נחל קדומים/בראשית/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
בעל הטורים
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

בראשית. פירש רש"י א"ר יצחק וכו'. יש מי שכתב[1] דלכבוד אביו פתח רש"י כן דלא הוה בר אוריין רק ויאמר אביו מפני מה כתוב בראשית. ורש"י כתב א"ר יצחק וכו'. וליתא, דאבי רש"י בר אוריין ובמסכת ע"ז (עה. ד"ה לא פליגי) כתב רש"י מפירושי אביו[2]. וכתבו על הכותב הלז דלא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש ושם בילקוט הביא מאמר זה א"ר יצחק וכו' ע"ש ועיין בזהר הקדוש פרשת בא דף ט"ל ע"ב דאיתא התם א"ר יצחק לא היה צריך למכתב אוריתא אלא מהחדש הזה וכו' ע"ש ודוק במאי דמשני התם:

עוד כתב רש"י מה הטעם פתח בבראשית משום כח מעשיו וגו' לתת להם וגו' והענין דהתנה הקב"ה אם מקבלים ישראל התורה מוטב ואם לאו מחזיר העולם לתהו ובהו וישראל שקבלוה זכו בעולם כדין המציל מזוטו של ים הרי אלו שלו וז"ש בראשית בשביל ישראל והתורה כדפירש"י בסמוך וזהו כח מעשיו הגיד לעמו שכתוב בראשית והיינו לתת להם נחלת גוים כי בקבלת התורה זכו. מהר"א בר ברוך:

עוד כתב רש"י אין המקרא הזה אומר אלא דורשני. פירוש דכיון דבראשית מאמר הוא הול"ל ויאמר ולמה כתב בראשית ודאי לדרוש. מהר"א הנזכר:

בראשית. אותיות בשארית שכל העולם כלו לא נברא אלא בזכות ישראל שנקראו שארית כמש"ה שארית ישראל לא יעשו עולה. כן כתב רבינו אפרים ז"ל בפירשו כ"י. ולי ההדיוט נראה כמ"ש בתנחומא פרשת עקב דלא בחר הקב"ה בישראל אלא בעבור הענוה שהיתה מסוגלה להם דהרי הגויים מקיימים מצות ומשבחים להקב"ה ע"ש באורך ונמצא מה שבחר בנו לתת התורה הוא בשביל הענוה. ולכן ריש תור"ה בראשית והוא בשארית לומר דהתורה נתנה לישראל שנקראו ראשית בעבור שהם ענוים וזהו בשארית כמשז"ל לשאר עמו למשים עצמו כשיריים. ובראשית הכל טרם יקרב לתורה צריך בשארית שיהיו ענוים. א"נ קרוב לזה בסגנון אחר עם מ"ש פ"ק דעירובין מפני מה זכו בית הלל שהלכה כמותן מפני שהם נוחין ועלובים וזה רמז אם תרצה להבין התורה ולכוין לאמיתה בשארית בענוה תבנה ותכונן:

בראשית ברא אלהים. בזוהר פרשת יתרו סוף דף פ"ז רבי אלעזר אמר לא אצטריך למדכר שמא קדישא אלא בתר מלה דהא שמא קדישא לא אדכר באורייתא אלא בתר תרין מילין דכתיב בראשית ברא אלהים עכ"ל וגם ר"ש אמר הכי שם בסמוך. ומכאן תוכח"ת מגולה שמ"ש רבי שמעון בגמרין בנדרים דף יו"ד ובב"ר פ"א ובריש תורת כהנים שלא יאמר לה' קרבן אלא קרבן לה' כונתו כמו שאמר רבי שמעון גופיה בזהר דלא לאדכר שמיה בריקניא וכמו שפירש רבי אלעזר וצדק הרב קרבן אהרן שפירש כן וכן ראיתי להרב נזר הקדש באריכות גדול ובזה ראיתי בלקוטי רבינו בצלאל כ"י פ"ק דמגילה על דף ט' שפירש בשם גליון שהוא רבינו אליעזר מטו"ך שכתב וז"ל בב"ר איתא דלהכי לא כתב רחמנא אלהים ברא בראשית ללמדך שלא יזכיר שם שמים על לא כלום שכך אמרו רז"ל אל יאמר אדם לה' עולה שלא יוציא שם שמים לבטלה על לא דבר וכו' וכן מצאתי בפירושים אחרים עכ"ל. ומכאן תשובה על מ"ש הרב כתנות אור (הוא הרב פנים מאירות) פרשת ויחי בפסוק כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך ומ"ש בזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ז ע"ב וכתב דטעם מ"ש בנדרים שלא לומר לה' קרבן שלא ימות וכו' עש"ב. והדבר קשה על גדול שכמותו איך נקט בפשיטות דהטעם שלא ימות והרא"ש שם בנדרים פירש שלא יחזור בו ותו דמהזהר יתרו מוכח דהטעם שלא יזכיר ה' על לא כלום והוא בא לתרץ עפ"י הזוהר פרשת ואתחנן בטעם שמא ימות. וכמה מפרשים נקטו טעם זה שמא ימות. ובספרי הקטן פתח עינים ביומא (ריש פרק ד) עמדתי בזה ושם כתבתי כי טעם זה הוא מהרב של"ה (מס' פסחים) ואחריו הדביקוהו בעלי הפרשי"ם. ואין כאן דעת הראשונים כמ"ש שם[3]. ועוד דכיון דבש"ס והמדרשים אמרה רבי שמעון גופיה מסתמא הטעם האמיתי הוא כמו שפירש ר' שמעון עצמו בזהר שלא להזכיר השם על ולא כלום. והא דכתיב (רות ב ד) והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם דבעז הזכיר ה' תחילת דבור. אפשר דבעז היה עוסק בתורה בדבור או בהרהור לפחות כמ"ש התוס' פרק היה נוטל דת"ח דהגיע לפרשת דרכים תמיד מהרהר בתורה וכ"ש בעז ראש הסנהדרין והיה בא מבית לחם לשדה ובדרך הזה הגם שהיה מועט לא סגי ליה בלא ד"ת ולכן הן בעודנו קורא בתורה אמר ה' עמכם ולא הזכיר ה' על ולא כלום ח"ו. וז"ש והנה בעז בא מבית לחם דודאי היה עוסק בתורה ולכך אמר ה' עמכם אבל הקוצרים שכירי יום הם עסוקים במלאכתם אמרו יברכך ה'. ובזה יש מקום לישב דברי הזהר פרשת ואתחנן הנז' דלעתיד ודאי כבר הם עוסקים או מהרהרים בתורה ואינם מזכירים ה' על ולא כלום והתם לא נחית מצד זה אלא שבעה"ז לא היו מזכירין ה' בראש אמי"ר אף שעסוקים כבר בתורה כשמדברים לנכח ולעת"ל תחלת דבר ה' דוק והארך:

בראשית. ר"ת בקול רם אברך שם י"י תמיד מכאן רמז שיש לברך בקול רם שיענו אמן בראשית גימטרי' ב' לוחות אבנים. לקוטי גורי האר"י זצ"ל כתיבת יד:

ב[edit]

היתה תהו ובהו. הית"ה תה"ו סוד שני חרבנין (הראשון) [השני] כמספר הית"ה (והשני) [והראשון] עמד כמספר תהו דכתיב ביה ראיתי את הארץ והנה תהו. ליקוטי גורי האר"י זצ"ל כ"י. ושוב ראיתי שכן כתב רבינו בעל הטורים בפרפראותיו ויש להבין מדוע בא רמז בית שני קודם. ועוד כי בא המספר מכוון הית"ה ת"ך. ובית ראשון שעמד ת"י שנה נרמז בתיבת תהו שהוא גימטריא תי"א בשנת החרבן וכפ"ז גם בית שני הי"ל לרמוז תכ"א ואפשר כמ"ש בגיטין אלמלא שהקדים ב' שנים למנין ונושנתם לא נשאר ח"ו שריד ופליט וזה הרמז הית"ה שהיה מציאות לבית ב' שנתקיים מסיבת שחרבן בית א' היה בשני תה"ו ולא היה בשנת תי"ג שהקדים שתי שנים ובזה היתה פליטת בית ישראל שהיה בית ב' הרמוז בתיבת היתה ואחר הגלות המר הזה הארוך וחשך על פני תהום יש מקוה לישראל ורוח אלהים מרחפת על פני המים שהוא רוחו של משיח ויאמר אלהים יהי אור גאולת עולם וכל זה היה סיבה שהקדים שתי שנים למנין ונושנתם ורמוז בתיבת תה"ו כמדובר. ולפי האמור אפשר דרך רמז במשנת ריש קמא וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ כל שחבתי בשמירתו וכו'. ופי' הרמ"ע ז"ל במח"ד ח"ה פ"ו וכשהזיק חב המזיק בחרבן בית ראשון לשלם במיטב הארץ ששפך חמתו וכו' ע"ש ואחר זה כל שחבת"י חבתי גימטריא ת"ך על בית ב' והשאר כפירוש הרמ"ע ע"ש באורך ודוק כי קצרתי. ומצאתי לרבינו אפרים בפירושו כ"י שכתב וחשך זה גלות אדום וחש"ך ע"ל גימטריא גלות. והארץ היתה תהו ובהו. והארץ אלו ישראל כדכתיב כי תהיו אתם ארץ חפץ תהו ובהו גימטריא ת"ל רמז לשעבוד כדכתיב ומושב בני ישראל וכו':

ורוח אלהים מרחפת על פני המים. אמרו רז"ל זהו רוחו של משיח. ואפשר כמ"ש בזהר חדש דגלות זה האחרון הגאולה תהיה בזכות משה רבינו ע"ה והוא תבע יקרא דאורייתא לכן צריך לעסוק בתורה ליגאל. וז"ש ורוח אלהים מרחפת רוחו של משיח וזה תלוי על פני המים אין מים אלא תורה שבזכות עסק התורה יבא המשיח. ור"ת על פני המים עפה. שרומז לתורה שנקראת מגילה עפה. ובלקוטי גורי האר"י ז"ל כתוב מרחפת גימטריא תשכ"ח כמספר קר"ע שט"ן ואפשר עוד לרמוז כי ר"ת מרחפת על פני (המים) גימטריא צלע נמשך למ"ש תהו ובהו שרמז לחרבן בתי מקדשות ורמז צלע כי כל זה גרמה חוה שהיא צלע שאכלה והאכילה עץ הדעת. וברוב רחמיו רמז איל"א וכו"ס בה כוס ישועות ורוח אלהים זו רוחו של משיח וגם צלע שהוא גימטריא ר"ת מרחפת על פני המים הוא גימטריא קץ שהוא הגאולה. ורבינו אפרים ז"ל כתב כי הצלע גימטריא הפעם וז"ש זאת הפעם מ"ש וזהו הר"ת מרחפת על פני המים הפעם למפרע ודוק:

ה[edit]

לאור יום. גימטריא אלו הצדיקים עם האותיות. ולחשך קרא גימטריא אלו הרשעים עם האותיות כי הצדיקים נקראו אור דכתיב ואור צדיקים כאור נגה והרשעים נקראו חשך שנאמר דרך רשעים באפלה. בקר יום גי' משיח וכן הוא כתיב הכא יום אחד וכתיב התם והיה יום אחד עכ"ל רבינו אפרים בפירושו כ"י:

ויהי ערב ויהי בקר. כתב רבינו אלעזר מגרמיזא ז"ל בכ"י ערב ויהי בקר עם ו' אותיות ערב בקר גימטריא תורה לרמוז כי בתורה שס"ה ל"ת כנגד הערב ורמ"ח מ"ע כנגד בקר והמשכיל יבין עכ"ל והוא מובן במ"ש מז"ה חסד לאברהם זלה"ה עין יעקב נהר מ"ג דרמ"ח מ"ע בתפארת ושס"ה ל"ת במלכות ע"ש וידוע דמדת יום ת"ת ומדת לילה מלכות וק"ל. ודרך רמז אפשר ער"ב גימטריא קול קול כי ע"י הקול קול יעקב ערב שרומז לצרה זרחה השמש ויהי בקר ואין הידים ידי עשו וריוח והצלה יעמוד. ובמדרש אמרו ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בקרו של יעקב יום אחד וכו' יום אחד שנתן לו הקב"ה ואיזה זה יה"כ ואפשר ויהי ערב ערבו של עשו דהקליפה קדמה לפרי והוא שולט על יעקב בעה"ז ויהי בקר בקרו של יעקב כשיבא משיח ובעה"ז יום א' נתן לו הקב"ה שאין רשות לעשו על יעקב והוא יום הכפורים כמשז"ל דביום הכפורים לית ליה רשות לאסטוני. א"נ כמ"ש הרב יערות דבש ח"א דף ע' דכשנברא אדה"ר יום ערב שבת לא היה חשך עד מוצאי שבת ולכן לשנות החמה חסר יום א' ולכך יה"כ לית ליה רשות לאסטוני ע"ש באורך והבאתיו בדברים אחדים דף נ"ז וז"ש ויהי ערב ערבו של עשו ויהי בקר בקרו של יעקב דערב שבת וליל ויום שבת היה אור כמו יום מזה נולד יום אחד יה"כ שאין לו רשות לעשו על ישראל דאין רשות להשטין ודוק היטב כי קצרתי:

ז[edit]

ויעש אלהים את הרקיע. בתרגום המיוחס ליונתן פי' סומכא דרקיעא תלת אצבעין. ותרגמא הגאון מהר"ר דוד אופנהיים ז"ל במ"ש בילקוט ראובני דף י"ג התפלה ח"י ברכות המתפלל בכוונה ינצל מגיהנם שהוא ק"פ אלף פרסאות שהוא ח"י אמות של הקב"ה. נמצא אמה של הקב"ה עשרה אלפים פרסאות. ובמנחות דף מ"א אמרו אמה ו' טפחים וכל טפח ד' בגודל ה' בתילתא פי' ה' אצבעות א"כ האמה ל' אצבעות והעשירית ג' אצבעות. ובפסחים דף צ"ד שית אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיעא אלף פרסה וז"ש התרגום ג' אצבעות כלומר של הקב"ה כי אמה שלו עשרת אלפים פרסאות והוא שלשים אצבעות וג' אצבעות אלף פרסה:

יא[edit]

תדשא הארץ דש"א. ר"ת "דין "שלום "אמת הוא עשב מזריע השלום. הרב הלבוש ריש חשן משפט והאריך בזה ע"ש. ואפשר כי באמצעות הני תלתא שכינה שורה בישראל ולכן עליהם העולם עומד ובמקום אחר הארכתי. ומה שאמר עץ פרי עושה פרי פירשו רז"ל שיהא טעם העץ כטעם הפרי והקשה הרב כלי יקר דלמה לא ענש את האדמה תכף והמתין לה עד שנתקללו אדם וחוה ונחש והרב ז"ל תירץ לפי דרכו ולי הדל נראה ע"פ פירוש רבינו האר"י ז"ל הבאתיו בראש דוד על הסד"ר דף ה' ע"ב שטען הנחש שעל העץ ציוה ולא על הפרי ע"ש באורך. ואלו היו כל האילנות עץ ופרי שוים לא היה מקום לטעות שעל העץ לבדו ציוה כיון דכל העצים שוים לפרי וכן ראיתי בלקוטי תורה כ"י שכתב האר"י ז"ל דלטובת אדה"ר ציוה עץ עושה פרי שלא יטעה בעץ הדעת דדוקא על העץ ציוה ע"ש ומאחר דמזה דשינתה האדמה טעה אדה"ר לזה כשיצא תקלה משינויה נתקללה ודוק כי קצרתי:

כו[edit]

נעשה אדם וכו'. ראשונים שאלו חקור דבר למה נברא האדם כי הנשמה טרם בואה לעה"ז נהנית מזיו השכינה וכבואה היא מסוכנת מאד מאד ובשגם יזכה האדם לתורה ולמצות סוף סוף שזכה ליהנות מזיו השכינה ורובא דרובא לא יזכו עד אשר צרוף יצרפו צירוף אחר צירוף. ומרן הקדוש ז"ל ראה ויתר דמאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסתכולי ולזה בא לעסוק בתורה ובמצות ובשכר מצותיו נגש ונהנה מן הדין. וזה תכלית ביאת האדם. והמגיד אמר ליה יישר ככתוב בס' מגיד מישרים. ואולם מצאתי בלקוטי תורה לגורי האר"י זצ"ל פרשת האזינו שכתב וז"ל נעשה אדם אמר לעולמות בי"ע כי הוא יתברך ברא כל ד' עולמות אבי"ע ולקשר כלם ברא האדם כי יש בו מכל העולמות ואל העולמות אמר נעשה אדם כי עולם הבריאה יתן בו חלק הנשמה ועולם היצירה עולם המלאכים רוח ואין לך אדם מישראל שאין לו חלק מלאך מלמעלה ועולם העשיה נתן בו חלק הנפש. ואח"כ הוא יתברך נתן בו חלקו כביכול וז"ש ויפח באפיו נשמת חיים הוא יתברך. וחלק זה כשאדם חוטא מסתלק קודם כדי שלא יפגום בו ואינו פוגם אלא בשאר חלקי העולמות. וכשהאדם יעשה מצוה גם אל המלאך נחשב כאלו עשה מצוה ואוכל משלו כיון שבאדם יש חלק המלאך והשי"ת רוצה שכלם יאכלו שכר פעלם ובמשפט ולא בדרך צדקה. והמלאך שאינו בעל בחירה לעולם לא היה אוכל משלו אם לא ע"י האדם כי שם חלקו ומעשה הטוב של האדם יחשב של המלאך כאלו עשאו. ועל כן שייך נעשה אדם משל למלך שנתן מנה לכמה אנשים ולאחד לא נתן אלא ציוה לכל אדם שנתן להם שיתנו לו כל אחד סלע אחד ממה שנתן להם המלך כן הדבר הזה וכשהאדם הוא טוב והולך בדרכי ה' מקשר כל העולמות ונותן עוז למלכו עכ"ל בקצור נמרץ והוא האריך הרבה. הראת לדעת פירוש נעשה אדם על פי פשט הסוד וישוב חקירת הראשונים בבריאת האדם ובס' הקטן ראש דוד פרשת תשא הבאתי דברי מז"ה ז"ל שהוצרך האדם לקשר העולמות כי יש לו חלק מכלם ועי"ז יומשך שפע מעולם לעולם ע"ש באורך ובא וראה קדושת מרן ז"ל כי לכל הדברות כיון לאמת כי דבריו נאמנו דרצונו יתברך שיאכלו שכר פעלם כמ"ש בלקוטי תורה שהבאתי. ואחר זמן רב ראיתי בלקוטים כ"י שזה הדרוש שכתוב בלקוטי תורה שהבאתי קיצורו הוא תורת חיי"ם הרב עיר וקדיש מהרח"ו ז"ל עצמו וכתוב בכלל חידושים שחידש הוא ז"ל (עמ"ש מדבר קדמות):

לא[edit]



שולי הגליון


  1. בדברי דוד לט"ז כתב: נהירנא כד הוינא טליא ראיתי כתב אחד ישן נושן מאוד ביאור רש"י, כתוב בו שזה המאמר בשם ר' יצחק שמביא רש"י אינו מוזכר בשום מדרש או תלמוד, אלא שמה שאמר מ"ט פתח בבראשית כו' הוא מדרש ולא דברי ר' יצחק. אלא שזה ר' יצחק היה אביו של רש"י ולא היה למדן גדול ורש"י רצה לכבד אביו ולהזכירו בתחילת חיבורו, ואמר לו, שאל איזה קושיא ואכתבנה על שמך, והקשה לו סתם למה התחילה התורה בבראשית.
  2. לשון רש"י: לשון אבא מורי מנוחתו כבוד, והוא נראה כו'. ובדברי דוד שם כתב אף הוא שאין לומר שאביו של רש"י לא היה למדן גדול, מכח הבאת דברי אביו בעבודה זרה. ובספר זכור לאברהם כתב שאין ראיה משם, כי פירוש רש"י על ע"ז רובו מהרשב"ם והוא משתמש בלשון אבא מארי גם במקום אחר.
  3. עי' פתח עינים שם בשם תוס' [ישנים] והריטב"א ועוד.
· הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.