בבלי/מגילה/כ/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > תלמוד בבלי
מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד - מהדורה קמא רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע טורי אבן גליון מהרש"א רש"ש שיח השדה | |||
ספירה ביממא היא: וכולן שעשו משעלה
עמוד השחר כשר: מנהני מילי אמר רבא
דאמר קרא ויקרא אלהים לאור יום למאיר
ובא קראו יום אלא מעתה ולחשך קרא
לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיי"ל
דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא אלא אמר
רבי זירא מהכא ואנחנו עושים במלאכה
וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד
צאת הכוכבים ואומר (והיה) לנו הלילה
(למשמר)[1] מאי ואומר וכ"ת משעלה עמוד
השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא
ואינהו מקדמי ומחשכי[2] ת"ש (והיה) לנו
הלילה משמר והיום מלאכה:
מתני' כל
היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל
ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת
המוספין ולמוספין ולוידוי הפרים ולוידוי
מעשר ולוידוי יוהכ"פ לסמיכה לשחיטה
לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה
ולקבלה ולהזיה ולהשקיית סוטה ולעריפת
העגלה ולטהרת המצורע כל הלילה כשר
לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום
דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
גמ' מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים
ונעשים לקריאת ההלל דכתיב ממזרח שמש
עד מבואו (רבי יוסי) אומר זה היום עשה
ה' ולנטילת לולב דכתיב ולקחתם לכם ביום
הראשון ולתקיעת שופר דכתיב יום תרועה
יהיה לכם ולמוספין דכתיב דבר יום ביומו
ולתפלת המוספין כמוספין שויוה רבנן ולוידוי
פרים דיליף כפרה כפרה מיום הכפורים
דתניא גבי יוה"כ וכפר בעדו ובעד ביתו
בכפרת דברים הכתוב מדבר וכפרה ביממא
הוא דכתיב ביום הזה יכפר עליכם: ולוידוי
מעשר וכו': דכתיב ואמרת לפני ה' אלהיך
בערתי הקדש מן הבית וסמיך ליה היום הזה
ה' אלהיך מצוך: לסמיכה ולשחיטה: דכתיב
וסמך ושחט וכתיב בה בשחיטה ביום
זבחכם ולתנופה דכתיב ביום הניפכם את
העומר ולהגשה דאיתקש לתנופה דכתיב
ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות
והניף והקריב ולמליקה ולקמיצה ולהקטרה
ולהזיה דכתיב ביום צוותו את בני ישראל
ולהשקיית סוטה אתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את
כל התורה הזאת וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט
- ↑ בכל כתה"י נוסף והיום מלאכה (או למלאכה). וכ"ה ברש"י ובברכות ב' ב' (דק"ס).
- ↑ בכ"י ל' וכ"ת אינהו דהוו מקדמי ומחשכי אבל יממא כולי האי לא הוי, וכ"ה (במקצת כת"י עם שינויים קלים) בכ"י מ' וגטינגן וקולומביה ווטיקן. [ובקטע נירנברג וכ"ת עד דנפיק שמשא לאו יממא הוא ואינהו הוא דה{וו} מקדמי ומחשכי אבל יממא לא הוויי, והנוסח כפול ומיותר].
ובכ"י ב' וכ"ת משקיעת החמה לילה הוא ואינהו נמי דמקדימי ומחשיכי אבל יממא כולי האי לא הוי. ובכ"י א"פ ובגליון כ"י ב' וכ"ת מעלות השחר ועד שקיעת החמה יום ומשקיעת החמה ועד יציאת (בכ"י ב', צאת) הכוכבים לאו יממא הוא אלא ליליא ואינהו דמקדמי כו' כבכ"י ב'.
ונוסח הדפוס הוא הנכון, דכיון דאמר ואינהו מקדמי אלמא מעלות השחר לאו יממא, ועוד דעיקר מלתיה הכא לאכוחי דמעלות השחר הוי יממא כדאמר מנה"מ (דק"ס). ודבריו שייכים דוקא על גירסת כ"י ב' וא"פ, אבל נוסח שאר כתה"י אין להקשות כך עליהם, ומסתבר שגירסת הדפוס מוגה ע"פ אחד הנוסחאות בברכות ב' ע"ב.