משנה/כלים/יז

משנה ‏ כלים יז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כל כלי בעלי בתים שיעורן ברמונים ר' אליעזר אומר במה שהן קופות הגננים שעורן באגודות של ירק של בעלי בתים בתבן של בלנין בגבבה רבי יהושע אומר כלן ברמונים:

(ב) החמת שעורה בפקעיות של שתי אם אינה מקבלת של שתי אף על פי שמקבלת של ערב טמאה בית קערות שאינו מקבל קערות אף על פי שמקבל את התמחויין טמא בית הרעי שאינו מקבל משקין אף על פי שמקבל את הרעי טמא ר' גמליאל מטהר מפני שאין מקיימין אותו:

(ג) הסלין של פת שיעורן בככרות של פת אפיפיירות שעשה להן קנים מלמטן למעלה לחיזוק טהורה עשה לה גפיים כל שהן טמאה ר' שמעון אומר אם אינה יכולה להנטל בגפיים טהורה:

(ד) הרמונים שאמרו שלשה אחוזין זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר בנפה ובכברה כדי שיטול ויהלך ובקופה כדי שיפשיל לאחוריו ושאר כל הכלים שאינן יכולין לקבל רמונים כגון הרובע וחצי הרובע הקנונים הקטנים שיעורן ברובן דברי רבי מאיר ר' שמעון אומר בזיתים נפרצו שעורן בזיתים נגממו שעורן במה שהן:

(ה) הרמון שאמרו לא קטן ולא גדול אלא בינוני ולמה הוזכרו רמוני בדאן שיהו מקדשין כל שהן דברי ר' מאיר רבי יוחנן בן נורי אומר לשער בהן את הכלים ר' עקיבא אומר לכך ולכך הוזכרו לשער בהן את הכלים ויהיו מקדשין כל שהן אמר ר' יוסי לא הוזכרו רמוני בדאן וחצירי גבע אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום:

(ו) כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית רבי יהודה אומר מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים אמר ר' יוסי וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה:

(ז) כגרוגרת שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית ר' יהודה אומר הגדולה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות:

(ח) כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי כשעורה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מדברית כעדשה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית זו מצרית כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע לא גדול ולא קטן אלא בינוני איזה הוא בינוני כל שהקיפו טפח:

(ט) האמה שאמרו באמה הבינונית ושתי אמות היה בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה אלא שהאומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה:

(י) ר' מאיר אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד רבי יהודה אומר אמת הבנין ששה טפחים ושל כלים חמשה:

(יא) ויש שאמרו במדה דקה מדות הלח והיבש שיעורן באיטלקי זו מדברית ויש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם הקומץ את המנחה והחופן את הקטורת והשותה כמלא לוגמיו ביום הכפורים וכמזון שתי סעודות לערוב מזונו לחול אבל לא לשבת דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר לשבת אבל לא לחול אלו ואלו מתכוונין להקל ר' שמעון אומר משתי ידות לככר משלש לקב רבי יוחנן בן ברוקא אומר מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע:

(יב) ויש שאמרו במדה גסה מלא תרווד רקב כמלא תרווד גדול של רופאים וגריס נגעים כגריס הקלקי האוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה ונודות יין ושמן שיעורן כפיקה גדולה שלהן ומאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו כמלא אגרוף גדול זה הוא אגרופו של בן בטיח אמר ר' יוסי ישנו כראש גדול של אדם ושנעשה בידי אדם שיעורו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון האיטלקי וכסלע הנירונית וכמלא נקב שבעול:

(יג) כל שבים טהור חוץ מכלב המים מפני שהוא בורח ליבשה דברי ר' עקיבא העושה כלים מן הגדל בים וחבר להם מן הגדל בארץ אפילו חוט אפילו משיחה דבר שהוא מקבל טומאה טמא:

(יד) ויש במה שנברא ביום הראשון טומאה בשני אין בו טומאה בשלישי יש בו טומאה ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה חוץ מכנף העוז וביצת נעמית המצופה אמר ר' יוחנן בן נורי מה נשתנה כנף העוז מכל הכנפים וכל שנברא ביום הששי טמא:

(טו) העושה כלי קבול מכל מקום טמא העושה משכב ומושב מכל מקום טמא העושה כיס מעור המצה מן הנייר טמא הרימון האלון והאגוז שחקקום התינוקות למוד בהם את העפר או שהתקינום לכף מאזנים טמא שיש להם מעשה ואין להם מחשבה:

(טז) קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות והאסל שיש בו בית קבול מעות וקנה של עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות הרי אלו טמאין ועל כולן אמר רבי יוחנן בן זכאי אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר:

(יז) תחתית הצורפים טמאה ושל נפחין טהורה משחזת שיש בה בית קבול שמן טמאה ושאין בה טהורה פנקס שיש בו בית קבול שעוה טמאה ושאין בה טהורה מחצלת הקש ושפופרת הקש רבי עקיבא מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהר רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן מחצלת קנים ושל חלף טהורה שפופרת הקנה שחתכה לקבלה טהורה עד שיוציא את כל הככיי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף