אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים:

• דף לז עמוד ב
• דף לח עמוד א
• דף לח עמוד ב
• דף לט עמוד א
• דף לט עמוד ב
• דף מ עמוד א
• דף מ עמוד ב
• דף מא עמוד א
• דף מב עמוד א
• דף מב עמוד ב
• דף מג עמוד א
• דף מג עמוד ב
• דף מד עמוד א
• דף מו עמוד א

שבת מז.

רש״י ד״ה נוטל אדם - הכלכלה בשבת והאבן בתוכה

צ״ע בכוונת רש״י בזה. דב״ש‏ (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

יש להוסיף על קושייתך, שהרי לשון המשנה הוא נוטל אדם בנו והאבן בידו או כלכלה והאבן בתוכה, ואף אם נמצא טעם לכך שהוצרך רש"י לפרש שאיירי בשבת, אכתי יקשה מדוע לא פירש כן על האופן הראשון נוטל אדם בנו בשבת. גם צ"ב מה שהוסיף אחר כך והאבן בתוכה. שבזה לא הוסיף רש"י כלום על דברי הגמרא. ש"ס יידן (שיחה) 10:35, 23 באפריל 2020 (UTC)

אה, עכשיו הבנתי... רש"י בא לאפוקי שלא נפרש שהכלכלה היא חפץ נוסף שהבן נושא, כלומר נוטל אדם את בנו והאבן בידו או כלכלה כו'. כלומר שבידו או אבן או כלכלה שאבן בתוכה. לכן דילג רש"י על הציור הראשון בשביל להבהיר שזהו ציור חדש, כאילו נכתב נוטל אדם הכלכלה בשבת והאבן בתוכה. על הקושיא שלי זה ודאי עונה וזה גם מועיל קצת לקושייתך. ש"ס יידן (שיחה) 10:45, 23 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! קצרתי בשאלתי ואכן ככל דבריך כך היה כוונתי! וברוך שכוונתי למש״כ לתרץ ומה שעוררני להבין תירוץ הנ״ל היתה גירסת כת״י (עיין דק״ס) וכלכלה א״נ כלכלה בלא תיבת או ולכן הוצרך רש״י לפרש מה שפירש. דב״ש (שיחה) 19:28, 23 באפריל 2020 (UTC)

שבת מח.

רב חסדא דשרא לאהדורי אודרא לבי סדיא בשבתא איתיביה רב חנן בר חסדא לרב חסדא מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין ואין נותנין את המוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת ביו"ט ואין צריך לומר בשבת

צ"ע, הרי אין בין שבת ליו"ט אלא אוכל נפש בלבד וא"כ מה כוונת הגמרא ביו"ט ואצ"ל בשבת? דב״ש (שיחה) 01:35, 24 באפריל 2020 (UTC)

אצטט את לשונו של המהר"ם שיק: יש לדקדק מאי אין צריך לומר בשבת הא אין בין שבת ליום טוב וכו'.

ונראה דהנה המפרשים הקשו דביום טוב לא יאסר לתקן מנא משום מתוך, וביום טוב הותר לצורך אוכל נפש לעשות שפוד ונימא מתוך. עיין בביצה (יב.) תירוצם דבמכשירין לא אמרינן מתוך. ולכך קא משמע לן כאן דלא נימא דביום טוב יש סברא יותר להתיר לכך קאמר ואין צריך לומר, עכ"ל. סיני ועוקר הרים (שיחה) 04:23, 24 באפריל 2020 (UTC)

רק אוסיף שכן הקשה גם באילת השחר, והניח בקושיא. סיני ועוקר הרים (שיחה) 04:26, 24 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח גדול!! נהניתי מאוד! ואגב אציין שכלשון זה איתא לקמן דף קכה ועיין חתם ספר ושפת אמת שם שהעירו בזה. דב״ש (שיחה) 05:07, 24 באפריל 2020 (UTC)

שבת מט.

והא דתני רב אושעיא כו' כסות לחה מחמת עצמה היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי.

ויל"ע, איכפל רב אושעיא ותני איסור הטמנה בכסות לחה לכי האי גוונא??? דף היומי זאגער (שיחה) 08:59, 24 באפריל 2020 (UTC)

שבת נ:

איבעית אימא בקטן ואבע״א באשה ואבע״א בסריס

ופירש״י דלית להו זקן.

וקשה לי, הרי יש שערות ידיה ורגליה של אשה וצ״ע. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

נראה לומר שהחפיפה דומיא דסרוק מסירה את השער כשיש ריבוי שער הנקשר זה בזה, אך במיעוט שער אין החפיפה מסירתו כיון שהחיכוך נמוך יותר. ש"ס יידן (שיחה) 12:35, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! ואחר החיפוש שהגרמ״פ ז״ל בדברות משה העיר בזה. ע״ש. דב״ש (שיחה) 15:57, 28 באפריל 2020 (UTC)

רש״י ד״ה שרי - לחוף פניו כו׳ - ובד״ה ברדא לרחוץ פניו.

יש לעיין בכוונתו בד"ה ברדא ומדוע צריך לפרש עוד הפעם. גם ק״ק בשינוי הלשון. ואגב יש לעיין אם כוונת רש״י למעוטי שער ראשו וצ״ע בזה. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

חושבני, שהברדא היתה תרכובת נוזלית יותר ולכן אופן השימוש בה היה באמצעות רחיצה, זהו גם הביאור בתילתא, תילתא ותילתא. ואילו לחוף היינו עצם השיפשוף בלי מים. עדיין צ"ב מנין לרש"י כן אבל נראה שכן משמע ליה מכך שאין זה צמח אחד שמשתמשים בו אלא תרכובת של כמה צמחים דבר שהגיוני יותר כשמדובר בתרכובת נוזלית. ש"ס יידן (שיחה) 12:35, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח. דבריך נראים נכונים. ואולי יש ליישב שכוונת רש״י לאפוקי מבה״ג שפירש אצל ברדא שהכוונה לרחוץ הידים ולכן כתב רש״י עוד הפעם שהכוונה לרחוץ פניו. א״נ אפשר ששייך דיבור זה לקמן במעשה... ודוק. דב״ש (שיחה) 15:57, 28 באפריל 2020 (UTC)

רש״י ד״ה חוששין - אי שרית ליה ליטול לכתחילה בקופה זקופה פעמים שנתקלקלה ואתי נמי להחזירה הלכך תקון ליה רבנן להטות קופה על צדה.

לכאורה הול״ל רבי אלעזר בן עזריה וצ״ב. דב״ש (שיחה) 04:25, 27 באפריל 2020 (UTC)

הערה יפה, לחומר הדבר צריך לומר בפשטות שכוונת רש"י לומר שאין זה דין דאורייתא אלא רק גזירה דרבנן ואין כוונתו לתנא הגוזר 'רבנן' או 'ראב"ע'. ש"ס יידן (שיחה) 12:35, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! דב״ש (שיחה) 16:00, 28 באפריל 2020 (UTC)

ברדא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי

מהו "אהלא"? מצ"ב מאמר בפורטל הדף היומי על כך.ישראל קלר (שיחה) 13:53, 28 באפריל 2020 (UTC)

שבת נא.

רש״י ד״ה היה כפוף ויושב לפני רבי - מפני כבוד הנשיאות ׳ולא היה מורה לפניו׳ אע"פ שגדול הימנו.

לא הבנתי, הרי מבואר בגמרא שהורה לפניו ״כי הא דיתיב רבי ואמר אסור להטמין את הצונן אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי אבא התיר להטמין את הצונן אמר כבר הורה זקן״ וצריך ביאור בזה.

ואגב עיין בספר ערכי תנאים ואומראים ערך רבי ישמעאל ברבי יוסי שמסתפק בכוונת רש״י במש״כ ״אע״פ שגדול הימנו״ אי קאי על רבי ישמעאל או על רבי ע״ש ולא הבנתי דבריו. דב״ש (שיחה) 04:29, 27 באפריל 2020 (UTC)

הוא לא הורה בפניו אלא רק מסר עדות בשם אביו, כמו תנא שיושב ושונה דברי הברייתא. ש"ס יידן (שיחה) 12:36, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! דב״ש (שיחה) 16:01, 28 באפריל 2020 (UTC)

שבת נא:

כמה הערות בסוגיית הגמרא:

א. תוספות בד"ה חמרא. כתבו התוספות (ד"ה חמרא) שלוב היינו מצרי. ויעויין ברש"י
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] ([רש"י/שבת/נא/ב#צרו) שלוב הוא מרחק חצי שנה מבבל. וידוע שמרחק מהמקום הרחוק ביותר בבבל לירושלים הוא י"ד ימים, ואם כן כמה ימים שנוסיף למרחק שבין ירושלים לגבול מצרים עדיין לא נגיע לחצי שנה.

ב. רש"י בד"ה צרו שדרו ליה שערי. צרו מעותיו ושלחו לו שעורים בצרור מעותיו. ולא פירש ששלחו לו שעורים בדמי מעותיו כיון שעיקר רצונו הוא סוסים משובחים ושעורים אלו יביאוהו לידי כך, כי מכל מקום חמור לובי ביקש מהם ואין הם יכולים לשנות דעתו אף שסברתם אמת.

ג. במתניתא תנא. לכאורה הוא דחייה לדחיית הגמרא כי רק בברייתא הקודמת ששנה את כל מיני הבהמות היוצאות באפסר איכא למימר דאתא למעט נאקה באפסר אך כאן שלא הזכיר אלא לובדקים וגמל ע"כ שבא למעטם מחטם. ועיין אריכות בדף מראי מקומות.

ד. רש"י בד"ה קטנה. כגון נמיה וחולדה. מהי החולדה שעליה מדבר רש"י, כי חולדה של ימינו לא מסתבר כל כך שהיו רגילים לקושרה בסוגר... ש"ס יידן (שיחה) 22:18, 28 באפריל 2020 (UTC)

שבת נב.

רש"י בד"ה בפרומביא

ביאר ששאלתו היתה אם הוי נטירותא יתירתא ויישב לו שאין להתספק בכך כי אף אם הוי נטירותא יתירתא אין בכך כלום. והטעם שלא ביאר רש"י שהא גופא הסתפק אם מותר לו לצאת בפרומביא היינו אם מותר לצאת בנטירותא יתירתא, כי אם כן לא היה לו להזכיר מה שעסקיו רעים כי זה סברא לומר שאין זה כלל נטירותא יתירתא ולא שמותר לצאת בנטירותא יתירתא.

סמי הא מקמי הא

צ"ב שהרי הגמרא לעיל כבר דחתה הראיה ואם כן אין כאן סמיותא, וברש"י מבואר שזה גופא סברת הגמרא במסקנא, ועיין תוספות שהקשו על דברי הגמרא שלכאורה דחיית הגמרא לעיל היא חלק מדברי שמואל, והס"ד בגמרא צ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 22:12, 29 באפריל 2020 (UTC)

פרה ברצועה בין קרניה

הגמרא דנה שיציאת פרה ברצועה בין קרניה הרי זו נטירותא יתירתא. ולכאורה היה מקום לדון שאף להצד דשרי לצאת בנטירותא יתירתא היינו כשנצרך לצאת בנטריותא ושרי אף כשנטירותא זו יתירתא היא, אך פרה כלל אינה צריכה נטירה, וכלשון רש"י (ד"ה אסור) דפרה מינטרא בלא אחיזה, ובכה"ג שפיר יש לומר דלכולי עלמא אסור לצאת בנטירותא. ש"ס יידן (שיחה) 22:12, 29 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה דדמיה יקרים

ובעיא נטירותא יתירתא משנולדה. צ"ב מה הוסיף בכך שצריכה שמירה משעה שנולדה הרי לכאורה ביאור הגמרא שכיון שדמיה יקרים שומר עליה עתה באופן מעליא. ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

עיין חידושי מהר״ם בנעט ובספר אור החמה מש״כ בזה. דב״ש (שיחה) 03:50, 29 באפריל 2020 (UTC)

כרוכין לימשך

הנה יש לדון באופן שצריך נטירותא אך נקיט בידו רצועה ארוכה מאד, שיש מקום לומר שכיון שאין צריך את כל אורך החבל הרי הוה משוי, ומאידך גיסא יש לומר שכיון שחבל זה כך הוא עשוי והרי צריך הוא חבל לנטורי סוף סוף חבל אחד הוא ושרי לטלטלו. והנה יעויין ברש"י שנקט שני אופנים בכרוכין לימשך האחד שכרוכים בריוח שיכול להכניס ידו בין הכרך לצואר, והאופן השני שיניח מעט מן החבל. ולכאורה מה יועיל בכך הלא כל כריכת החבל אין בה צורך לנטירה ומשמע שאין זה משוי וכלשון אחרון. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 28 באפריל 2020 (UTC)

שוב ראיתי דברי הגמרא להלן (נד.) לענין חבל המושך גמלים שמשמע שאף שלא צריך את כל החבל מכל מקום מותר להוציאו, אך יש לחלק שאולי באותה שעה אינו משתמש בו אך יש בו תועלת, ואם כן יש לדון לפי זה שאולי גם כאן סגי במה שיכול להתיר הכריכה ולהשתמש. וראה עוד מה שכתבתי לדון בדברי רש"י לגבי קשירת מסריכן ולכאורה הוא דומה לנדון זה שיש חפץ ואליו מחובר חלק שאינו נצרך לפעולה זו, ואף כאן עדיף משם שהרי שם אלו שני חלקים נפרדים וכאן הוא חבל אחד. ש"ס יידן (שיחה) 18:25, 30 באפריל 2020 (UTC)

שבת נב:

רש"י ד"ה מרדעת

ראה כאן פליאה עצומה בדברי רש"י. ש"ס יידן (שיחה) 22:12, 29 באפריל 2020 (UTC)

צרורות - כיס שבדדיהן

בכל הסוגיא נראה שיש בלבול גדול בכל ביאור הענין של צרורות, ואציג כאן את ההערות והעושה סדר בדבר זה תבוא עליו הברכה:

• רש"י במשנה מבאר שצרורות היינו שדדיהן צרורות פעמים ליבש שמהדקן כדי שלא יחלבו עוד ויתעברו או יהו שמנות לאכול, ופעמים לחלב לשמור חלבן שלא יטפטף לארץ וקושרין להם כיס בדדיהן. ויש להבין האם אופן הצרירה זהה ליבוש או שמדובר רק בכיס חיצוני שמקבל את החלב, ויש להבין מדוע לא יהיה זה טלטול גמור כיון שאינו שם הכיס בשביל הבהמה אלא לשמור על החלב.
• עוד כתב רש"י בביאור דעת רבי יהודה שמחלק בין צרורות ליבש דשרי לצרורות לחלב שאסור, שליבש מיהדק שפיר וליכא למיחש דילמא נפיל ואתי לאיתויי אבל ליחלב דלא מיהדק שפיר חיישינן. וגם כאן יש מקום להעיר מדוע לא נפרש דעת רבי יהודה כפשוטה שהוא כיס לצורך החלב ולכן אסור.
• בגמרא להלן (נג.) "ולא עזים בכיס שבדדיהן", פירש רש"י לקבל חלב הנוטף, אי נמי שלא ישרטו דדיהן על הקוצים שהיו דדיהן גסין, ע"כ. הרי שהוסיף רש"י ציור שלישי וחיסר הציור הראשון שעושים זאת ליבש אף שדעת רבי יוסי במשנה שאסורות לצאת בו. וברש"י שם (ד"ה וזה) כתב שכל הני דקתי לא תצא הנך דלאו שמירת גופה הוא אלא משאוי וסנדל משום דדילמא מישתליף ואתי לאתויי, ע"כ. ותמוה שלכאורה שלא ישרטו דדיהן שפיר הוי שמירת גופה, וכן במשנה כתב רש"י להדיא שהטעם לאסור בכיס לחלב הוא שמא יפול וכאן לא פירש אלא שזה טעם סנדל ולא שאר דברים (ואולי סמך על דבריו במשנה, ודחוק).
• בגמרא להלן (נג:) מביאה הגמרא סתירה בין ברייתות אם יוצאים בכיס שבדדיהן או לא ומוקמינן תחילה שתלוי אם מיהדק או לא (וכעין סברת רש"י בדעת ר"י בחילוק בין ליבש ולחלב), ושוב אומרת הגמרא שאין צריך לקחת תנאי מעלמא כי בזה נחלקו רבי מאיר ורבי יוסי במשנה. ועוד אמרו בגמרא איבעיא אימא הא והא רבי יהודה ולא קשיא כאן ליבש כאן ליחלב, ולכאורה ממה ששינתה הגמרא לשונה ולא הזכירה כאן מיהדק וכאן לא מיהדק משמע שהוא מטעם אחר (אך אפשר לומר שהזכירה חילוק זה כיון שזה חילוק המבואר להדיא בדברי ר' יהודה אף שהטעם זהה כמבואר ברש"י במשנה) וכן משמע ברש"י שכך כתב: ליבש, מיהדק שפיר ולענין משוי נמי לא הוי משוי דצורך גופה היא דחלבה מכחישה. ליחלב, הוי משוי שטוענת את החלב בכיס, ע"כ. והנה פתח רש"י ב'מיהדק שפיר' ולא כתב שליחלב לא מיהדק שפיר כפי שהזכיר במשנה, ותחת זאת כתב טעם אחר שהוא משוי שטוענת את החלב בכיס, ולא הזכיר שהכיס עצמו משוי כיון שאינו לצורך גופה כפי שכתב לגבי ליבש שהוא צורך גופה דחלבה מכחישה (ואולי דעתו שהכיס בטל לחלב הצרור בו).
• עוד אמרו בגמרא שם, תניא אמר ר' יהודה מעשה בעזים בית אנטוכיא שהיו דדיהן גסין ועשו להן כיסין שלא יסרטו דדיהן. והנה מבואר כאן שכיסים לצורך זה שרי והרי רש"י פירש אופן זה בברייתא האומרת "ולא עזים בכיס שבדדיהן", וצ"ע.

סוף דבר מצווה לישב ולהעמיד כל דברי רש"י על מכונם, ועיין עוד תוספות (נג: ד"ה כאן) שעמדו על חלק מהדברים. ש"ס יידן (שיחה) 22:26, 29 באפריל 2020 (UTC)

שבת נג.

רש"י בד"ה ובלבד שלא יקשור לו מסריכן

פירש רש"י טעם האיסור דמיחזי כמי שרוצה להטעינו משוי. ויש להבין מדוע לא פירש רש"י שהאיסור הוא מצד עצם הוצאת המסריכן שאין לו שימוש לחימום הבהמה אלא רק כדי להטעינו משוי, ומשמע שעד כמה שעצם המרדעת היתה מותרת בטלטול לא היתה בעיה לטלטל גם את המסריכן כיון שהוא חלק אחד עם המרדעת. ועוד יש להקשות שיכל רש"י לפרש שכיון שהנחת המרדעת עם המסריכן היא ע"כ לשם טעינת משוי אם כן אף הנחת המרדעת עצמה אסורה אף שיש בה תועלת גם לחום כיון שסו"ס בצורה זו הנחתה נועדה להטעינו משוי. ומדלא פירש רש"י כן מוכח שדעת רש"י היא שמכל מקום כיון שיש לו הנאת חימום בהנחת המרדעת סגי בהכי אף שבמצב זה שמניחה עם המסריכן אין הדרך אלא לשם הטענת משוי. ש"ס יידן (שיחה) 18:01, 30 באפריל 2020 (UTC)

"אי הכי אמר... לא ידע במילי דשבתא"

מדוע שמואל התבטא בצורה כזו? ישראל קלר (שיחה) 15:18, 29 באפריל 2020 (UTC)

מצ"ב תשובה בפורטל הדף היומי על כך 16:01, 29 באפריל 2020 (UTC) ישראל קלר (שיחה) 16:01, 29 באפריל 2020 (UTC)

תודה רבה, איזה ספר זה? סיני ועוקר הרים (שיחה) 16:14, 29 באפריל 2020 (UTC)

שם כתוב שזה מספר 'מערכי לב', אבל לא ברור לי איזה מהם. עברתי בהיברובוקס על כל מה שיכול להיות, ולא. אוצר האוצר (שיחה) 20:15, 30 באפריל 2020 (UTC)

אנסה לברר ישראל קלר (שיחה) 08:58, 1 במאי 2020 (UTC)

שם כתוב שזה בספר מערכי לב מסכת חולין. אם לא תמצאו אפשר לשאול את השולח ישראל קלר (שיחה) 09:00, 1 במאי 2020 (UTC)

אבל אוצר האוצר טוען שהוא עבר על ה"מערכי לב" הקיימים וזה לא זה, אולי תוכל לשאול אותו יותר פרטים? ש"ס יידן (שיחה) 09:04, 1 במאי 2020 (UTC)

אנסה לשאול ישראל קלר (שיחה) 11:18, 1 במאי 2020 (UTC)

אוצר האוצר בדקת בחולין שם? ישראל קלר (שיחה) 11:23, 1 במאי 2020 (UTC)

כן, בדקתי בכל אלו בהיברובוקס שהיה בהם עמ"ס חולין ולא מצאתי. אוצר האוצר (שיחה) 14:31, 1 במאי 2020 (UTC)

חיפשתי שוב ומצאתי באוצר החכמה, לספר קוראים "מערכי לב יבא הלוי חלק שני", וזה בעמ' קפז שם. אוצר האוצר (שיחה) 14:37, 1 במאי 2020 (UTC)

בדיוק באתי לכתוב ששאלתי בפורטל הדף היומי ונעניתי שזה מתוך אוצר החכמה. ישראל קלר (שיחה) 18:18, 2 במאי 2020 (UTC)

שבת נד.

רש"י בד"ה שכובלין

פירש רש"י לשון כבלי ברזל, קשירה. ותמוה שהרי בגמרא מפורש טעם אחר דהאי כבול לישנא דלא עביד פירי הוא. וצ"ל שבודאי כבול הוא לשון קשירה אלא שקושיית הגמרא היא למה המשנה נוקטת לשון כבול ולא לשון קשור, ועל זה מפרשת הגמרא שהוא מלשון דלא עביד פירי. ש"ס יידן (שיחה) 18:14, 30 באפריל 2020 (UTC)

לשון כבלי ברזל הוא לישנא דקרא, וכן דרך רש"י להראות המקור בלה"ק. ועל זה באה דרשת הגמרא, אבל אולי דרשת הגמרא מסבירה את מקור השורש 'כבל' בכל מקום שהוא מונע מלהוציא פירות, כן בנכבדיהם של הלאומים, פירותיהם הוא לצאת ולבא, וכבלי ברזל מונעים זאת מהם. אוצר האוצר (שיחה) 20:07, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה מטולטלת

י"מ פושלא שתחת זנבו וי"מ מרדעת, והאחרון נראה בעיני דאי רצועה שתחת הזנב קשורה ומחוברת לסרגא ואיך תפול וטעמא דמתני' משום שמא תפול ומייתי לה הוא. והנה מה שכתב רש"י שזה טעם המשנה כן מבואר בגמרא שהתירה באופן שהמטולטלת קשורה בזנבו ובחוטרתו או בשילייתה. אך תמוה שהרי פושלא כתב רש"י לעיל (ד"ה רצועה) שזה ביאור מה שכתוב בגמרא שם שאף שחמור יוצא במרדעת מכל מקום אסור לקשור לו מסריכן או רצועה שתחת זנבו כיון שבכך מיחזי כמי שרוצה להטעינו משוי, ורצועה זו פירש רש"י שהיא פושלא, ואם כן מדוע בגמל אם לא הטעם שדילמא נפל היה מותר לצאת איתו בשבת, ואף שרש"י דחה פירוש זה הרי דחהו מטעם אחר, וצע"ג. ש"ס יידן (שיחה) 18:20, 30 באפריל 2020 (UTC)

אולי אין הדרך לשאת על גמל בגרירה? אוצר האוצר (שיחה) 20:05, 30 באפריל 2020 (UTC)

שבתי והתבוננתי, שרש"י שם מפרש זאת על אוכף שהיה דרך לקושרו ברצועה ואילו לגבי גמל נאמר כן על מרדעת, והרי מרדעת עשויה לחום ואוכף לטעינה ואם כן לא קשה מידי.

רש"י בד"ה בשלייתה

ולי נראה מטולטלת כר קטן וכו'. בד"ה מטולטלת הביא רש"י שני ביאורים וכתב והאחרון נראה בעיני וכאן כותב פירוש אחר ואומר עליו "ולי נראה", וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 18:15, 30 באפריל 2020 (UTC)

עיין מהרש״ל שהרגיש בזה. דב״ש (שיחה) 19:51, 30 באפריל 2020 (UTC)

שבת נד:

רש"י בד"ה כדאמרן

שאינה קשורה בו מערב שבת דלא גלי מאתמול שהיא צריכה לכך שיהא לה למלבוש. צ"ב מה מועיל גילוי דעת זה ומדוע צריך לגילוי דעת זה, וצ"ל שמרדעת אף שמשמשת כדי להגן על החמור מפני הצינה, משמשת גם למשוי (אולי כעין הגנה מתחת לאוכף כדרך שאומרת הגמרא לעיל שישנה הגנה מתחת לרצועות) ולכן צריך גילוי דעת שאף כשאינו נושא עליה משאות שמשתמש הוא בבגד זה להגן עליה מפני הצינה, ודבר זה צריך שיעשנו מערב שבת. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)

מאי טעמא כדאמרן

הלשון קצת קשה שהרי לא אמרנו טעם הדבר לעיל אלא רק ביארנו האופן שהוא כשקשורה מערב שבת ולא שקשורה בשעת היציאה. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)

עיין רש״ש ועיין בספר בית ארזים דב״ש (שיחה) 04:52, 1 במאי 2020 (UTC)

דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא

יש להבין מדוע צריכים לטעם זה הרי לכאורה פעמון זה נעשה לנוי וכבר אמרו בגמרא לעיל (נב.) שפרה היוצאת ברצועה שבין קרניה לנוי בין לרב ובין לשמואל אסור. והנה במשנה נאמר שכל בעלי השיר יוצאין בשיר וכתב רש"י (נא: ד"ה וכל) שנותנין שיר לצוארם לנוי, הרי שמותר לצאת בדבר העשוי לנוי. והביאור בזה כמבואר בגמרא (נב.) שנחלקו רב הונא ושמואל אם בעלי השיר יוצאים כרוכים או לא, וביאר רש"י שטעם המחלוקת הוא שדעת רב הונא שלנוי נמי אורחייהו הוא ולדעת שמואל לנוי לאו אורחה הוא, הרי שדין דבר העשוי לנוי הוא שתלוי אם אורחיה או לא. ומעתה תמוה מאד שהרי מבואר בגמרא שטעם האיסור הוא משום מיחזי כמאן דאזיל לחינגא ופירש רש"י (ד"ה לחינגא) לשוק למכור ותולין לו זוג להנאותו, נמצא שהטעם שסבורים שמוליכו לשוק הוא בגלל הזוג ומוכח שכל הדרך ללכת עם זוג בצוארו הוא רק כשהולכים לשוק שאם לא כן לא היה הדבר גורם שיחשבו שהולך הוא לשוק, ואם כן מדוע צריך להגיע לטעם זה הלא כיון שאינו אורחיה שוב יש לאוסרו כדין דבר העשוי לנוי ואינו אורחיה. ומבואר שלהגדיר הדבר כאורחיה היינו אף כשהולך כן רק לפעמים ולא בפעם זו וזה תמוה מאד. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י דלא

ביאר החילוק שבין סולם לקשישין שעל גבי השבר שהסולם חשוב לו והקשישין לא. ולכאורה היה אפשר לפרש באופן פשוט שהקשישין שנועדו לקבע השבר צריכים ע"כ להיות מהודקים וממילא אין מקום לחוש שמא יפלו משא"כ הסולם שרק נועד למנוע ממנו להחזיר ראשו אינו מהודק כל כך ולכן יש לחשוש שמא יפול. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)

אי הכי זכרים נמי

הנה לפירוש דחנונות היינו בשעת לידה פשוט שאינו שייך כי אם בנקבות, אך לפירוש הראשון שהוא בשעת גזיזה יש להבין מדוע אינו שייך בזכר. וצ"ל שמכל מקום אינו מפונק כל כך להצריכו עזק בשמן. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה בכל העולם כולו

שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו. פשטות לשון רש"י משמע שרק אם יודע שקיימו דבריו חייב להוכיחם אבל להוכיח בלא שיקיימו דבריו אין בכך כלום. ולכאורה נסתר מדברי הגמרא להלן (נה.) שחייב להוכיח אף שאינו סבור שיקבלו ממנו. והנה היה אפשר לומר שאף שיש לו חיוב תוכחה אף שיודע שלא יקבלו ממנו מכל מקום אי אפשר לומר שיתפס בעוונם שזה שייך רק באופן שהיו נמנעים מאותו עוון אם היה מוכיחם. אך בגמרא להלן משמע שהסברא היא "אם לפניך גלוי להם מי גלוי" דהיינו ששמא היו שומעים ומקבלים מהם ואם זו הסברא הרי שהסברא הזו תופסת גם לגבי כך שיתפסו בעוונתם והדרא קושיא לדוכתא, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 22:47, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י ד"ה פקוק - סתום

צ"ע כוונתו בזה ומדוע לא פי' כן במשנה. דב״ש (שיחה) 04:53, 1 במאי 2020 (UTC)

רש"י ד"ה דלא הדר חייך לה

שלא יוכל להחזיר צוארו לצד המכה לחככה בשיניו וקושרן בצוארו וחשובים הן יותר מקשישין שעל גבי השבר ואי נפלו חייס עלייהו ומייתי להו 'בשגגה'.

לא הבנתי מדוע דוקא כאן הוסיף רש"י "בשגגה", וצ"ב. דב״ש (שיחה) 04:53, 1 במאי 2020 (UTC)

שבת נה.

רש"י בד"ה זקנים

פירש זקנים, סנהדרין, וצריך להבין מה אתא לאשמועינן בכך. ובפשטות כוונתו שסתם זקנים לא היו נתפסים בעוון אנשי דורם כי הרי אין בכחם לעשות דבר אך הסנהדרין הו"ל למחות ולא מיחו. וזהו כי הא שאינו רק על כך שנתפס בעוונו אלא גם על פרט זה שצריך שיהיה אפשר למחות בידו. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

א"ל ר' זירא לר' סימון לוכחינהו מר

צ"ב למה לא הוכיחם בעצמו והרי מבואר בגמרא שאף שלא יקבלו ממנו חייב להוכיחם. ואולי לא רק שלא יקבלו ממנו אלא אף יכוהו שבזה אין חיוב כמבואר בפוסקים מקרא ד"ולא תשא עליו חטא". ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

ועל מצחם של רשעים תיו של דם

צ"ב מנין לגמרא דבר זה שלא נתבאר בפסוק. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה מי

כי מזבח הנחשת אשר לפני ה' קטן מהכיל, כאדם האומר לחבירו ננס פלוני ופסול לעבודה. צ"ב ההשוואה ששם הוא מום בכהן משא"כ מזבח לכאורה קטן היינו שהיה קטן מהכיל כפשוטו. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

וקסת הסופר במתניו

רש"י ביחזקאל פירש פנקס הם לוחות שמחופין בשעוה וחורתין בם בעט, וצ"ב מדוע לא פירש כפשוטו שקסת היינו כלי שמכיל דיו והיינו הדיו שבו רשמו על מצח הצדיקים. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

תחון זכות אבות

הנה מ"ד תמה זכות אבות ע"כ היינו בראש הרשעים, אך תחון זכות אבות יש לדון אם היינו בראש הצדיקים או שאף בראש הרשעים קאמר להו קוב"ה שיכתבו תיו זאת שאף בשעת הפורענות יזכור זכות אבות אולי ירחם. אך יעויין בתוס' (ד"ה ושמואל) בשם ר"י שלא פליגי ומר קאי אמצחי הצדיקים ומר קאי אמצחי הרשעים. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

אמר רב תיו תחיה תיו תמות כו׳

וברש״י תיו תמות - לרשעים.

צ״ע מדוע לא פירש כן לעיל תיו תחיה - לצדיקים.

ועיין בספר קובץ שיטות קמאי מה שהביא מסידור אשכנז, ונראה מדבריו שהיה לו גירסא אחרת ברש״י דידן ודברי רש״י קאי על דברי שמואל שאמר תמה זכות אבות ע״ש.

אולם עדיין צריך ביאור ברש״י דידן.

ואולי אפשר לומר שרש״י כתב כן שלא נטעה ולפרש שכוונת רב שתיו תחיה ותיו תמות שניהם על צדיקים (וכמו שבאמת פירש בספר אמרי בינה - לר״ש גרמיזן - ע״ש) ולכן המתין לפרש על תיו תמות שקאי על רשעים ולא על הצדיקים. דב״ש (שיחה) 17:44, 1 במאי 2020 (UTC)

רש"י בד"ה חותמו

אמצעית לאותיות. היינו אם מוסיפים אותיות מנצפ"ך על כ"ב אותיות, אזי אות מ"ם אמצעית. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה ה'

ועל ידי רחמים הוזכרה להם בימי חזאל. היינו שהוקשה לרש"י איך יפרש הפסוק האמור בימי חזאל ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב כיון שכבר תמה זכות אבות, ועל זה יישב שע"י רחמים אפשר לעורר שוב זכות אבות. וק"ק למה לא הקשה כן על הפסוק הראשון בימי הושע בן בארי. ופשוט, כי שם מפורש בפסוק שתמה זכות אבות אך לא נתבאר שדווקא באותה שעה היה כן ושמא אכן תמה כבר בזמן אליהו אך עכ"פ גם בימי הושע בן בארי איש לא יצילנה מידי. ש"ס יידן (שיחה) 22:57, 30 באפריל 2020 (UTC)

שבת נה:

והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה ומתו

צ"ב איך אפשר לומר שלא חטאו והלא מפורש בפסוק "יען לא האמנתם בי" וגו'. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם

צ"ב שבפסוק לא מפורש שמחמת כן ימותו אלא רק שמחמת כן לא יכנסו לארץ. וביותר קשה שלכאורה לא הוצרכה הגמרא אלא להביא ראיה לכך שחטאו ולא לכך שמתו בחטאם. ואולי אכן זה כוונת הגמרא שרואים שחטאו וממילא יש לנו לומר שמה שמתו היה בחטאם זה ואם לא היו חוטאים לא היו מתים אך דבר זה לא מבואר באמת בפסוק. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה כל האומר ראובן חטא

במעשה בלהה. הוצרך רש"י לפרש כן כי א"א לומר שכל האומר ראובן חטא בכל ימי חייו אינו אלא טועה שהרי כן סוברת הברייתא דארבעה מתו בעטיו של נחש ומוכח ששאר כל אדם חטאו. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה אחת

כך היה יעקב עושה בארבעה אהלי נשיו מעמיד מטה לשכינה ובאותו אהל שהוא רואה בו השכינה הוא בא ולן אותו הלילה, עכ"ל. לפי זה קשה מה חרה לראובן הלא שכינה באה לאהלה של בלהה. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

עדיין צריכין אנו למודעי

צריך להבין מדוע צריכים לדרשתו ובמה דרשתו יתירה על דרשת רבן גמליאל. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה כל האומר בני עלי חטאו

באשת איש אינו אלא טועה ומיהו בבזיון קדשים חטאו. צ"ב מדוע לא אמר כן גם לגבי ראובן שרק לא חטא באשת אביו אך כן חטא בבלבול יצועיו. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום

מבואר כאן שאיסור אשת איש הוא מצד מה שפוגע בבעלה וכביכול גונב את אשתו, ולכן עצם השהייה של הנשים אף שלא שכבו עמם כיון שמנעום מבעליהם חשיב כאילו שכבום. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה

הפשטות משמעה שלא יהיה לו בן מגיש מנחה כפשוטו, אך בכל הסוגיא מבואר שכל החסרון הוא רק שאינו מתייחס אליו וכן מבואר ברש"י, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה והא

כתב רש"י: קשה בעיני שם החכם הנזכר כאן כי אומר אני שטעות גדול הוא כו'. עיין מהרש"א שהיתה לרש"י גירסא אחרת בשם החכם. ועדיין ק"ק לשון כי אומר אני שמשמע שהקושיות תלויות זו בזו ואינו כן. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)

עיין מהר״ם דב״ש (שיחה) 06:06, 1 במאי 2020 (UTC)

שם

שהרי הם היו עוברים ולא היו מעבירים את אחרים. לכאורה יש מקום ליישב הוכחה זו שהרי לפי דברי הגמרא כאן איירי בגילוי עריות ממש וכיון ששכבו עם הנשים הרי החטיאו הנשים באיסור זה ואם אותם נשים לא פרשו מבעליהם וכן מסתבר שהיה בחלקם אם כן החטיאו אף את בעליהם בעוון זה והכל בכלל עוונם. ואולי הוקשה לרש"י שמכל מקום עיקר עוונם היה במה שהם עצמם עברו באשת איש ומדוע תלה הכתוב סרחונם רק במה שהחטיאו עי"ז אחרים. ש"ס יידן (שיחה) 23:09, 30 באפריל 2020 (UTC)