אומר מיהודא/ברכות/ב/א
משנה ראשונה מאימתי קוראים וכו' עד סוף אשמורה ראשונה ופירש רש"י שהלילה נחלק לשלש משמור' וקשה דקא איתא פלוגתא בגמרא (ג:) בזה דחד אמר דהלילה נחלקת לד' משמורת וחד אמר לג' ולמה פירש רש"י דווקא כהך דעה דלג' משמורות.
ונראה לי דלרש"י היה קשה דלמה אמרה המשנה עד סוף אשמורה ראשונה ולא אמר עד אשמורה שנייה דצריך לומר דאי הוא אמינא עד אשמורה שניה הוא אמינא עד ועד בכלל.
וקשה על זה וכי אפשר לומר עד ועד בכלל ליתני עד חצות רק הא תינח א"א ד' משמורת הוי הלילה והוי שני משמורת עד חצות אבל אי אפשר דשלוש משמורת הוי שפיר צריך למתני עד סוף דאי הוי תנא עד אשמורה שנייה הוא אמינא עד ועד בכלל ואין לומר ליתני עד חצות זה אינו דאי אמרינן דג' משמורת הוי סוף אשמורה שנייה יותר מחצות ומאי שנה הכי צריך למיתניה עד סוף וכו' ומשום כך הוכרח רש"י למפרש דתנא דמתניתין סבר דג' משמרות הוי הלילה ודו"ק.