בעל הטורים/בראשית/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
בעל הטורים
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
עקידת יצחק
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בעל הטורים TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png א

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

א[edit]

בראשית. יש במדרש שלכך פתח בבי"ת ולא באלף[1] לפי שבי"ת הוא לשון ברכה ואלף לשון ארורה אמר הקב"ה אפתח בבי"ת בלשון ברכה ולואי שיוכל להתקיים.

דבר אחר, על שם שני עולמות שברא, העולם הזה והעולם הבא.

דבר אחר על שם שתי תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה ללמדך שבזכות התורה ולומדיה נברא העולם:


בראשית. אותיות בית ראש[2] כלומר בית המקדש ראשון שנאמר (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.

דבר אחר, אותיות א' בתשרי[3] נברא העולם[4].

דבר אחר, אותיות ברא שתי, שברא שתי תורות.

דבר אחר, אותיות ירא שבת, לומר לך שבזכות שבת נברא העולם.

דבר אחר, אותיות ברית אש שבזכות הברית שהיא המילה והזכות האש שהיא התורה ניצולים מדינה של גיהנם.

דבר אחר, בראת יש שברא י"ש עולמות לכל צדיק[5]:


בראשית ברא. בגימטריא בראש השנה נברא העולם[6].

דבר אחר, בראשית בגימטריא בתורה יצר. שבשביל התורה שנקראת ראשית נברא העולם.

דבר אחר, בגימטריא שש סדרים[7].

דבר אחר, בגימטריא ישראל בחר בעמים ובגימטריא תרי"ג יצר, שברא העולם בשביל ישראל שיקיימו תרי"ג מצות:


[בראשית. נוטריקון][8] בראשית רקיע ארץ שמים ים תהומות.

דבר אחר, בראשית - בראשונה ראה אלהים שיקבלו ישראל תורה:


בראשית. שני[9] ראשי פסוקים[10]. הכא בראשית ממלכות יהויקים והתם בראשית ממלכת צדקיהו. וזהו בסוף פרק יש בערכין (יז.) בקש הקב"ה להחזיר העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בצדקיהו ובדורו נתיישבה דעתו[11]:


בראשי'ת בר'א אלהי'ם. סופי תיבות אמת. מלמד שברא העולם באמת, כמו שנאמר (תהלים קיט קס) ראש דברך אמת. בר'א אלהי'ם א'ת, סופי תיבות אמת. ויר'א אלהי'ם א'ת, סופי תיבות אמת. ויבר'א אלהי'ם א'ת, סופי תיבות אמת. ויר'א אלהי'ם א'ת, סופי תיבות אמת. בר'א אלהי'ם לעשו'ת סופי תיבות אמת. ולכך תקנו ו' פעמים אמת באמת ויציב[12].

א'מת מ'ארץ ת'צמח, ראשי תיבות אמת. א'תי מ'לבנון ת'בואי, ראשי תיבות אמת. אבל כשהיה האמת נעדרת וישלך אמת ארצה. ת'שורי מ'ראש א'מנה, ראשי תיבות אמת. ולכך ממעונות אריות[13]:


ברא אלהים. ב' דסמיכי[14]; הכא, ואידך - למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ. כי מתחלה צפה הקב"ה באברהם שנקרא אדם שנאמר (יהושע יד טו)[15] 'האדם הגדול בענקים הוא' וברא העולם[16]:


אלהים. בגימטריא הכסא שהכסא ברא תחילה:


בפסוק של בראשית יש ז' תיבות כנגד ז' ימי השבוע. וז' שנים בשמיטה. וז' שמיטין יובל. וז' רקיעים. וז' ארצות. וז' ימים. וז' משרתים שצ"ם חנכ"ל[17]. וכנגדם אמר דוד שבע ביום הללתיך. ולכך תקנו יהא שמיה רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא[18], שהם ז' תיבות ואומר אותו ז' פעמים ביום ויש בפסוק כ"ח אותיות וכן ביהא שמיה רבא כ"ח. וכנגדו אמר שלמה ז' פסוקים מעת ללדת עד עת שלום שיש בהם כל העתים. כי עתים ד' משתנים בכל יום ולילה[19]: מהבקר עד חצי היום, עת א'. ומחצי יום עד הלילה, עת שני. ומתחלת הלילה עד חצי הלילה, עת ג'. ומחי הלילה עד הבקר, עת רביעי. וכן בפסוק 'וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר' יש בו ז' תיבות וכ"ח אותיות. מכאן אמרו כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית.

ו' אלפים יש בפסוק בראשית כנגד ששת אלפים שנה שהעולם הווה. וכן בפסוק (ישעיה מא ד) 'אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא' ששה אלפין. ובפסוק 'הארץ היתה תהו ובהו' ב' אלפין כנגד ב' אלפים תהו. ובפסוק (משלי ח כב) 'ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז' יש שני אלפין כנגד ב' אלפים תורה'. ובפסוק (להלן פסוק ג) 'ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור' ד' אלפים כנגד ד' אלפים ימי תורה וימי משיח שהם ימי אורו:

ב[edit]

>>>



שולי הגליון


  1. היינו לכתוב 'אלקים ברא בראשית', עיין מגילה ט. ועיין נחלת יעקב להגאון מליסא כאן.
  2. אל תתמה בזה שדרש מלת בראשית לכמה וכמה אופנים, כי כבר כתב הרב רבינו המזרחי בפרשה זו ד"ה שא מים, בשם בעל הפליאה: כשם שאין מוקדם ומאוחר בפסוקים, כך אין מוקדם ומאוחר באותיות וכו' ע"ש ועתה דע לך העיקר הזה. עיטור ביכורים.
  3. מלת 'נברא העולם' הוא רק תוספת ביאור, ורצונו לומר מלת בראשית הם אותיות א' בתשרי ועל זה אומר מה היה באחד בתשרי ופירש - נברא העולם. וק"ל. עיטור ביכורים.
  4. 'בתשרי נברא העולם', דברי רבי אליעזר במסכת ראש השנה (יא.) ומקומות נוספים.
  5. ע"פ משנת עוקצין (פרק ג משנה יב): אמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.
  6. מלת 'העולם' אינה מן המנין דוק ותשכח. והוא רק תוספת ביאור כמו שכתבתי לעיל בדיבור הקודם. עיטור ביכורים.
  7. סוג השני הוא אחד יותר, אמנם על אחד לא דק בפרט כשתחשוב הכולל, ועיין ראיה לזה בהקדמה שלנו. וזה הוא מודעא רבה בחיבור הזה. עיטור ביכורים.
  8. בראשית רקיע ארץ וכו' עכ"ל. רצונו לומר מלת בראשית הוא נוטריקון "בראשית "רקיע "ארץ "שמים "ים "תהומות, כי דברים אלו כוללים כל מעשה בראשית עיין מה שכתבנו בפרשה זו סי' י"ג. עיטור ביכורים.
  9. היינו מלבד קרא דהכא. וראו הערת עיטור ביכורים בסמוך.
  10. אני בעניי לא אבין דברי רבינו כלל, ראשון מ"ש ב' ראשי פסוקים ובאמת מצינו ג' בראשית שהם ראשי פסוקים כדאיתא בהדיא במסורה גדולה בסדר זה. ועוד מ"ש והתם בראשית ממלכת צדקיהו ובאמת זה מצינו באמצע הפסוק.
    ולתועלת השלימות אעתיק דברי מסורה גדולה בזה וזו לשונו: בראשית ה' ג' מנהון ריש פסוק וסי' בראשית ברא (ר"ל דין דעניניא) בראשית ממלכות יהויקים (ירמיה כ"ו א') בראשית ממלכות יהויקים (ירמיה כ"ז א') בראשית ממלכת צדקיה (ירמיה כ"ח א') בראשית מלכות צדקיה (ירמיה סי' מ"ט ל"ד) עכ"ל. דוק ותשכח האמת אשר אתי ובעיט"י. לכן נ"ל דט"ס הוא וצ"ל באמת בראשית ג' ראשי פסוקים ובמקום ממלכת צדקיה צ"ל ג"כ ממלכת יהויקים וכו'. ודרש רבינו מתיישב ג"כ שפיר ורצונו לומר מה שהיה בתחלה מחשבות הקב"ה להחזיר העולם לתהו וכו' כיון שנסתכל בצדקיה ובדורו נתיישבה דעתו. ואפשר שמטעם זה מצינו באמת בראשית ממלכת צדקיה באמצע הפסוק ולא בתחילה ודוק. עיטור ביכורים.
  11. לפנינו בשינוי: ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו. ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו.
  12. כ"ה בנוסח אשכנז.
  13. פירוש, אם לא תהיה האמת נעדרת יזכו למה שכתיב באותו פסוק תשורי מראש אמנה שכתיב אחריו ממעונות אריות שזה מורה על בשורות טובות עיין בשיר השירים (סימן ד' ח') בתרגום וברש"י. עיטור ביכורים.
  14. גם בכאן יש לתמוה למה אמר ב' דסמיכי ובמסורה גדולה מסר ברא אלהים ג' וסימן בראשית ברא אלהים אשר ברא אלהים לעשות למן היום אשר ברא אלהים וכו' בפ' ואתחנן ויש ליישב כמו שכתבנות בפרשת נח סימן מ"ג. עיטור ביכורים.
  15. וראו מסכת סופרים וירושלמי שבת (טז א) ובראשית רבה (יד ו) שדרשו מקרא זה על אברהם אבינו.
  16. האדם הגדול בענקים הוא פסוק ביהושע סימן י"ד ט"ו וקאי על אברהם אבינו ומלת 'וברא העולם' חוזר לראש דבריו כאלו אמר מתחלה צפה הקב"ה באברהם וברא העולם. והוא גם כן על דרך שכתב רבינו בפרשה זו בפסוק 'בהבראם' אותיות באברהם, בזכות אברהם נבראו שמים וארץ וכדאיתא ג"כ בילקוט פרשת פינחס וז"ל רב חייא בר מרי בשם רבי לוי פתח אך הבל בני אדם כזב בני איש, אמר רבי נחמיה כל הבלים וכזבים שישראל עושין בעולם הזה כדי הוא אבינו אברהם לכפר כולן ומה טעם, האדם גדול בענקים, במאזנים לעלות מתכפר להם בחדש שמזלו מאזנים ואיז זה תשרי עכ"ל וזה ידוע שבתשרי נברא העולם וכמ"ש נמי רבינו במלת בראשית. עיטור ביכורים.
  17. שצ"ם חנכ"ל. פירוש אלו הם שבעה כוכבי לכת וזה נוטריקון שלהם (שבתאי צדק מאדים חמה נוגה 'כוכב לבנה) שהם ז' (אותיות) [תיבות] ואותיותיהם הם כ"ח. כן ראיתי בהגהות יש נוחלין דף ח' ע"ב בדפוס א"ד ע"ש יותר ואפשר שגם כוונת רבינו כן הוא אע"פ שלא כתב כן בהדיא. עיטור ביכורים.
  18. רבינו גרס שמיה ביו"ד ומלת לעלמי בלא וי"ו קדמא, כדי לכוון החשבון של כ"ח אותיות ובהגהות יש נוחלין דף ט' ע"א כתב וז"ל ויש שמוחקין וי"ו של ולעלמי כדי לכוון החשבון ואים צורך כי מצאנו מלת שמה חסר יו"ד בדניאל (סי' ב') וכו' ע"כ י"ל ולעלמי בוי"ו כי הלשון יותר נכון ומבורר וכן מצאנו בתרגומו של אונקלוס לעלם ולעלמי עלמיא עכ"ל. עיטור ביכורים.
  19. פי' ל"ז ימים הם כ"ח עתים כנגד כ"ח אותיות של פסוק בראשית וכנגד פסוק וידבר אלהים ולהורות לנו שמחוייבים לקדש שמו יתברך בכל שעה ובכל עת מעתי השבוע וק"ל. עיטור ביכורים.
·
מעבר לתחילת הדף