אפיקי ים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה מציג את שער הספר הנודע 'אפיקי ים' מרבי יחיאל מיכל רבינוביץ זללה"ה
ספרים אחרים בשם זה ראו אור בשנים האחרונות ובינתיים אינם מופיעים באוצר הספרים היהודי השיתופי בשל בעיית זכויות יוצרים
אם התכוונתם לספרים אלו תוכלו ללחוץ על הסמליל ולעבור לעיון מקוון בספרים אלו באתר אוצר החכמה:
אפיקי ים: ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס ע"ד הנגלה והנסתר, רבי יצחק אייזיק חבר, ירושלים תשנ"ד, ב"כ באתר "אוצר החכמה"
אפיקי ים: נצוצי אורה בפרשיות התורה, רבי יחיאל מיכל שלאגער, מונטריאול באתר "אוצר החכמה"


ספר
אפיקי ים

חקירות ומשא ומתן בענינים שונים בהלכה

אשר חנן ה' אותי
יחיאל מיכל באאמו"ר הרב הגדול בתורה ויראה מוהר"ר מרדכי יונה שליט"א ראבינאוויץ מסלוצק
ווילנא תרס"ה
<חלק ראשון>

אשר חנן ה' אותי
יחיאל מיכל באאמו"ר הרב הגדול בתורה ויראה מוהר"ר מרדכי יונה זללה"ה ראבינאוויץ
אב"ד דשטוצין
תרצ"ה
<חלק שני>

אינדקס[עריכה]

חלק א

פתח דברתוכן העניניםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמה.

חלק ב

פתח דברדרכה של תורהבינה במקראתוכן העניניםאבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהקונטרס אחרוןפניני ים - באו חשבון.

תוכן העניינים מורחב[עריכה]

חלק א[עריכה]

פתח דברתוכן הענינים


א: ביאור דברי התוס' ז"ל בפסחים דף ס"ט בהא דשוחטין וזורקין על טמא שרץ


ב: במי שהיה פשוט ביום טוב ראשון ונעשה חיגר בשני אי חייב בעולת ראיה ושלמי חגיגה


ג: לתרץ דברי תוס' ז"ל שכתבו דכשחל יום טוב ראשון בשבת, לא דמי לחיגר בראשון משום דגברא חזי והיום אינו ראוי


ד: בחתיכה שיש עליה שני איסורים, האחד יש לו מתירין והשני אין לו מתירין, מהו דינה לענין ביטול. ושייך למסכת ביצה (דף ג' ע"ב)


ה: בענין הנ"ל ביאור דברי הרמב"ם ז"ל והר"ש ז"ל בפי' למ"ב פ"ב דבכורים


ו: בדבר שיש לו היתר מן התורה, רק מדרבנן אין לו היתר, אי מקרי דבר שיש לו מתירין


ז: חידוש גדול בדין איסור חל על איסורר. וחקירה במצות עשה דיבום אם הוא בגדר דחיה לאיסור דאשת אח, או כיון דלא משכחת לה בענין אחר ומצותה בכך הוי בגדר היתר


ח: חקירה רבתא באיסור מוסיף, אי אמרינן ליה מגברא לגברא ומחתיכה לחתיכה ובגוונא שיצוייר בס"ד


ט: עוד בענין הנ"ל. והוכחה לחקירת רבי שלמה איגר ז"ל אי אמרינן תרי מגו באיסור חל על איסור


י: בבא על נערה מאורסה וגמר ביאתו אי חייב שתים בשוגג על העראה וגמר ביאה או לא


יא: חקירה רבתא במפריש תרומת עמשר קודם מעשר ראשון אי מהני בדיעבד או לא


יב: עוד בענין דמקדים תרומת מעשר למעשר ובדין מרבה במעשרות דמעשרותיו מקולקלין אם הוי טבל ומעשר מעורבין בזה או חולין ומעשר


יג: ביאור שיטת רש"י ז"ל בחזקת אבהתא אם מהניא לולד וביאור מחלוקת ר"י ור"א כתובות דף י"ג ע"ב


יד: בענין עבד שהביא גיטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויין לך, או כל נכסי קנויין לך, אי שייך בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וכיון דלא מהימן לומר בפני נכתב לענין הנכסים לא מהימן גם אעצמו, או לא


טו: ביאור דברי תוס' ז"ל בגיטין (דף ע"ג), ויבואר ספק קידושין היכא דלהעדים עצמם הוה ספק במעשה הקדושין, אם הוי בזה דין ספק קידושין או דהוי כמקדש בלא עדים


טז: בדין מקדש באיסורי הנאה, ובאופן דלהאשה עצמה מותר בהנאה, אי הוי קידושין


יז: בהא דאין הבעל יכול להפר רק ביום שמעו ואם עבר היום שוב אינו יכול להפר, אי הוי ממש כהקמה או רק גזירת הכתוב הוא, ונפק"מ לדינא


יח: בסוטה שאסורה על הבעל מקודם באיסור לאו, אי חייל עלה איסור סוטה ונפק"מ ליבום


יט: בענין הנ"ל ועוד בכמה ענינים בש"ס (לרבי מרדכי אליהו רבינוביץ גאב"ד ושילקובה וושילישוק)


כ: קושיא עצומה בסוגיא דסוטה דף י"ח ע"ב, ואגב יבואר אי משכחת לה סוטה ודאי שלא תהיה כערוה גמורה ליבום או לא


כא: יחקור בהא דקיי"ל במזיק דבעלים מטפלין בנבלה, מי אמרינן דהנבלה היא בתורת תשלומין לניזק, או דבכדי שיווי הנבלה לא נכנס כלל בגדר ההיזק, ונפק"מ לדינא


כב: יבאר דין הזמה בעדים פסולים שלא נודע פסולם לב"ד וגמרו הדין על פיהם ונמצאו אח"כ זוממין אי מקיימינן בהו כאשר זמם או לא, וגם אם עברו על לאו דלא תענה ונפק"מ לכמה דברים


כג: בעד אחד המעיד שקר בבית דין, במקום דלא מהני עדותו, אם עובר בלאו דלא תענה


כד: [חקירה בהא דמהניא מחשבה בתרומה דקדשים, אם גם במחשבת עבירה ואם גם בגמר בלבו להוציא ולא הוציא, וביאור בסוגיא דבבא מציעא דף צ' ע"ב גבי חסמה בקול]


כה: הערות על קונטרסי הנ"ל מהגאון הגדול מהו' אלכסנדר משה לפידות שליט"א ותשובתי על זה. ובא ע"פ סדר האותיות כמו שנדפס בקונטרסי


כו: בדין עגלה ערופה, אם גזירת הכתוב הוא דדוקא הקרובה מביאה, או דמשכחת לה לפעמים דגם הרחוקה מביאה


כז: ביאור דברי תוס' ז"ל בבבא בתרא דף ל"ב ע"א בד"ה אנן


כח: בדין מי שנשבע שלא לאכול ז' ימים, אי חלה שבועתו, או דהוי כנשבע שלא לישן ג' ימים דהוי שבועת שוא ומלקין אותו וישן לאלתר. וביאור דברי הר"ן והרמב"ם ז"ל בזה בס"ד


כט: לדברינו בסימן הקודם יוצמח דין חדש בעזה"י, ומזה נבוא לתרץ קושיית הכסף משנה ז"ל על הרמב"ם והר"ן ז"ל מדברי הירושלמי פ"ג דנדרים הנ"ל


ל: חקירה לדעת הרמב"ם ודעימיה דס"ל בנשבע שלא אוכל לא הוו דברים האסורים בכלל כמובא בסי' הקודם מהו הדין אם נחלה האי גברא באופן שננצטרך להאכילו משום פקוח נפש ולא מצאנו בעדו רק דברים האסורים אם צריך התרה לשבועה או לו. וכן אם נוכל להאכילו דברים המותרים שאסורים עליו באיסור שבועה אם יש להאכילם לו, או יותר טוב שנאכילו מדברים האסורים שאין עליהם איסור שבועה וכל פרטי דינים שישנם בזה עם כל צדדי הספיקות יבוארו לפנינו בס"ד


לא: בדברי הר"ן ז"ל בשבועות פ"ג בענין נשבע שלא אישן שלשה ימים. ופליאה גדולה עליו מש"ס דנדרים דף ט"ו


לב: פליאה עצומה בדברי הש"ך ז"ל ביו"ד סי' רל"ח לענין נשבע שלא לאכול נבלות בעת חליו


לג: בענין הנ"ל וחקירה חדשה בקונמות שחלין אדבר מצוה, אי חלין נמי לבטל מצות פקוח נפש (כסלו תרנ"ד. סלוצק. לרבי מרדכי אליהו רבינוביץ גאב"ד ושילקובה וושילישוק)


לד: תירוץ על קושיית תוס' ז"ל שבועות (דף כ"ד ע"א) בענין איסור חל על איסור באיסור הבא על ידי עצמו


לה (שבט תרנ"ג. סלוצק. לרבי מרדכי אליהו רבינוביץ גאב"ד ושילקובה וושילישוק)


לו: ראיתי ונתתי אל לבי לבאר כל שיטות הראשונים ז"ל בדיני שבועות ונדרים על דבר מצוה כי רבו מאד השיטות והדעות בין הרבוותא ז"ל בזה. ואמרתי לברר טעמו ונימוקו של כל חד מרבותינו ז"ל ואין בית המדרש בלא חידוש בס"ד. והמה י' פרטים:

א: נשבע לקיים מצות עשהב: נשבע לקיים מצות לא תעשהג: נשבע לבטל מצות עשהד: נשבע לבטל מצות לא תעשהה: נשבע לקיים מצות עשה בכוללו: נשבע לקיים מצות לא תעשה בכוללז: נשבע לבטל מצות עשה בכוללח: נשבע לבטל מצות לא תעשה בכוללט: כל הני פרטי בקונמותי: הני דיני במצוה דרבנן. והרבה דברים מחודשים בזה בעזה"י

לז (לרבי בנימין בישקא לאדזמאן גאב"ד טרסטינה)


לח (לרבי יהושע העשיל מרגליות גאב"ד וישנווע)


לט (כסלו תרס"ב, לאביו רבי מרדכי יונה רבינוביץ)


מ: חקירה בהא דקיימא לן אין עדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין על פיהם. אם הוזמו קודם גמר דין אם יש בהם חיוב מלקות מלאו דלא תענה. וכן איך הדין בעדי בן גרושה ובן חלוצה אם הוזמו קודם גמר דין


מא (לרבי חנוך אברהם העניך ברילל מפיעטרקוב)


מב: חקירה שחקר הגאון ה"גדול" זצ"ל ממינסק מעכב מתנות כהונה ואינו נותן לכהן אם עובר בלאו דלא תגזול או לא


מג: יחקור בענין אם מהניא שאלה במעשר בהמה או לא (נדפס במקור בקובץ כנסת חכמי ישראל תרנ"ו סי' קנ"ג)


מד (ר"ח ניסן תרנ"ג, לרבי אליעזר רבינוביץ אב"ד סמאלעוויץ ומד"א דמינסק)


מה (לאביו רבי מרדכי יונה רבינוביץ).

חלק ב[עריכה]

פתח דברדרכה של תורהבינה במקראתוכן הענינים


א: בחיובא דברכת המזון אם הוא על הנאת גרון כמו דקיי"ל בכל איסורי אכילות שבתורה דחייב על הנאת גרון לחוד, או דבעינן דוקא הנאת מעים, ונפק"מ טובא לענין דינא כמו שיבואר בס"ד; גם לענין חיוב דברכת המזון מן התורה דבעינן שביעה גמורה, אם בדידיה משערינן או בדעלמא. ואם סגי שיאכל כזית כדי אכילת פרס והשאר עד כדי שביעה ביותר מכדי אכילת פרס, ושייך לסוגיא דברכות דף מ"ט


ב: בענין ברכה על הכוס בברכת אירוסין ונישואין


ג: הערה בענין ברכות דקיי"ל דנאמרות בכל לשון


ד: קונטרס ענף עץ אבות, בו יבוארו איזה ענינים בהלכות שבת:

ענף א: במלאכת זורעענף ב: במלאכת חורש ודיני מחמרענף ג: מלאכת אופה ומבשלענף ד: מלאכת אורג ותופרענף ה: מלאכת כותב ומוחקענף ו: במלאכת קורע וסותרענף ז: מכה בפטישענף ח: במלאכת הוצאהענף ט: בענין צירוף שתי חצאי מלאכותענף י: אם חצי שיעור מאב וח"ש מתולדה מצטרפין לכשיעור להתחייב חטאת.

ה: באוכל שתי זיתי חלב בהעלם אחת, ושייך לסוגיות שבת (דף ע"א וע"ב)


ו: עוד בענין דאוכל שני זיתי חלב


ז: חידוש בענים קני חובה של יולדת וזבה


ח: בענין חמץ של הקדש שקבל עליו אחריות לענין בל יראה ובל ימצא


ט: עוד בענין חמץ של הקדש בקבל עליו אחריות לענין בל יראה ובל ימצא


י: ביאור הענינים והערות בדבר הגורם לממון


יא: בענין הנ"ל דדבר הגורם ללמון, בסוגיא דבבא קמא דף ע"ח ע"ב


יב: ביאור מתיתין דכיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב, ויחקור בהא דכהנים ולוים מחויבים להפריש תרומה ומעשר תבואה שלהם ואין נותנים, אם אינם מחויבים כלל בנתינה או דמחויבים רק דנותנים לעצמם


יג: המחה את החמץ לענין בל יראה ובל ימצא וכמה שיעורו, וכן בכל מקום דאמרינן שתייה בכלל אכילה, כמה שיעורה (לרבי מנחם זעמבא)


יד: ביאור דברי הש"ס (פסחים מ"ז ע"ב) בסוגיא דהואיל, וביאור דברי רש"י ז"ל בסוגיא שם


טו: באיסור דרבנן אם שייך היתר דהואיל עכ"פ מן התורה, דלא ילקה משום מלאכת יום טוב


טז: ביאור שיטת הראשונים ז"ל בענין הכנה דרבה


יז: בירור שיטת רש"י ז"ל במוקצה והכנה דרבה. וביאור הסוגיא דפסחים בס"ד דרבה, וסוגיא דביצה למסקנא


יח: ביאור שיטות הראשונים ז"ל בכל דיני הכנה:

א. הכנה דביצהב. הכנה דאפרוחג. עצים שנשרוד. פירות הנושריםה. עגל שנולד

יט: ביסוד דין דמוקצה


כ: בענין הנ"ל, וביאור דברי תוס' (ביצה ג.) במוקצה דמחובר


כא: ביאור דברי רש"י ז"ל [ביצה] ד"ד ע"א. ובענין מוקצה דטבל, ואם מהניא מחשבה במעשרות


כב: לתרץ דברי הרז"ה ז"ל בענין מוקצה ביום טוב


כג: ביאור דברי הש"ס (ביצה ד' ע"ב) בעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביום טוב


כד: ביאור שיטת הרמב"ם ז"ל באתרוג בת ששית הנכנסת לשביעית ובת שביעית הנכנסת לשמינית לענין מעשר


כה: ביאור שיטות הראשונים ז"ל בענין הפקירא דשביעית אם הוא אפקעתא דמלכא או דרק מצוה עליה להפקיר, וענין הפטור ממעשר בשביעית אם הוא מטעם הפקר או מטעם קדושת שביעית


כו: בביאור מחלוקת דרבה ורב המנונא בראש השנה דף ט"ו ע"א באתרוג בת ששית שנכנסת לשביעית אם פטור ממעשר מטעם דיד הכל ממשמשין בה, ובדין דיאוש והפקר לענין מעשר


כז: עוד בביאור מחלוקת דרבה ור"ה בהא דיד הכל ממשמשין בו אם הוי הפקר לפטור ממעשר, ובענין יאוש בגזילה קודם שבא ליד הגזלן


כח: ביאור דברי הש"ס יומא דף י' ע"א, וביאור דיני' דר' אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר


כט: ביאור שיטות הראשונים ז"ל בהא דר' אושעיא דמערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר


ל: איזה הערות בקטורת של יום הכיפורים בקדשי הקדשים


לא: בענין חיוב אכילה ביום הכיפורים, אם חייב על הנאת גרונו לחוד כמו בשאר איסורים או דכיון דביתובי דעתא תלוי בעינן דוקא הנאת מעים


לב: בענין שחיטה לחולה בשבת ויום הכיפורים, אם אינו צריך רק להמרק ולא לבשר עצמו


לג: בסכך גזול אם שייך הפסול דתעשה ולא מן העשוי, בקנאו אחר כך מהנגזל


לד: ביאור מצות גילוח במצורע, אם המצוה רק שיתגלח לטהרתו אבל אין שום מצוה למגלחו, או דגם המגלח מקיים מצות עשה, וכן ביאור מצות גילוח בנתק


לה: בענין קנין ביאה ומאמר ביבמה


לו: במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש אם האחים חייבים על החלוצה כרת


לז: בענינא דקם ליה בדרבה מיניה


לח: ביאור דברי התוספות ישנים כתובות דף ל'


לט: בחובל בחבירו דגלי קרא דמשלם ולא לקי, אם הוא דוקא במקום נזק, או אף לענין ד' דברים


מ: איזה הערות בדין רודף לענין קם ליה בדרבה מינה


מא: בענין עשה דולו תהיה לאשה באונס ומוציא שם רע


מב: שבע חקירות:

א. מוציא שם רע ונמצאת אסורה עליו בחייבי לאויןב. בדין אונס שותה בעציצו אם הוא עונש וקנס או מצוה בעלמאג. בפטור נישואין מקנס דמפותה בנישואי איסורד. עוד בעשה דולו תהיה לאשהה. אם קיום עשה דולו תהיה לאשה הוא בקידושין או בנישואיןו. בגירשה על כרחה ושוב אמרה לא בעינא ובגדר תוקף אמירת לא בעינא בשחזרה בהז. בענין הנ"ל כשגירשה לרצונה ושוב אמרה בעינא.

מג: איזה הערות בדין עציץ נקוב


מד: בענין שליחות במעילה


מה: אם מהני הפרשת תרומת מעשר קודם הפרשת מעשר ראשון (בשם אאמו"ר הרה"ג זלה"ה)


קונטרס אחרוןפניני ים - באו חשבון.

קישורים חיצוניים[עריכה]

אפיקי ים, וילנה תרס"ה-תרצ"ה באתר "אוצר החכמה"; באתר "HebrewBooks" (עותק 1) באתר "HebrewBooks" (עותק 2)