אפיקי ים/א/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אפיקי ים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png כו

סימן כו
בדין עגלה ערופה. אם גזה"כ היא דדוקא הקרובה מביאה. או דמשכ"ל לפעמים דגם הרחוקה מביאה:

א[עריכה]

א) בבא בתרא (דף כ"ג ע"ב) א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב. ואע"ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפ"ה רובא עדיף. מתיב ר"ז והי' העיר הקרובה וגו' ואע"ג דאיכא אחריתי דנפישא מינה. בדליכא. וליזיל בתר רובא דעלמא ביושבת בין ההרים. והנה לפי מסקנת הש"ס. לא משכח"ל דינא דעגלה ערופה על עיר הקרובה. אלא ביושבת בין ההרים עם עוד עיר אחת כמותה. רק רחוקה מן החלל יותר. דאל"כ אלא דאיכא עוד עיירות בין ההרים. אכתי יקשה דליזיל בתר רוב עיירות. וע"כ בדליכא בין ההרים אלא זו הקרובה ועוד אחרת כמותה וכן פי' בשטמ"ק בשם הר"י מיגאש ז"ל:

ב[עריכה]

ב) ולכאורה קשה לי טובא. דנראה מסברא דרוב ערים לא הוי רוב כלל. דנניח דיש כאן עשר עיירות בסביבות החלל. ואחת מהן קרובה לו יותר. א"כ בלא הקורבא. הוי ספק השקול על כל אחת מהעיירות מאיזו מהן בא הרוצח. דפשיטא לן דלא בא רק מאחת. רק דלא ידעינן איזו היא האחת. והרוב אינו מסייע לא לזו ולא לזו. דנגד כל אחת מהן הוו ט' עיירות. וכל אחת הוי בכלל הרוב. וממילא הוי ספק השקול על כל אחת. והרוב אינו לא מסייע ולא מתנגד לא לזו ולא לזו. וא"כ ממילא עלינו להכריע את הספק מצד הקורבא שמסייעה לאחת מהן. ואין הרוב מתנגד לזה כלל. דעיר הקרובה הויא ג"כ בכלל הרוב דאיך תאמר בזה דהרוב מכריע לן דודאי לא בא הרוצח רק מאחת מתשע ערים הנותרות. דהא פשיטא לן שלא בא רק מאחת. ולא מן התשע ביחד. א"כ גם נגד כל אחת מהתשע. יש לך תשע כנגד עם העיר הקרובה עמהן וממילא נמצא דאין הרוב מתנגד לן. ולא דמי לט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה. דהתם אין הספק מתחלה על כל אחת מהחנויות מאיזו מהן ביחוד בא הבשר. דלהתיר הבשר באכילה, די לך שתדע רק שלא בא מהחנות המיוחדת המוכרת נבלה. ושוב אין נ"מ כלל לדעת ביחוד שמחנויות הכשרות בא. ונמצא דלהכריע ספק זה יש לך ט' צדדים להתיר וצד אחד לאסור והוי שפיר רובא. משא"כ בנ"ד דעלינו לברר ביחוד מאיזו עיר בא הרוצח. והוי בתחלה בלא הכרעת הקורבא. ספק השקול על כל אחת ואחת. ואין רוב מסייע לא לזו ולא לזו ביחוד. א"כ שפיר מכריע לן הקורבא כיון דאין הרוב מתנגד לה כלל. וא"כ מאי פריך וליזיל בתר רובא דעלמא. וק"ט לכאורה:

ג[עריכה]

ג) והנראה בזה. דהנה למאי דמוקמינן בש"ס דהא דחייבה התורה את העיר הקרובה בעגלה ערופה. מיירי דליכא עיר אחרת נפישא מינה דליכא רוב כנגד הקרוב. לפי"ז יש לחקור. איך יהי' הדין אם איכא עיר אחרת גדולה מזו הקרובה. דאז הקרובה פטורה כיון דרוב מתנגד להקרוב. ויש להסתפק איך יהי' הדין של העיר הגדולה. אם נחייב אותה בעגלה ערופה כיון דמצד הרוב אנו אומרים שממנה בא הרוצח. ולא חייבה תורה את הקרובה בע"ע. רק מטעם דע"י הקורבא מתברר שממנה בא הרוצח. וא"כ כיון דע"י הרוב אנו מכריעין שהרוצח בא מהעיר הגדולה. ממילא תתחייב היא בע"ע. או דגזה"כ הוא דוקא על הקרובה שתביא ע"ע בשאין רוב כנגד אבל הרחוקה לא תתחייב בשום פעם אף באופן דנפישא מהקרובה. וא"כ בדאיכא אחריתא דנפישא מינה. לא יהי' דין הבאת עגלה ערופה כלל. דהקרובה פטורה משום דאיכא רוב כנגדה. והרחוקה הגדולה פטורה משום דגזה"כ הוא. דוקא על הקרובה בשאין רוב כנגדה. והנה במנחת חינוך מצוה תק"ל מביא בזה מחלוקת הרמב"ם ז"ל ותוס' רי"ד ז"ל. דלהרמב"ם ז"ל הדין דעיר הגדולה מביאה. ולהתוס' רי"ד ז"ל גם הגדולה פטורה משום דגזה"כ הוא דוקא קרובה ולא רחוקה יעוי"ש:

ד[עריכה]

ד) ונ"ל לכאורה. דלשיטת התורי"ד ז"ל א"ש מאי דפריך וליזיל בתר רובא דעלמא. דכיון דגזה"כ הוא דדוקא קרובה מביאה ע"ע ולא רחוקה בשום אופן. אף אם ברור לנו שממנה בא הרוצח. א"כ נמצא דכשאנו מסתפקים מתחלה מאין בא הרוצח למען נדע איזו עיר לחייב בע"ע. לא הוי הספק על כל אחת ואחת מהערים. דמאי נ"מ לן בערים הרחוקות לדעת מאיזו מהן ביחוד בא. כיון דבין כך ובין כך פטורות כולן מע"ע. אף אם בא מאחת מהן. ואין הספק לנו מתחלה רק לענין הקרובה אם יש לחייבה בע"ע או לא. ונמצא דספק זה לענין חיוב ע"ע. דומה ממש להספק דגבי ט' חנויות. דאין הספק על כל חנות וחנות ביחוד מהכשרות. והספק הוא רק בחנות הטרפה לעומת יתר כל החנויות. ושוב שייך רובא בזה. ה"נ אין הספק רק בהעיר הקרובה לעומת יתר כל הערים הרחוקות. דאם בא מהקרובה יש בזה חיוב דע"ע עלי'. ואם בא מאחת הרחוקות. תהי' איזו שתהי' אין בזה דין ע"ע על שום עיר בעולם כלל. ויש לנו למיזל בתר רוב צדדין דאין בזה דין ע"ע כלל. משא"כ לשיטת הרמב"ם ז"ל דכל עיר שידוע לנו. עפ"י רוב שממנה בא הרוצח חייבת בע"ע. נמצא דהוי הספק מתחלה על כל עיר ועיר. איזו מהן חייבת בע"ע. ונגד כל אחת ואחת הוי רוב מתנגד. וממילא שוב לא מתנגד ולא מסייע לא לזו ולא לזו. ואין לנו מצד הרוב שום בירור. לא לענין עיקר ההבאה אם יש בזה חיוב הבאה כלל. דאין זה ספק כלל דודאי העיר שממנה בא הרוצח חייבת בע"ע. רק דלא ידעינן איזו היא. ולא לענין לברר ביחוד מאיזו בא. דאין הרוב מסייע לשום עיר וכמ"ש. ועדיין צ"ע רחב גם לשי' התורי"ד ז"ל:

ה[עריכה]

ה) שוב השגתי את הס' תורי"ד ז"ל לב"ב. ומצאתי כי בעיקר הקושי' הנ"ל עמד גם הוא. ולא כ' לתרץ כמ"ש בזה עפ"י שיטתו ז"ל. וז"ל ואי קשיא אע"ג דכלן שוות אכתי איכא למיפשט מינה. דרוב וקרוב הלך אחר הקרוב ולא עבדינן כט' חנויות דאזלינן בתר רובא אע"ג דחנות דנבלה קרובה. ואין זה קושי' של כלום שאין אלו ט' עיירות דומות לט' חנויות שהן מבטלות האחת של נבלה. דהתם נולד ספק בבשר שלא ידענו אם שחוטה אם נבלה. ולהתיר הבשר באכילה יש ט' ביאות המתירות אותו וביאה אחת האוסרת אותו הלכך אזלינן בתר רובא. ודכוותה גבי ע"ע אילו הי' ט' עיירות של ישראל ואחת של א"י. ולא ידענו מהיכן בא הרוצח היינו אומרים זיל בתר רובא ומט' של ישראל בא ולא מאחת של א"י ואע"פ שהיא קרובה יותר. והיינו מצריכין מדידה לאותן ט' של ישראל והקרובה יותר היתה מביאה. אבל הכא דכולהו ישראל נינהו וכל עיר ועיר עומדת בפ"ע. ואין לומר שבא הרוצח אלא מעיר אחת ומאותה העיר שבא צריכה להביא ע"ע ולכל עיר ועיר יש ביאה אחת או מזו בא או מזו בא. ואין ביאת עיר זו מסייעת לזו. והלכך שכל אחת ואחת עומדת בפ"ע ואין באחת מהן רוב שכולן הי' שוות. דין הוא שנלך אחר הקרובה וליכא מאן דפליג בהא. ודכוותה נמי גבי חנויות אילו הי' הדבר שהיינו צריכין להשיב אבדה ולא ידענו מהיכן יצא זה הבשר. אם הי' כולן שוות היינו מחזירין אותו לחנות הקרוב יותר מכולן. ומקשה וליזיל בתר רובא דעלמא. פי' אע"פ שכולן אלו העשר שוות נאמר שאחת עיר גדולה שהיא רחוקה הרבה. משם יצא הרוצח ולא מזו שהיא קרובה ואמאי מביאה הקרובה וכו' עכ"ל ז"ל. ותלי"ת שכונתי לדעת רבינו ז"ל בעיקר הסברא דלא שייך כאן למיזל בתר רוב ערים כמ"ש:

ו[עריכה]

ו) אכן לכאורה צ"ע למ"ש דלשי' התורי"ד ז"ל עצמו דגזה"כ הוא דדוקא קרובה מביאה ע"ע לק"מ משום דדמי ממש לט' חנויות. דלגבי הדין דחיוב ע"ע הוי בזה שפיר רוב ערים להכריע דאין כאן חיוב ע"ע כלל. ואפי' אם נאמר דלא כסברתנו בזה. משום דעכ"פ לא יוכרע הספק מאין בא הרוצח ע"י רוב זה. מ"מ צ"ע מ"ש התורי"ד ז"ל ואין לומר שבא הרוצח אלא מעיר אחת ומאותה העיר שבא צריכה להביא ע"ע וכו'. והלא שיטתו היא דדוקא קרובה מביאה ואיך כתב בכאן ומאותה שבא צריכה להביא ע"ע. ועוד צ"ע מ"ש דאם הי' כאן ט' עיירות של ישראל ואחת של אינם יהודים. היינו מצריכין מדידה לאותן ט' של ישראל והקרובה מהן היתה מביאה ע"ע. ואע"פ שאותה של א"י קרובה יותר. והלא אף דעלינו למיזל בתר רובא בזה הא מ"מ מ"ש דאם איכא עיר אחת נפישא מהקרובה. דהדין הוא לשיטתו ז"ל דגם היא פטורה. משום דאע"ג דאזלינן בתר רובא ובודאי ממנה בא הרוצח. מ"מ פטורה משום דגזה"כ הוא דדוקא קרובה. א"כ ה"נ אמאי נחייב להקרובה מאלו הט' של ישראל כיון דאותה של א"י קרובה יותר. ובמקום שאין לחייב הקרובה ממש כולן פטורות לדידי':

ז[עריכה]

ז) וע"כ היה נראה עוד בזה עפ"י מאי דנ"ל לומר. דמקור המחלוקת של הרמב"ם ז"ל והתורי"ד ז"ל אם גזה"כ הוא דוקא קורבה. נובע מש"ס דסוטה דף מ"ה ע"ב דמפרש טעמא דמתני'. דאם נמצא סמוך לעיר שאין בה בית דין שמניחין אותה ומודדין לעיר שיש בה ב"ד. משום דמרבינן לה מקרא דכתיב ולקחו זקני העיר ההיא ההי' מ"מ. וזהו המקור למחלקותם ז"ל. דהרמב"ם ז"ל ס"ל דכמו דמרבינן בזה דמודדין להערים שיש בהן ב"ד והקרובה מהן מביאה ע"ע. אף דלאו קרובה אל החלל היא. הרי חזינן דקרובה אל החלל לאו דוקא. ולהכי ס"ל דבדאיכא נפישא מינה ג"כ מביאה ע"ע. אף דלאו קרובה אל החלל היא והתורי"ד ז"ל ס"ל דשאני הכא בנמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד. כיון דגזה"כ הוא דמודדין להערים שיש בהן ב"ד. והקרובה מהן מביאה ע"ע א"כ עכ"פ מתקיים קרא דקרובה. דקרובה היא מהערים שמודדין אליהן. אף דלאו קרובה אל החלל היא וזהו שידענו מרבויא דזקני העיר ההיא. דקרובה אל החלל לאו דוקא רק קרובה מהערים שמודדין אליהן. ולהכי בדאיכא נפישא מינה. שפיר ס"ל להתורי"ד ז"ל דכיון דלאו קרובה היא כלל. אין עלי' חיוב דע"ע דגזה"כ הוא דוקא קרובה מאלו שמודדין להן:

ח[עריכה]

ח) ועתה ניחא מ"ש התורי"ד ז"ל. דאם הי' ט' עירות של ישראל ואחת של א"י הי' מודדין לאלו הט' של ישראל והקרובה מהן היתה מביאה ע"ע. אע"פ שאותה של א"י קרובה יותר. ול"ק הלא גזה"כ הוא קרובה דוקא. דז"א. דלאו דוקא קרובה אל החלל בעינן. רק קרובה מהערים שמודדין להן. וא"כ ה"נ כיון דאזלינן בתר רובא ומודדין לערי ישראל. שפיר מחייבינן את הקרובה מהן להביא ע"ע. רק דצ"ע מהא דתנן במתני' דסוטה שם. דאם נמצא סמוך לספר או לעיר שרובה אינם יהודים לא הי' עורפין עיי"ש וצ"ע. עכ"פ ל"ק מהא דמחייבינן להקרובה מאלו הט' כמ"ש. ומעתה נ"ל דאם היינו אומרים דשייך למיזל בתר רוב ערים. והיינו אומרים מכח הרוב דאין לחייב הקרובה בע"ע,. משום דאיכא כנגד זה רוב ערים ורוב וקרוב רובא עדיף. והיינו מצריכין מדידה לאותן הערים. א"כ ממילא הי' הדין דהקרובה מהן היתה מחויבת בע"ע כיון דע"י הרוב אנו הולכין למדוד ליתר הערים. א"כ ממילא הקרובה מהן מחוייבת בע"ע. כמו בנמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד. דקרובה אל החלל לאו דוקא הוא נמצא ממילא דל"ש בזה רוב כלל אף לשי' התורי"ד ז"ל דקרובה דוקא. אף דהספק הוא מתחלה רק על העיר הקרובה לעומת יתר כל הערים כמ"ש. מ"מ כיון דעכ"פ ע"י שנידון בזה מדין רוב. שוב יוסב מזה דאיכא חיוב דע"ע על הקרובה מיתר הערים. וכמו באם העיר הקרובה היא של אינם יהודים. וכשבאת לחייב אותה הקרובה. שוב יהי' נגדה רוב ערים ועליך לחייב הקרובה הראשונה דכן חוזר חלילה. וממילא אין הרוב מסייע לא לזו ולא לזו. ובאין רוב כנגד עלינו למיזל בתר קורבא ושפיר כתב התורי"ד ז"ל דל"ש רוב ערים כלל. ואפשר דזהו שכתב "ומאותה העיר שבא צריכה להביא ע"ע" דר"ל דכל עיר שתהי' קרובה מהערים שנמדוד להן מצד הרוב. תהיה מחויבת בע"ע. דשם קרובה עלה לעומת יתר הערים. וממילא שוב הוי לגבה רובא. וכן חוזר חלילה. וממילא ל"ש רוב כלל. והדברים עודם צריכים עיון עמוק ורחב:

ט[עריכה]

ט) ולמ"ש א"ש מאי דבל"ז קשה טובא על התורי"ד ז"ל. דקרובה דוקא ולא רחוקה אף דנפישא והא כמו דמרבינן מקרא דזקני העיר. דאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד. מודדין לעיר שיש בה ב"ד. א"כ ממילא ע"כ דקרובה לאו דוקא. ועי' ברמב"ם ז"ל פ"ט מהל' רוצח דכן הדין גם בנמצא סמוך לירושלים. דמודדים לשארי הערים. והוא תוספתא מפורשת בפ"ט מסוטה ה"ג. וע"כ גם זה מרבינן מזקני העיר מ"מ. דכל דהקרובה פטורה מודדין לשארי הערים. א"כ למאי דמוקמינן בש"ס דקרא דהעיר הקרובה מיירי בדליכא נפישא. א"כ היכא דאיכא נפישא. ג"כ נרבי מזקני העיר דתתחייב הגדולה אע"ג דלאו קרובה. ולמ"ש א"ש. דבאין בה ב"ד וירושלים. כיון דבתחלה מודדין לשארי הערים מתקיים קרא דקרובה. ומשא"כ באיכא נפישא ורחוקה לא שמענו:

י[עריכה]

י) ובמנחת חינוך (מ' תק"ל) נסתפק בנמצא חלל בתוך העיר אם מביאה ע"ע יעוי"ש שמביא מש"ס דיומא דכ"ג דמוכח דמביאה. ובזה י"ל קושי' התוס' ז"ל שהק' בד"ה ביושבת. דל"ל קרא דאין ירושלים מביאה ע"ע. תיפוק לי' דאזלינן בתר רובא דעלמא יעוי"ש. ולפי"ז נ"מ בנמצא חלל בתוך ירושלים למ"ש במנח"ח שם דאם נימא דבנמצא בתוך העיר מביאה ע"ע אז אף בדאיכא נפישא מינה ג"כ מביאה. דחזקה כאן נמצא וכו' עדיפא מרובא. א"כ נ"מ באם נמצא בתוך ירושלים דאי לאו קרא היתה מביאה. דל"ש רובא דעלמא דחזקה כאן נמצא כאן הי' וא"ש:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף