שיחה:קרן אורה/ברכות/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הקרן אורה כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
ספר הערוך על הש"ס
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל הראשונים לדף זה
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
צל"ח
בית מאיר
פתח עינים
גליון הש"ס
קרן אורה
גליון מהרש"א
רש"ש
אבן שלמה (שיק)
בית נתן
אברהם את עיניו
אומר מיהודא
שפת אמת
ערך ש"י
בן יהוידע
שיח השדה
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngכל האחרונים לדף זה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


נותר באיסור אכילה דרבנן[עריכה]

רבינו מביא ראיה לדבריו שאף לדברי השאגת אריה בדעת הרמב"ם שסייג חכמים בהקטר חלבים ובאכילת קדשים הוא אף בדיעבד, מכל מקום באכילת פסחים בודאי לא אסרו לאכול אף בדיעבד אחר חצות, מהא דמוקי מתניתין דפסח אחר חצות מטמא את הידים כרבי אלעזר בן עזריה ולא כרבי עקיבא.

ובפשטות כוונתו להוכיח, שאם אף לרבי עקיבא שמעיקר הדין אכילת פסח מותרת עד עלות השחר מכל מקום מדרבנן עשו סייג עד חצות אפילו בדיעבד, אם כן יכלה הגמרא להעמיד את דברי המשנה אף לדעת רבי עקיבא שהרי אחר שעבר חצות שוב אסור לאוכלו והו"ל נותר ומטמא את הידים.

ולכאורה היה מקום לחלק שמשום סייג לא אסרו חכמים את החפצא של הקרבן אלא אך הטילו איסור אכילה אגברא, ואם כן יש מקום לומר שבכהאי גוונא אינו בכלל 'נותר' שעליו גזרו חכמים שיטמא את הידים. אמנם אפשר לאידך גיסא שדין נותר אינו דין עצמי אלא פועל יוצא מכך שהסתיים זמן אכילת הקרבן, ואם כן במקום שאסרו חכמים לאכול הרי אמרו בכך שזמן אכילתו אינו אלא עד חצות ושוב ממילא נחית עליה שם נותר, ויל"ע בזה.