מראי מקומות/בראשית/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
בעל הטורים
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
עקידת יצחק
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png א

פסוק א[edit]

בראשית[edit]

בבעל הטורים השלם כתב רמז 'בראשית' אותיות 'ירא שבת' לומר שבזכות השבת נברא העולם (הקדמה לתיקוני זוהר).

פסוק ג[edit]

ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור[edit]

קישור הפסוק לפסוק שלפניו 'והארץ היתה תהו ובהו'. יעויין פירוש על התורה לרבי יעקב מאיר מוציק (קובץ בית אהרן וישראל ריז - תשרי חשון תשפב).

פסוק ז[edit]

ויעש אלקים את הרקיע ויבדל וגו'[edit]

כתב החתם סופר (ח"ח קובץ תשובות סימן כו) שפסוק זה קשה, שאם נדחק שאויר שמעל המים נקרא רקיע, והבדיל בהם בין מים תחתונים לעליונים, קשה הא על אויר אש הוא ולא מים, ומכל שכן שמבואר שהאויר מכלל עולה זה השפל ולא רקיע הוא. אבל הענין צריך ביאור כי הוא רחב ועמוק, ותמצאנו בספר חסד לאברהם (מעין ב' נהר א-ה).

פסוק יא[edit]

עץ פרי עושה פרי[edit]

פירש רש"י: שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי (פסוק יב) ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה.

ובגמרא במסכת סוכה (לה.) מבואר שאתרוג ופלפלין טעם עצם ופרים שווה. וכתב בקרבן העדה (סוכה פ"ג ה"ה) שהאתרוג שקיים מצוות בוראו ולכן נקרא עץ הדר. וכ"כ באמרי אמת (בראשית, תרפ"ב) איתא שאילן אחד נשאר שטעם עצו ופריו שוה וזה האתרוג שהדר הוא לפני קונו כו'.

פסוק כא[edit]

ויברא[edit]

לשון זה נכתב בתורה רק ביחס לבריאת התנינים הגדולים וביחס לבריאת העולם. הרמב"ן מבאר שנכתבה לשון זו דווקא על התנינים בעבור גודל הנבראים האלה שיש מהם אורכם פרסאות רבות הגידו היונים בספריהם שידעו מהם ארוכים חמש מאות פרסה, בעבור זה ייחס בהם הבריאה לאלהים כי הוא שהמציאם מאין מבראשית כאשר פירשתי לשון בריאה (לעיל פסוק א). וכן הזכיר לשון בריאה באדם, למעלתו, להודיע כי הוא מוצא מאין עם דעתו ושכלו.

פסוק כב[edit]

פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ[edit]

יש לדקדק שינוי הלשון, בברכת הדגים נאמרה הברכה בלשון נוכח כברכה, ואילו אצל העופות נאמרה הברכה כאמירת המציאות ובלשון נסתר.

ובשם מהרי"ל דיסקין[1] יישבו שאכן ריבו העופות בארץ אינו ברכה נפרדת אלא פועל יוצא מ"ומלאו את המים בימים" ורמז הכתוב למיני העופות הנזונים משליית דגים, שעל ידי שימלאו הדגים את המים בימים יהיו מזון לעופות וממילא אף העוף ירב בארץ.




שולי הגליון


  1. גליון רוממות.
· הבא >
מעבר לתחילת הדף