מיני תרגומא/בראשית/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
בעל הטורים
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
עקידת יצחק
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מיני תרגומא TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png א

א[edit]

פסוק א' בראשית תרגום ירושלמי בְּחוּכְמָא. אכן הרמב"ן העתיקו בחוכמתא שמלת בראשית תרמוז בחכמה שהיא ראשית הראשים והמלה מוכתרת בכתר בית ע"ש.

ו[edit]

שם פסוק ו' יהי רקיע בתוך המים תרגם אונקלוס בִּמְצִיעוּת מַיָא ולא תרגם בגו כמו בשארי מקומות והיינו על פי בראשית רבה עיין במזרחי:

כ[edit]

פסוק כ' ישרצו המים שרץ. כתב רש"י ז"ל כל דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי שרץ. בעוף כגון זבובים וכו'. ומה יאמר הרב בפסוק ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה שנאמר בנח ובניו. וכן אשר שרצו המים ראוי לפי הדעת הזו שיאמר אשר שרצו במים וכו'. ודעת אונקלוס שענין שריצה כטעם תנועה אמר בשרץ וברמש ריחשא דרחיש. ויפה פירש ויקראו השרצים כן בעבור שתנועתם תמידית ויתכן שהוא לשון מורכב יקרא שרץ שהוא רץ. ורמש שהוא רומש הארץ לא ישקוט ולא ינוח.

ודע כי כל עוף אשר לו ארבע רגלים יקרא שרץ העוף מפני שברגליו יסמוך וינוע כשרצים ואשר איננו כן יקרא עוף כנף שעיקר תנועתו לעופף. ויהי טעם וְשָׁרְצוּ בארץ ופרו ורבו על הארץ. שיהיו מתהלכים בכולה ויפרו וירבו עליה שִרְצוּ בארץ ורבו בה התנועעו בכולה ותרבו בה. והוא טעם הכפל שני פעמים ורבו בפסוק. וא"כ נפרש אשר שרצו אשר הניעו והולידו המים. וכן ושרץ היאור צפרדעים. וכן ובני ישראל פרו וישרצו וכו' ותמלא הארץ אותם. שפרו ורבו וינועו לרובם עד שתמלא הארץ מהם. אבל אונקלוס פתר בשִׁרְצוּ בארץ [נח ט' פסוק ז'] (וכן שם [ח' פסוק י"ז] ושָׁרְצוּ בארץ ופרו ורבו על הארץ) ענין תולדה (וְיִתְיַלְדוּן) אִתְיְלִידוּ בְאַרְעָא כי הוא עשה לשון מושאל מן השרצים ואתם פרו ורבו כשרצים בארץ ורבו בה. וכן פרו וישרצו [שמות א' ז'] שהיו בתולדותם כשרצים לרוב. עכ"ל הרמב"ן. ועיין רש"י פסחים כ"ד: ומה שהשיגו עליו תוספות ד"ה צרעה וכו' מנחש דאמרינן בסנהדרין דף נ"ט: הרומשת זה נחש ע"ש. אכן לפי מ"ש רש"י במכות דף ט"ז: ד"ה צרעה וכו' ואע"ג דכתיב בי' אשר תרמוש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה נמוכה שניכרת בהלוכה בקושי ונראית כרוחשת עכ"ל לא קשה קושית תוס' דהנחש אע"ג דרוחש גדול הוא ושייך בי' לשון רמש ולא לשון שרץ, אמר המגיע גם לפי לשון רש"י בסנהדרין נ"ט: דהפסוק ובכל חיה הרומשת קודם קללה נאמר דאז גם רגלים היו לו ע"ש לק"מ:

· הבא >
מעבר לתחילת הדף