מהרש"א - חידושי הלכות/ברכות/ב/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מהרש"א - חידושי הלכות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
חדות יעקב
צל"ח
הג"מ יחזקאל לנדא
הגהות הגר"א
בית מאיר
הג"מ בצלאל רנשבורג
גליון הש"ס
גליון מהרש"א
רש"ש
בית נתן
אברהם את עיניו
שפת אמת
בן יהוידע

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


בד"ה דילמא ביאת כו' ופשיט מברייתא וזכר לדבר כו' תפשוט ממתני' [דנגעים פי"ד] העריב שמשו כו' עכ"ל. וה"מ נמי להקשות דתפשוט ממתני' דהכא דקתני מאימתי קורין בערבית משעה שהכהנים כו' דע"כ לאו ביאת אורו הוא דבערבית משתעי[1] וכ"ה הקושיא לפירש"י בדברי בעל המאור ויש ליישב דעיקר קושייתם דפשיט מברייתא דעיקר מילתא לא איירי לענין תרומה אלא בק"ש ותרומה מילתא אגב אורחיה הוא תפשוט ליה טפי ממתני' דהתם דעיקר מילתא לענין תרומה מתניי' וק"ל:

בד"ה משעה שעני כו' עני גופא מתי יתפלל כו' כיון שבא זמן ק"ש כו' עכ"ל. אבל אמתני' דקתני משעה שהכהנים כו' לא תקשי להו דהאיך יאכל אז תרומה דאסור להתחיל בסעודה כו'[2] די"ל דה"ק משעה שהכהנים כו' דהיינו שמותרים לאכול בתרומה ואין להם טומאה עוד ומיהו ודאי אסירי להתחיל בסעודה משום זמן ק"ש אבל משהעני נכנס לאכול פתו במלח כו' משמע שאז דרכו לאכול כפרש"י משום שאין לו נר ואהא קשיא להו שפיר מתי יתפלל כו' ודו"ק:

בד"ה אי סלקא דעתך דעני קדים כו' דלא מסתבר לחלק כ"כ בשיעורי זמן שכיבה כו' עכ"ל. ר"ל בשיעורי זמן שכיבה דמבע"י דקודם צאת הכוכבים דכל הני תנאי דפליגי אדר' יהושע היינו דס"ל זמן שכיבה קודם צאת הכוכבים היא כפי דברי התוספות לקמן דאין סברא דשיעורא דעני נמי איירי בזמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים וכל זמנים יהיה ביה אלא דעני הוא מאוחר מכהן ודו"ק:

פרש"י בד"ה נכנסין כו' מ"מ מאוחר כו' עכ"ל. כצ"ל ומלת לכולם שכתוב כאן בפרש"י שלפנינו נראה שטעות הוא שהרי כתוב אחר כך הי מינייהו מאוחר לכולם דעני או כהן כו' וכן נראה מדברי התוס' שכתבו דא"כ ר"מ היינו רבי אחאי לפירש"י כו' דהיינו בע"ש כו' וא"כ ע"כ כהנים נכנסים לאכול בתרומתן ע"כ יותר מאוחר מדרבי אחאי ודו"ק:




שולי הגליון


  1. עי' פני יהושע (ד"ה בא"ד ועוד) מה שיישב.
  2. בגנזי יוסף יישב דטעימה קודם ק"ש שריא, אבל העני אוכל סעודתו וזה אסור קודם ק"ש. עוד יישב דבמתני' אפ"ל שהתחיל בסעודה קודם הזמן בחולין ואח"כ אוכל תרומה, וכיון שהתחיל אינו מפסיק, משא"כ עני מתחיל סעודתו בשעה זו, ואפילו אם היה מתחיל קודם היה לו להפסיק דלדעת הברייתא סוף זמן ק"ש כשעומד מסעודתו וכבמצוה שזמנה עוברת אף אם התחיל מפסיק. ובספר קדשי יחזקאל (סימן א) הביא יישוב האבה"ע בטעם שלא הקשו התוספות קושייתם במתני', והוא ע"ד יישוב הגנזי יוסף, וזאת עפמ"ש הט"ז (סימן רלה) שטעימת פירות מותרת קודם מנחה. וגבי מנחה כתב הדגול מרבבה (סימן רלב) בשם הכסף משנה, וכ"כ הפמ"ג, דטעימת פירות עד כביצה חשובה טעימה ובפת עד כזית, וכיון דאכילה היא בכזית, נמצא שאת דברי המשנה 'נכנסים לאכול בתרומתן' אפשר להעמיד באכילת פרות פחות מכביצה המותרת כדין טעימה, אך עני הנכנס 'לאכול פתו' ע"כ היינו יותר מכזית, ופת יותר מכזית אסורה. ובגנזי יוסף כתב שאפשר שהמהרש"א ס"ל דטעימה אסור כדעת הסוברים כן.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.