץ ועל הפירות כי מילתא דלא שכיחא הוא שיהיה להם בבבל פירות א"י דאז אפי' בח"ל היה צריך לברך על הארץ ועל פירותיה כדעת הרשב"א ז"ל הובא בדברי חמודות אות קל"ג ע"ש ורבי יוחנן היה מדבר עם תלמידיו של בבל ועם כל זה אמר על הארץ ועל פירותיה ועל זה מקשה בכח אינהו אכלי ואנן מברכינן כי כיון שר"י מדבר עם תלמידי בבל בודאי היה (מודה) [מורה] להם מה שיעשו שם בבבל ולכן מסיק הגמרא אלא איפוך רב חסדא ושהיו לפניו תלמידי א"י אמר על הארץ ועל פירותיה שכך צריך לחתום בא"י ור"י שהיו לפניו תלמידי בבל אמר להם על הארץ ועל הפירות שכך צריך לחתום בבבל),

מתקיף להו רב נחמן בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכינן אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות (ע"כ גי' כ"י) (עיין בעט"ר ד"ן ע"ב שכ' שגי' הש"ס שלפנינו כולה מקשה אך גירסת הרי"ף וכן נראה מהטור הוא הנכון וכו' עש"ב וגי' הרי"ף קרובה לגי' הכ"י ברם גם לגי' הרי"ף וגי' כ"י יקשה מאי בעי בתר הכי מחתם במאי חתים ומייתי לדרב דחתים ברוך מקדש ישראל ור"ח הרי קאמר וחותם על הארץ ועל המחיה כאשר העיר הרב חי"דא בספר פתח עינים וע"ש שכ' דמשאלתות פ' יתרו מוכח דלא גריס וחותם על הארץ ועל המחיה וכן מוכת מדברי ריא"ו שהביא השה"ג וכן מוכח מדברי בה"ג וכן מוכח מדברי הרשב"א בחידושיו ע"ש

ואחר זמן מצאתי לרבינו ישעיה הראשון בתשובה שהעיר בגרסאות אלו והאריך והובאה תשובתו בספר שונה הלכות דף ז"ך ושפיר קדמי להעתיקו כי כמה הילכתא גברוותא איכא למשמ' מינה וגם נוגע לגי' הכ"י וז"ל הרב שונה הלכות ונמצא כתוב אצלי תשובה מרבי' ישעיה מטראני ז"ל על חתימת (ז' ברכת) [ברכת ז'] המינים וז"ל על חתימת ז' מינים אם היא על הארץ ועל הפירות או בענין אחר. חלוקות גדולות ראיתי בזה בין רבותינו הקדמונים והנני כותב לא כדאי אני לחלוק ביניהם ומה שנראה לי בהם כי אמרינן בשלהי פ' כיצד מברכין ר"י בד אידי א"ר חנינא כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין ג' אמר רבה אריב"ל כל שהוא מז' המינים בתחלה מברך בפה"ע ולבסוף ברכה אחת מעין ג' דה' מינים על המחיה ועל הכלכלה דז' מינים על העץ ועל פרי העץ דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן מיחתם במאי חתים כי אתא רב דימי אמר רב חתים בר"ח מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ור' יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו ואסקא רב נחמן איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ור"י אמר על הארץ ועל פירותיה עד כאן לפום סוגיא דשמעתין משמע דבכולה צריך למחתם על הארץ ועל הפירות בין דה' מינים בין דז' מינים בין דחמרא וכן דרש רב אחא משבחא בפרשת וישמע יתרו ור"ח כתב ואסיקנא כל שהוא מה' מינים שהן מין דגן והם חיטה ושעורה וכוסמת ושבולת שועל ושיפון והם מבושלים תחלה מברך במ"מ ולבסוף ברכה אחת מעין ג' והיא בא"י אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה וכו' עד על הארץ ועל המחיה וכל מה שהוא מז' המינים ואינו מין דגן בתחילה בורא פרי העץ ולבסוף על העץ ועל פרי העץ ביין בתחלה בפה"ג ולבסוף על הגפן ועל פרי הגפן וחתים בח"ל בא"י על הארץ ועל הפירו' ובא"י על הארץ ועל פירותיה וגם ר' יצחק מפאס כ"כ א"ל אביי לרב דימי מאי ניהו ברכה אחת מעין ג' א"ל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה עד בא"י על הארץ ועל המחיה דפירי על העץ ועל פרי העץ דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן מיחתם במאי חתים ר"ח אמר על הארץ ועל הפירות ור"י על הארץ ועל פירותיה א"ר עמרם ולא פליגי הא לן והא להו הנה ר"ח ור"י מחלקותם בין ה' מינים שעל ה' מינים חותם על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים בין פירי בין חמרא חותם על הארץ ועל הפירות מפני שאלו נקראים פירות אבל ה' המינים לא יקראו פירות ונ"ל שהכי פירושו לפי גרסת הס' שהיתה כתובה להם כדכתב רבינו יצחק ולא קאי האי דקא מיבעיא ליה מיחתם מאי חתים אלא אפירי וחמרא ולאו אה' מינים וכן ראיתי לא' מן המפרשים שפי' שעל ה' מינים חותם על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים חותם על הארץ ועל הפירות אבל בה"ג כתב דעל ה' מינים חתמי על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים על הארץ ועל פרי העץ ועל חמרא על הארץ ועל פרי הגפן וגם המורה כתב בס' הפרדס שחיבר (והוא בדפוס קונשטנטינה דף ל"ז) כל שהוא מחמשת המינים ואכיל להו במעשה קדרה מברך אחריהם על המחיה ועל הכלכלה וחותם על הארץ ועל המחיה ואי אכיל להו בעינייהו קליות שלהם אי נמי דכייס מיכס להו כמות שהן חיים דהשתא לא חזו שיברך עליהן על המחיה ועל הכלכלה דהא לא עבד בעין כתב בהן בא"י אמ"ה על תנובת השדה ועל ארץ חמדה וכו' דפתיתא לא שייכא לח בפירות האילן ולא במעשה קדירה אלא בכוסס חיטין וכוסמין שהם תנובה בעינייהו דלא אשתנו מברייתן וחותם על הארץ ועל הפירות על שצריך להיות כולל כאן כל פירות המקרא ביחד בחתימה זו ויהא מודה ומשבח לקונו על כל שבחי הארץ אבל מעשה קדירה לא מצי חתים הכי דהא אשתנו ונפל מתורת פרי כך נהוג עלמא כללא דמילתא פירות האילן דז' המינים על הארץ ועל פרי העץ ועל חמרא על הארץ ועל פרי הגפן ואין חותמין על הארץ ועל הפרות אלא אפירות תבואה בעינייהו דלא חשיבי לחודייהו בפירי העץ וחתים בכלהו פירי בחתימתן משום דקאמרי בפ' כ"מ בפירי מאי קא חתים ר"י אמר על הארץ ועל פירותיה משום דהוה מא"י ואכיל לפרותיה ור"ח אמר על הארץ ועל הפירות דאיהו הוה מבבל ובני בבל לא אכלי לפירותיה להכי חתמו על הפירות על הפירות סתם כדמוקמי' התם הא לן והא להו וקא מפרשא עלמא אפרי מה קא חתים אפרי אדמה בלחודייהו דכתיב בקרא קא בעי כגון חטה ושעורה ומוקמי' על הארץ ועל הפירות משום דלא חשיבי לייחדינהו לנפשייהו וגומר על הארץ ועל הפירות האדמה אבל אילנות דחשיבי מייחדינן בהו על פרי העץ אבל אני קבלתי בלומדי ברכות אפרי מאי חתים אכולהו פירות דקרא בעי בין אפירות האילן בין אפירות האדמה כגון חטה ושעורה בקלי וכרמל ע"כ לשון המורה ואילו היתה גרסה זו כתובה בספרים אפירי מאי חתים היינו נדחקים לפרשו כדפריש המורה אבל בכל הספרים אינו כתוב אלא מיחתם מאי קא חתים ומשמע דאכולהו קא אתי דהא מייתי ראיה מרב דחתים מקדש ישראל וראשי חדשים ומיבעיא ליה אי חתמי הכא נמי בתרתי אי לא ואי אמרת דה' מינין ודשבעה פשיטה דחתמי' בה על הארץ ועל המחיה ועל הארץ ועל פרי העץ ועל הארץ ועל פרי הגפן דהוו בתרתי אמאי מבעיא ליה על האי ואי משום גוף הברכה מיבעיא ליה היכי עבדי ליה מה צורך להביא דברי רב דחתים מקדש ישראל אלא לאו ש"מ אכולה מבעיא ליה היכי חתמי' ואכולהו קאי על הארץ ועל הפירו' תדע דהכי הוא דהא בפ' ג' שאכלו אמרינן גופא רבי אומר אין חותמין בשתים איתיביה לוי לר' על הארץ ועל המזון ארץ דעבדא מזון על הארץ ועל הפירות ארץ דעבדא פירות ואם איתה אמאי לא אקשינן לה נמי על הארץ ועל המחיה על הארץ ועל הפירות על הארץ ועל פרי הגפן. גם המורה פ' כ"מ פירש רב חתים בראש חדש אף על גב דדמיא לתרתי הכא מאי מי חתמינן בתרתי (בכה"נ) [בכה"ג] או לא כגון על הארץ ועל הפירות ולא הוי חתימה בשתים ממש כדמפרש רש"י לה בפ' ג' שאכלו משמע מפי' דאכולהו קאי וכן נ"ל הצעיר שלהלכה דאכולהו קא מבעיא ליה ואכולהו על הארץ ועל הפירות אבל כל העולם לא נהגו כן לברך אלא על הארץ ועל המחיה על הארץ ועל פרי העץ על הארץ ועל פרי הגפן וכיון שמנהג העולם הוא בכך וגם יש להם סמך מה"ג וממה שכתב המורה בפרדס אין להטעות ולשבש מי שאינו חותם על הארץ ועל הפירות וגם רבינו האי גאון ז"ל כך כתב בשילהי כ"מ דעל ה' מינים חתמינן על הארץ ועל המחיה ועל ז' המינים על הארץ ועל פה"ע ועל היין על הארץ ועל פה"ג עוד כתוב בשם רבינו יאודאי גאון והילכת' בברכות כד עמא דבר עכ"ל.

הראיתה לדעת מכל דברים הנחמדים האמורים לעיל משם הר"י מטראני שהעיקר הוא לחתום גם על היין על הארץ ועל הפירות ודלא כמו שמסיק מרן בב"י דחותם על הארץ ועל פרי הגפן ושכן עמא דבר ע"ש עם כל זה בש"ע שלו לא הכריע והשוה שניהם לברך לכתחילה אבל הגר"א ז"ל שם בסי' ר"ח ס"ק ל"ח כ' וז"ל והעיקר כסברא אחרונה היינו על הארץ ועל הפירות כי לא נזכר בגמרא חתימה אחרת וגם משמע שם במאי דאמר מחתם במאי חתם קאי על תרווייהו על יין ועל פרי העץ וכו' עכ"ל ועיין בספר שבולי לקט ה' ברכות כלל מ"ג שמביא דברי רבינו ישעיה הנז' ודברי המורה וסיים וז"ל והנכון כרבינו ישעיה ז"ל עש"ב ובפסקי ר"י מטראני על הברכות כ"י כ"ש וז"ל על הארץ ועל פירותיה פי' זו החתימה חותם בין על המחיה בין על היין בין על פירות העץ ועיין מה שכתבתי על זה בתשובות ט"ו עכ"ל והכונה על תשובה הנזכרת):

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף