אפיקי ים/א/כ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אפיקי ים א כ

סימן כ
קושיא עצומה בסוגיא דסוטה די"ח ע"ב ואגב יבואר אי משכחת לה סוטה ודאי שלא תהי' כערוה גמורה ליבום. או לא:

א

א) סוטה (דף י"ח ע"ב) בעי ר"י מהו שיתנה אדם על נישואין הראשונים. על נשואי אחי' מהו. ופרש"י ז"ל לגלגל עלי' זנות שתחת אחי'. וקשה לי' טובא. למאי דמבואר בש"ס דיבמות דף י"א דסוטה ודאי הויא כערוה גמורה לגבי יבום. משום דטומאה כתיב בה כעריות. ולפי"ז קשה טובא. דמאי מהני שמגלגל עלי' אם לא זינתה אצל אחי'. הא בודאי לא יבדקוה המים על אותו זנות ממ"נ. דאם באמת זינתה תחת אחי'. נמצא דכלפי שמיא גליא דלא הי' בה דין יבום כלל. והיתה ערוה גמורה ליבם ואשת אח שלא במקום מצוה. וא"כ אף שנעלם ממנו הדבר וכינסה לשם יבום. מ"מ כלפי שמיא גליא דאינה אשתו כלל. וא"כ בודאי לא תיבדק ע"י מה שמשקה אותה. דבעינן והביא האיש וגו' והוא זר אצלה ולאו אשתו היא. וא"כ מאי מהני הגילגול מזנות אחי'. כיון שבודאי לא תיבדק עלי' ממ"נ. ודוחק גדול מאד לומר. דכמו שהמים בודקים תמיד אם נאסרה עלי' מכאן ולהבא או לא. ה"נ בודקים אותה. אם נאסרה עלי' מקודם שנשאת לו. ע"י זנות דמכבר. ויבדקוה אם היא אשתו. או דזינתה תחת אחי' ואינה אשתו כלל. דלא נראה כן עפ"י הסברא. דבעינן והביא האיש את אשתו וגו'. משא"כ בכה"ג דאם זינתה הרי זר אצלה מעיקרא הוא:

ב

ב) ולמאי שצידדנו לעיל בסי' י"ח לומר. דסוטה שהיא בחייבי לאווין על בעלה. אפשר דלא שייך בה האי דינא דטומאה כתיב בה כעריות יעוי"ש. א"כ משכח"ל הא דמגלגלין עלי' זנות שתחת אחי' בכה"ג שעל אחי' היתה אסורה ולא חל הלאו דלא יוכל בעלה וגו' וליבם היא מותרת דאל"ה ל"ש בה השקאה דאינה ראוי' לאישות. וא"כ לא הויא כערוה גמורה ליבום. ומ"מ אסורה ליבם כסוטה ספק מקרא דלאחר ולא ליבם כמש"ש. ולהכי שפיר מגלגל עלי' שלא זינתה תחת אחי'. דאם זינתה אסורה לו ומ"מ הויא אשתו כיון דאינה כערוה גמורה. וסוטה ספק אפ"ל דאף דאסורה לו. מ"מ אם בא עלי' קנאה כשאר חייבי לאווין ועשה דאם בעלו קנו. ומצאתי שנסתפק בזה בס' ערוך לנר ביבמות דף י"א עיי"ש. אכן כמה מהדוחק יש בזה. והקושיא חמורה למאד:

ג

ג) וידידי הרב הגאון וכו' מ' יהושע העשיל שליט"א מרגליות הגאב"ד דווישניווע. כתב לי מכבר לתרץ קושי' עפ"י מ"ש הרא"ש ז"ל בפ"א דיבמות סי' ד' לתרץ קושי' תוס' ז"ל די"א שם בד"ה צרת סוטה דמאי מקשה הש"ס בסוטה (דף ה' ע"ב) אמתני' דספק סוטה חולצת ולא מתייבמת ותתייבם יבומי הא כיון דסוטה ודאי חשיב לה רב כערוה. א"כ סוטה ספק הו"ל ליחשב כספק ערוה. וכתב הרא"ש ז"ל דהא דאמרינן טומאה כתיב בה כעריות. היינו דוקא בסוטה ודאי דכתיב בה טומאה בלשון לאו. אבל סוטה ספק דכתיב טומאה דידה בלשון עשה. אע"ג דאסרינן משום ספק טומאה. לא חשיב טומאה דידה אפי' כספק ערוה. הילכך פריך שפיר ותתייבם יבומי יעוי"ש. ומבואר מדברי' ז"ל דכל שאין עדים שזינתה ונעלם ממנו הדבר. לא חשיבה כערוה אפי' אם כלפי שמיא גליא שזינתה וק"ו בכאן דליכא גם עידי קינוי וסתירה על זנות שתחת אחי'. בודאי אפי' זינתה לא הויא כערוה וחזיא ליבום וא"ש דיכול לגלגל עלי' אותו זנות ושפיר תיבדק. עכ"ד:

ד

ד) אמנם לבבי לא כן ידמה. דזהו נגד הסברא הפשוטה לומר. דאף דכלפי שמיא גליא שזינתה. מ"מ כיון דאין עדים בדבר ונעלם מאתנו. לא נאמר בה דהויא כערוה ותהא חזיא ליבום. ומ"ש הרא"ש ז"ל אפ"ל דהוא דוקא בסוטה ספק שע"י עידי קינוי וסתירה. דכמו דאסרה התורה הספק כודאי דאפי' אם כלפי שמיא גליא שלא זינתה וטהורה היא. מ"מ כ"ז שלא שתתה הרי היא אסורה באיסור ודאי ולא באיסור ספק. וכמ"ש תוס' ז"ל בסוטה (דף כ"ח ע"א) בד"ה מה ת"ל יעוי"ש דגזה"כ הוא. ה"נ אפ"ל להיפך דאפי' אם כלפי שמיא גליא שזינתה. מ"מ התורה ניתקה לעשה בכל בצד שהוא לפי האמת. וכמ"ש בק"נ שם. משא"כ בספק דעלמא שלא ע"י קינוי וסתירה אין שום סברא לומר דאפי' אם ודאי זינתה. לא יהי' בה הלאו דלא יוכל וגו'. ובאמת גם דברי הרא"ש ז"ל צ"ע ובירור ויעוי' בביאורי הגר"א ז"ל באהע"ז סי' קע"ג ס"ק י"ג שכתב שדברי' ז"ל קשים להולמן. ועוד דבסוטה ספק מאי דבאנו לאוסרה ליבום מספק שמא זינתה. אין החשש מצידה. דהרי היא אומרת ברי שטהורה היא. רק אנן חוששין ואין אנו מאמינים לדברי'. בזה שפיר כתב הרא"ש ז"ל דהספק שאצלינו לא חשיב אפי' כספק ערוה. יהי' מאיזה טעם והסבר שיהי'. משא"כ בכאן אם באמת זינתה. איך שייך לומר דהי' בה דין יבום מאחר שלא הי' ידוע לנו. הרי כיון דלה ידוע הדבר וחל עלי' בודאי הלאו דלא יוכל וגו'. דכ"מ השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. א"כ לא הי' בה דין יבום מצידה שחל עלי' טומאה כעריות והויא לגבה איסור אשת אח שלא במקום מצוה. ולא תפיס בה קנינו כלל. ודו"ק:

ה

ה) ומחומר הקושי' הי' נ"ל להכריח מכאן ראי' למ"ש הנודע ביהודה ז"ל במהדו"ת חאה"ע סי' ק"נ בסוף תשו' שם. שרצה לחדש דהא דאמרינן בסוטה טומאה כתיב בה כעריות. אינו אלא בביאת ישראל. משא"כ בזנות דאינו יהודי לא אמרינן כן יעיי"ש טעמו ונימוקו בזה. וכן נסתפק בזה בעל בית מאיר ז"ל בסי' קע"ג. ואם נאמר כן א"ש דיכול לגלגל עלי' אם לא זינתה תחת אחי' עם אינו יהודי. ושפיר תיבדק ע"ז דאפי' אם זינתה לא הויא ערוה ליבום כמ"ש הנוב"י ז"ל. וא"ש. שו"מ שנתעורר בקושי' זו בס' המקנה בקידושין (דף כ"ו) ודבריו ז"ל צ"ע יעוי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף