טעמא דקרא/בראשית/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
בעל הטורים
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
עקידת יצחק
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png א

ספר
טעמא דקרא
בראשית
בראשית

א[edit]

מד"ר פ"א בראשית בזכות חלה שנקראת ראשית. יל"ע למה דוקא חלה וי"ל דאמרינן בעירובין י"ח בתחלה עלה במחשבה לבראות שנים וא"כ צריך שיהיו מצות מיוחדות לאשה כמו לאיש וליכא אלא ג' נדה חלה והדלקת הנר, ונדה לא הי' אז כמ"ש שם דף ק' שזה מקללות חוה והדלקה"נ הוא דרבנן ולא נשאר אלא חלה [ואע"ג דגבי חלה לנשים אמרו בירו' הטעם לפי שהיא טימאה חלתו של עולם וזה הי' רק אחר החטא יש עוד טעמים למה חלה נמסר לנשים ועי' רע"ב פ"ב דשבת מ"ו].

עוד שם במדרש בזכות ג' דברים שנקראו ראשית חלה מעשרות וביכורים, ויש לפרש דהכוונה כמו שבהפרשת חלה מעשרות וביכורי' שמפריש חלק קטן מהפירות ומתקן בזה את כל השיריים לדונם שנעשה בהם מצות חלה ומעשר וביכורים כמו כן הצדיקים אע"פ שהם חלק קטן מהעולם מקיימים את העולם כולו דנחשב העולם בכללו שיוצא ממנו טוב על ידי הצדיקים שבו עי' עירובין י"ג ב' ובתוספות.

והא דלא חשיב ראשית הגז דאיקרי גם כן ראשית יש לבאר ע"פ הרמב"ם (פ"י מביכורים ה"ה) שמצות ראשית הגז הוא כדי שיהיה להכהן ממה לעשות בגדים [וכ"מ במשנה חולין קל"ה א' כדי לעשות ממנו בגד וכו'] וא"כ בשעת בריאת העולם שעדיין לא הי' צורך בבגדים עד אחר החטא ל"ש מצות ראשית הגז.

ב[edit]

תהו ובהו. בערכין י"ז א' ביקש הקב"ה להפוך העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בדורו נתקררה דעתו ובקש הקב"ה להפוך העולם לתוהו ובהו בשביל דורו של צדקיהו כיון שנסתכל בצדקיהו נתקררה דעתו, היתה תהו ובהו (ע"ה) בגי' זהו דורו דיהויקים ודורו דצדקיהו.

ה[edit]

ויקרא אלקים לאור יום. בירו' ברכות (פ"ח ה"ו) משל לה"ד למלך שהיו לו ב' איסטרטיגים זה אומר אני משמש ביום וזה אומר אני משמש ביום קרא לראשון וא"ל היום יהא תחומך קרא לב' וא"ל הלילה יהא תחומך הה"ד ויקרא אלקים לאור יום וגו' לאור א"ל היום יהא תחומך ולחשך א"ל הלילה יהא תחומך (וכעין זה בפסחים ב' א'). וצ"ב איך רצה החשך לשמש ביום א"כ יהי' לילה לא יום. וי"ל דלענין המצות קאמר שרוב המצות מצותן ביום כמ"ש במגילה כ' ב' (מלבד המצות התמידיות) ורצה החשך שהמצות תהיינה בלילה וביום ישנו עד שפקד הקב"ה שיהא ביום.

ורש"י פי' דהוא טוב ואין נאה לו ולחשך שיהו משמשין בערבוביא פי' בשפתי חכמים שהי' במדינה זו אור ובמדינה זו חשך, וקשה דגם היום חצי כדור אור וחציו חשך. וי"ל דאימי בראשית קאי שהי' קצת מקומות אור וקצת חשך והקב"ה הבדיל שביום יהא בכל הכדור יום ובלילה יהא הכל לילה אבל אחר שנברא השמש לעולם חצי כדור יום וחציו לילה.

ו[edit]

ויהי מבדיל בין מים וגו'. ב' וד' נאמרה בו הבדלה ובשאר ימים לא נאמר הבדלה, וי"ל ע"פ הגמ' בפסחים (ק"ד א') דההבדלה הוא בין טומאה לטהרה לכן ב' וד' שאין בו טומאה כמ"ש בכלים (פי"ז מי"ד) שייך הבדלה שמובדלין מן הטומאה אבל בשאר ימים יש בהם טומאה.

יא[edit]

עץ פרי עשה פרי. ובירושלמי כלאים (פ"א ה"ז) ר' פנחס אמר שמחה בצוי' והוסיפה אילני סרק, ועי' רמב"ן שהקשה למה לא נצטוית בתחלה על אילני סרק ג"כ. וי"ל דאמרינן בסוף כתובות עתידין כל אילני סרק שיטענו פירות וא"כ גם הם בכלל עץ עשה פרי רק כעת שעדיין אין אנו ראויין אין עושין פירות.


עץ פרי וגו' אשר זרעו בו על הארץ. י"ל שכאן רמז למ"ש רש"י בר"ה (י"ב ב') שע"י שרף שבא באילן לפני חנטה פירותיו חונטין ובו נגמרין ששרף האילן עולה ונכנס בפרי תמיד וממנו גדל עכ"ל וזהו אשר זרעו בו על הארץ.

כד[edit]

בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה. הא דהוצרך לכתוב גבי חי' חיתו ארץ משום דביום החמישי כתיב ואת כל נפש החי' הרומשת אשר שרצו המים למיניהם הוצרך לומר כאן דהיום נבראו חיתו ארץ ופשוט, והא דכתיב שם ואת כל נפש כו' י"ל ע"פ הגמ' חולין (קכ"ז א') כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה (ובמדרש בן סירא אי' אף השועל עי' או"מ ע' מ"ט) ולכן כתיב כל נפש החי' הרומשת אשר שרצו המים לאפוקי החולדה והשועל שלא שרצוהו המים אבל גבי יבשה ששם נמצאים כולם כתיב וחיתו ארץ דהיינו כל החיות.

כה[edit]

את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה. בבהמה לא כתיב בהמת הארץ, אולי רמז בזה שיש חי' שמחוברת לארץ כדתנן בפ"ח דכלאים אדני השדה חי' ע"ש בר"ש. ועד"ז י"ל הא דכתיב את חית הארץ ואת רמש האדמה וברמש לא כתיב ארץ כדכתיב בפ' השני ובכל הרמש הרומש על הארץ, אולי בא לרמז שיש רמש שנעשה מאדמה כדתנן בחולין (קכ"ו ב') עכבר שחציו בשר וחציו אדמה ולכך כתיב רמש האדמה.

כו, כח[edit]

נעשה אדם וגו' וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה וגו' ובכל הרמש וגו' ויברך אותם וגו' ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חי' הרומשת על הארץ. וברישא דקרא לא כתיב בכל החי' רק בבהמה ויל"פ ע"פ הגמ' בסנהדרין (נ"ט ב') דפריך וחי' בת מלאכה היא ומשני לאתויי נחש כדתניא חבל על שמש גדול שאבד מן העולם שאלולי חטא אדם הי' מזדמן לכ"א ב' נחשים כו' ע"ש ולכן כשבירך הקב"ה את האדם בירכו שישלוט גם על החי' שאלולי חטא הי' שולט גם על החי' אבל כשאמר הקב"ה נעשה אדם וירדו וגו' הי' גלוי לפניו שאדם יחטא ולכן לא אמר בחית הארץ.

כז[edit]

ויברא אלהים את האדם. עירובין (י"ג ב') שתי שנים ומחצה נחלקו כו' נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא וכתבו תוס' היינו בסתם בנ"א אבל צדיק אשריו ואשרי דורו. וצ"ע הא ברשעים פשיטא דלא נוח לו שנברא וקשה לומר שנחלקו בבינונים ממש וגם מה שייך פלוגתא בזה גם לשון הגמרא לא משמע כן. ונראה דהנה העושה מסחר שקרוב להפסד משכר נקרא שהמסחר אינו כדאי ואע"ג שאם ירויח בו בודאי טוב לו, ומסחר שקרוב לשכר נקרא שהוא כדאי אע"ג שיכול לבא לידי הפסד, וזהו שנחלקו אם היה האדם נשאל אם כדאי לו ליברא אם הוא קרוב לשכר או קרוב להפסד ונמנו שהוא קרוב להפסד משכר אבל פשיטא שאם עשה והצליח אשריו ואשרי דורו אבל לא היה נוח לו ליכנס בספק זה ולפי זה נחלקו בכל אדם, ועי' בתוס' ע"ז (ה' א' ד"ה שאלמלא) מפורש כמעט כדברינו.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)