אוצר:בית המדרש/דף היומי

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

Contents

פסחים קח.[edit]

עד שיסב[edit]

רש"י ורשב"ם פירשו עד שיסב - הסיבה על צד שמאל. צ"ע אמאי פירשו כן הכא ואמאי לא פירשו הכי במתני'. דב״ש (שיחה) 03:27, 10 במרץ 2021 (IST)

רשב"ם ד"ה דההיא שעתא[edit]

השתא שמעינן דארבעה כוסות צריך הסיבה מרור אין צריך הסיבה, ע"כ.
מה כוונת הרשב״ם בזה? דב״ש (שיחה) 03:27, 10 במרץ 2021 (IST)

פסחים קח:[edit]

מ"ט דר"י אל תרא יין כי יתאדם[edit]

ע' כתובות קיא: דמייתי קרא דדם ענב תשתה, וצע"ק. דב״ש (שיחה) 03:27, 10 במרץ 2021 (IST)

פסחים קי:[edit]

רשב"ם ד"ה אדחנני וחננכי[edit]

כל זמן שחסו עלי מן השמים ואני חסתי על עצמי ואתן חסתן עלי כו'. בגמרא מופיע רק אדחנני וחננכי משמע שני ענייני חנינה וחננכי היינו חסתן עלי לכאורה וחננני היינו או אני את עצמי או הקב"ה אותי אך כיצד פירש רשב"ם גם חסו עלי מן השמים וגם חסתי על עצמי, והרי הוא כמזכה שטרא לבי תרי (אף שאינם סתירה). ש"ס יידן (שיחה) 07:45, 11 במרץ 2021 (IST)

חנות אין בה משום זוגות[edit]

לפירושו הראשון של רשב"ם קשה שהרי עצם החנות הוא גמרו בידי אדם ובגמרא מבואר שרק בגמרו בידי שמים יש חשש של זוגות ואם כן מה הרבותא בחנות דווקא. ואף לפירושו השני של רשב"ם יש לדון בזה, וכבר עמד על כך הרש"ש. ש"ס יידן (שיחה) 07:45, 11 במרץ 2021 (IST)

פסחים קיב:[edit]

מעיקרא הוו שכיחי כולי יומא זמנא חדא פגעה ברבי חנינא בן דוסא וכו'[edit]

אמרה ליה אי לאו דמכרזן עלך ברקיע הזהרו בחנינא ובתורתו סכנתיך אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזר אני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם אמרה ליה במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות ותו חדא זמנא פגעה ביה באביי אמרה ליה אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיך א"ל אי חשיבנא ברקיע גוזרני עלייכי שלא תעבורי ביישוב לעולם.
צע"ק מדוע לא ביקשה מאביי "במטותא מינך שבק לי רווחא פורתא״ כמו שביקשה מאת רחב"ד. דב״ש (שיחה) 17:47, 14 במרץ 2021 (IST)

לכאורה צ"ל ש"רווחא פורתא" היינו חופש פעולה מלא בזמן כלשהו, וזה כבר ביקשה מרחב"ד ונתן לה 2 לילות, ואם כן מה יועיל לה לבקש מאביי הרי בודאי לא יוכל לשייר לה דבר, ואולי אף אם ישאיר לה איזה שעות ביחס של שעות כנגד ב' ימים כמו שב' לילות כנגד כל ימות השבוע, אין זה זמן מספיק עבורה כדי להתקיים. וע"כ ביקשה שיתן לה עכ"פ קיום במיקום מסויים ששם תוכל לפעול כרצונה. ויש לדון אם באותם מקומות יכולה להיות כל לילות השבוע או שהיתה זו הגבלה על הגבלה שבתוך הלילות שהותיר לה רחב"ד הותיר לה אביי שתהיה רק במקומות אלו. ש"ס יידן (שיחה) 18:13, 14 במרץ 2021 (IST)
יישר כח דב״ש (שיחה) 04:46, 16 במרץ 2021 (IST)

פסחים קטז.[edit]

אדהכי והכי נימא הכי כו'[edit]

מעניין הדבר שמצאנו כאן שילוב בין פעולה טבעית לפעולה סגולית שהרי חמימא וכיו"ב הם לכאורה פעולות טבעיות ואילו הלחש המובא בגמרא הוא לכאורה לחש סגולי. ש"ס יידן (שיחה) 01:22, 19 במרץ 2021 (IST)

א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה[edit]

צ"ב הלא לא שאל כלום וכידוע יש דין סיפור דרך שאלה ותשובה, וכמו שביאר בזה הגר"ח כנודע. ורשב"ם פירש לאחר שאילת הבן, ומשמע מדבריו שלא גרס פטרתן מלומר מה נשתנה, אלא הצריך שיהיה הבן שואל וכן נמצא בכתבי יד, ולפי זה יש להבין מה השייכות של סיפור זה לסוגייתנו. וראיתי שיש שרוצים לומר שמה שכתב הרשב"ם לאחר שאילת הבן, היה כתוב תחילה "ואמר לאשה" דהיינו שלא היה לו בן ולכן ענה התשובה לאשתו וכמבואר בסוגיא שאשתו שואלתו, והמדפיס פתח תיבת "לאשה" לאחר שאילת הבן. ש"ס יידן (שיחה) 01:22, 19 במרץ 2021 (IST)

פסחים קיז.[edit]

דאמר רב ידידיה נחלק לשנים לפיכך ידיד חול יה קודש[edit]

משמע קצת שעד כמה שלא נחלק לשנים היה כולו קודש, אך לא כן פירש הרשב"ם לעיל (קטז: ד"ה הללויה) שכתב שם שהוא תיבה אחת כמו התחתיה והבניה ומשמע שהוא תיבה אחת כולה חול, ומחדש רב שידידיה נחלק לשנים והחידוש הוא שכיון שכן ממילא "יה" קודש. ש"ס יידן (שיחה) 01:22, 19 במרץ 2021 (IST)

מסכת שקלים[edit]

שקלים ב.[edit]

משמיעין על השקלים[edit]

בחשק שלמה העיר שהיה מקום לפרש בפשטות שהכוונה לקריאת פרשת שקלים שעושים בשבת הקרובה לא' אדר. אלא שבירושלמי מבואר להדיא שהשמעה זו היינו הכרזה שהכריזו בית דין, וביאר שם שלא סמכו רק על ההכרזה כיון שיש מי שלא נמצא בהכרזה כמבואר בכמה מקומות ששייך מציאות כזו, ומאידך לא סמכו על קריאת התורה שהרי יש כפרים שאין נכנסים בימי הכניסה ואין קורין אצלם בתורה. ויש להוסיף שהירושלמי דקדק כן ממה שכתוב שמשמיעין באחד באדר ואילו אם הכוונה לקריאת פרשת שקלים למעשה אין עושים כן בא' באדר אלא בשבת הקרובה לזמן זה. ש"ס יידן (שיחה) 14:34, 22 במרץ 2021 (IST)

משמיעין על השקלים וכו'[edit]

כל הדברים המבוארים במשנה יש טעם לעשותם דווקא בזמן זה, שהרי שקלים הם לצורך תרומת הלשכה הנעשית בא' ניסן. כלאים - היינו בתחילת גידולם אבל אחר שכבר ניכרים. מגילה - אין צורך לבאר. דרכים ורחובות - קלקולם נובע מהגשמים ולכן רק אחר החורף צריך לתקנם, אלא שיש להעיר מדוע לא יעשו זאת לאחר זמן אחרי שיפסקו הגשמים לחלוטין, ולפירוש הראשון בתקלין חדתין והקרבן העדה שתיקון הדרכים והרחובות נועד לצורך העליה לרגל אתי שפיר שקודם פסח הוצרכו להשלים המלאכה [ומה שכתבתי כל זה אף על הרחובות מה שלא נמצא בתקלין חדתין, כי כן פירש בקרבן העדה]. מקווות המים - בתקלין חדתין פירש לנקותן מטיט או להמשיך מים לתוכן אם נחסרו משיעורן. והנה הטעם הראשון מבואר מדוע עשו זאת אחר החורף שבזמן החורף נמשך על ידי הגשמים טיט רב לתוך המקוואות, אך להפירוש השני צ"ב וכי דווקא אחר שירדו גשמים זה הזמן להמשיך המים לתוכם? ואפשר לומר שבדרך כלל סמכו על ירידת הגשמים שהיא תשלים את חסרון המים ואם אחר שירדו גשמים עדיין חסר מים הוצרכו להמשיך. אפשר לומר עוד שעיקר הבדיקה נעשית בשביל הטיט וכיון שכבר בודקים את המקווה הוסיפו לבדוק את שיעורו, אך בתקלין חדתין משמע שהעמיד זאת כטעם בפני עצמו. ונראה לבאר ע"פ מה שמצינו בשמואל שעשה לבנותיו מקוואות בימות החורף ומפץ תחת רגליהם בנהר בימות הקיץ, דהיינו שהשימוש במקוואות היה בעיקרו בחורף ואילו בקיץ היו משתמשים בנהר, וממילא תיקון המקוואות נעשה לאחר סיום "עונת הרחצה" השימוש במקווה דהיינו בסוף החורף. ומציין על הקברות - שהמים בימות החורף מיחום. ויש להבין מדוע לא המתינו עד אחר שיפסק הגשם לחלוטין, וי"ל שחששו לתקלת עולי הרגל שיבואו ולא יראו הציונים ויטמאו. ומה שהוסיף המשנה כל צרכי הרבים, שמעתי מי שביאר שכיון שניסן הוא ראש השנה לחדשים ממילא בסוף השנה מתקנים כל מה דצריך לתקן. ש"ס יידן (שיחה) 14:34, 22 במרץ 2021 (IST)

לא נימר אילין דקריבין בפרוס הפסח כו'[edit]

בתקלין חדתין ביאר השאלה שאם כדברי ר' חזקיה שהיו מכריזין לבני בבל בראשית החורף אם כן גם הם יכלו להביא בא' בניסן ולמה היה להם לתרום בג' פרקים בשנה. וכן יש לפרש בלשון אחר לאידך גיסא, שאין צורך בתקנת ר' חזקיה להכריז בתחילת החורף לבני בבל שהרי מכל מקום גם אם יאחרו להביא עדיין יהיה להם חלק בתרומת הלשכה. ונראה שהתקלין חדתין לא רצה לפרש כן כיון שגם להפסיד את השותפות בקרבנות עד אותה עת לא רצו ולכן הכריזו, אך מכל מקום כיון שהכריזו והביאו קשה מדוע הוצרכו לתרום ג' פעמים. ש"ס יידן (שיחה) 14:38, 22 במרץ 2021 (IST)

שקלים ב:[edit]

אכן השכימו השחיתו[edit]

הגמרא כאן מביאה רק את הצד "לרעה", ובביאור הצד "לטובה" נחלקו הפרשנים. תקלין חדתין ביאר שאין זה אלא נחלת הצדיקים "זריזין מקדימים למצוות" - וישכם אברהם בבוקר. ובקרבן העדה ביאר שבתרומת המשכן כתוב והם הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר, ולא בהשכמה ממש. ש"ס יידן (שיחה) 14:55, 22 במרץ 2021 (IST)

תנא ריב"ח הדא מתנינא ועשית כפורת זהב טהור כו'[edit]

תקלין חדתין ביאר שריב"ח חולק על ר' אבא בר אחא ומבאר שהיה טעם בנדבה זו כנגד נדבתם בחטא העגל, ואילו לדעת ר' אבא בר אחא אין אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה זו. ולכאורה היה אפשר לפרש שזה הסבר לדברי ר' אבא בר אחא שעם ישראל יש לו כח לנדוב, ולכן באותה הנדיבות שנדבו לעגל נדבו גם למשכן ובכך כיפרו על מעשיהם. אך התקלין חדתין דקדק את הלשון אין את יכול לעמוד כו' שמשמע שפעולתם אינה מובנת לנו ולא שהיתה משמעות לנתינתם זו ככפרה לנתינה ההיא.

ובגוף דברי ריב"ח יש להקשות הלא אין קטגור נעשה סניגור וכיצד יכפר הזהב על מעשה העגל, וכדרך שאין הכהן גדול לובש בעבודת פנים בגדי זהב מטעם זה, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 14:55, 22 במרץ 2021 (IST)

עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/ב מה שכתב בזה. יהושע (שיחה) 06:34, 23 במרץ 2021 (IST)

פרשה זאת כו' פרשה הזאת[edit]

התקלין חדתין כתב שיש לגרוס פרשה הזאת בשני הפעמים, ולכאורה היה אפשר לומר שפרשה זאת היינו פרשת תרומה שנאמר בה "וזאת התרומה" ואילו הפרשה הזאת היינו פרשת כי תשא שבה אנו אוחזים בדרשת הגמרא האחרונה וכמו שפירש התקלין חדתין. ולכאורה לא ניח"ל לומר שהירושלמי כינה את פרשת תרומה בשם פרשה "זאת" כי אין במילה זאת משמעות או שם לפרשה. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

הנהיג ר"ח בציפורין כהדא דרשב"ג[edit]

יש לדון אם היינו תחילת דברי רשב"ג שמצות הנוהגות באדר שני אינן נוהגות בראשון, או לסוף דבריו "חוץ מהספד ותענית שהן שווין בזה ובזה" או שאולי הנהיג גם כדבריו אלו וגם כדבריו אלו. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

ר"י אומר אדר ראשון סתם[edit]

מתויגים דף היומי חדתין פירש שר"י ס"ל שסתם אדר אדר הראשון הוא. וזה קשה קצת מכל סוגיית הגמרא שכל דיני אדר נוהגים באדר שני ועל זה בודאי לא פליג רבי יהודה ומאי שנא לענין שטרות. ולכאורה היה אפשר לומר טעם אחר שכל שעה שלא עיברו את השנה לא ידעו כלל שיהיה אדר שני וממילא כתבו בשטרות אדר סתם וכשיבואו לעבר נמצא שכל השטרות התאחרו פתאום כי הרי אדר סתם לולא דברי רבי יהודה היינו אדר שני, ודוחק להצריך כל השטרות אף בשנה פשוטה שיהיה כתוב בהם אדר ראשון ולכאורה הוא מזוייף בתוכו כי משמע שהיינו שנה מעוברת ולא היא. ולכן אמר רבי יהודה שאדר סתם היינו אדר ראשון, וממילא גם אם תתעבר השנה עדיין השטרות שטרי אמת ואין כאן כל חשש. ש"ס יידן (שיחה) 15:01, 22 במרץ 2021 (IST)

שקלים ג.[edit]

אלו הן צרכי הרבים כו'[edit]

צ"ב מה השייכות בין צרכי הרבים המבוארים שם שמותר לעשותם בחול המועד ובין צרכי הרבים המבוארים במשנתנו שיש לעשותם בסוף החורף. וכי דיני ממונות היו ממתינים גם כשאדם היה תובע באייר, עד אדר? ועריפת עגלה ערופה האם לא היו עושים סמוך ונראה למציאת החלל וכן רציעת עבד עברי ושאר הדברים. והגר"א נראה שלא גרס את כל הברייתא הזו אך מאידך גם בתקלין חדתין מובאת הגהה דומה אבל נמצא בו גם פירוש ל"ומפרקין המנעל" ואם כן משמע שכן גרס לה באופן כלשהו. ש"ס יידן (שיחה) 15:15, 22 במרץ 2021 (IST)

גירסת הגר"א ראה כאן:
https://online.fliphtml5.com/uohti/nayq/#p=13
והפירוש פשוט, שהובאה כאן המשנה במס' מו"ק וכמש"כ התקל"ח שמובאת כאן כדי לפרש ב' דברים שקשה מכאן לשם (אבל ודאי שלא כל צרכי הרבים דשם שייך לכאן אלא רק ציון הקברות והכלאים) LAMDAN (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

אם אומר את ע"ג אבן תלושה אף היא הולכת ומטמא במקום אחר[edit]

ובתקלין חדתין פירש אשר תתגלל לשם יאמרו ששם היא הטומאה ויטמאו טהרות שלא כדין. לכאורה ה"ה שיש חשש שמא יטהרו טומאות כשילכו במקום הראשון ולא ידעו שיש שם קבר. ונראה שהתקלין חדתין רוצה לחדש שאף באופן שאין בידנו אפשרות לציין באבן קבועה אלא רק באבן תלושה, שאפילו בכה"ג לא נציין ובזה לא שייך החשש השני שלא ידעו שיש שם קבר, כי אדרבה אם לא יציינו כלל בודאי לא ידעו שיש קבר ואילו אם יציינו באבן תלושה ידעו עכ"פ כל שעה שעדיין היא לא התגלגלה משם. לכן הוסיף התקלין חדתין שהחשש הוא שמא יטמאו טהרות שלא כדין במקום אליו תתגלגל האבן. ש"ס יידן (שיחה) 15:15, 22 במרץ 2021 (IST)

מנין שהפקר בית דין הפקר[edit]

בתקלין חדתין מבאר שהספק הוא האם גם לגבי הפקר בית דין הפקר אומרים את הדין שהפקר פטור מן המעשר. ובביאור הספק כתב שאפשר שלא הוי אלא להפקיע זכות דידה דהעובר אבל לא להפקיע זכותא דלוים דאינהו מאי עבידתייהו. ויש להוסיף ביאור כיצד תופס הפקר זה באופן המדובר. ולכאורה היה אפשר לפרש את ספק הגמרא באופן אחר, שכידוע הסתפקו באחרונים (יעויין דבר אברהם באחד הסימנים הראשונים) אם הפקר בית דין הפקר מועיל רק להפקיע מהבעלים הראשון או שבית דין גם פועלים הקנאה להקנות לאחר. ואם אכן יש בכחם להקנות לאחר היה מקום לומר שאולי כלל אינם מפקירים וכל מה שהם עושים הוא לתת כח לאחר לבוא מכחם ולזכות בחפץ וממילא אין כאן הפקר ויהיה חייב במעשר, והרי זה כאדם שאמר כל הרוצה לתפוס החפץ ממני ללא תשלום ושיקנה לו בתפיסתו זו יבוא ויתפוס, שאין זה הפקר ולכאורה פשוט שיהיה חייב במעשרות. ואולי גם בלא חקירה זו הו"א שגדר ההפקעה אינה הפקעה מוחלטת מבעלותו אלא רק מתן זכות לאחרים לקנות וכל זה בגדר ההפקר. ש"ס יידן (שיחה) 15:15, 22 במרץ 2021 (IST)

אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית היא שאר שני שבוע[edit]

אף שפשטות הלשון שלא אמרה כן אלא לגבי דין שביעית, אך בדברי התקלין חדתין משמע שהוא הדין למוצאי שביעית שכן כתב "היא שביעית כו' דלעולם מותר לעבר". ובטעם הדבר כתב שהרי יכולים להביא תבואה מחו"ל וימצא להביא העומר ושתי הלחם מהספיחים. וביתר ביאור כתב הקרבן העדה שכל החשש היה שמא כיון שלא יהיה מספיק תבואה יד הכל שולטת על הספיחין ולא ימצאו לקרב העומר ושתי הלחם, אבל אם הותר להביא תבואה מחו"ל הרי לא יאכלו הספיחין שיכולו להביא תבואה מחו"ל. וזה פלא גדול שנחשוש שכיון שלא יהיה להם אוכל יבואו לאכול את הספיחין והלא יש איסור ספיחין ואם איתא שאוכלים את הספיחין הרי זה גופא טעם מספיק ומה צריך לטעם שלא ימצא לקרב העומר ושתי הלחם. וביותר תמוה שהרי העומר בא מן החדש והספיחים ע"כ אף הם בכלל חדש אם מהם אנו מביאים את קרבן העומר וא"כ וכי יש לנו חשש שכיון שאין להם ריבוי תבואה יבואו לאכול חדש.

ואם נפרש שקאי גם על מוצאי שביעית, גם יקשה כיצד יפטרו בכך את איסור חדש והלא מחלוקת הפסוקים אם חדש אסור בחו"ל או שרי, ולכאורה כאן יהיה מפורש שחדש מותר בחו"ל ולכן כיון שמביאים מחו"ל אין חשש, וצע"ג בכל זה. ש"ס יידן (שיחה) 15:15, 22 במרץ 2021 (IST)

שקלים ג:[edit]

שהתחיל אביו לשקול על ידו[edit]

יש לדון האם היינו דווקא בקטן שהביא ב' שערות שכבר מצד עצמו חייב ורק לא ממשכנים, או שאף בקטן פחות מכן חייב להביא. ויש לברר גדר החיוב שמחייבים את אביו, ובקרבן העדה כתב שמאחר שנתת עליו השנה שעברה והעמדת עליו זאת המצוה תן עליו תמיד עד שיגדל ולא תפסוק. ויל"ע מה ההבנה בזה. ש"ס יידן (שיחה) 15:23, 22 במרץ 2021 (IST)

אמר ר' יהודה כו' רבן יוחנן בן זכאי כו'[edit]

יעויין בתקלין חדתין שבדעת ר' יהודה ביאר שלכתחילה לא יתרום כיון שאם יתרום יהיה כאן בעיה של קרבן יחיד, ואילו בדעת רבן יוחנן בן זכאי פירש שהבעיה היא משום מנחת כהן כליל תהיה, וצ"ב מדוע לא נפרש שזו הסברא של ר' יהודה לכתחילה ומדוע לא נפרש בעת רבן יוחנן בן זכאי שהחשש האמיתי הוא משום קרבן יחיד, והלא עיקר המחלוקת ביניהם כפי שמבואר בגמרא היא האם כשאדם לא חייב ובכל זאת מוסר ממונו לציבור האם מסירתו היא מסירה גמורה לציבור או שלא ולענין זה אין חילוק בין שני החסרונות הנ"ל. וכן יש לדון בלוי מה דינו, שהחשש של מנחת כהן כליל תהיה לא שייך בלוי ומאידך החסרון של קרבן יחיד שייך גם בלוי שהרי גם הלווים לא היו "עובר על הפקודים". ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

הא לתבוע תובעין[edit]

לכאורה צריך לומר כן גם לגבי עבדים ונשים שיהיו חייבים ורק לא נתבע מהם, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 15:23, 22 במרץ 2021 (IST)

אין ממשכנין את הכהנים מפני דרך הכבוד[edit]

ופירש תקלין חדתין שהוקשה לירושלמי שאם הטעם מפני דרכי שלום אם כן הוא הדין ישראלים. ולכאורה יש מקום לחלק שהרי מצאנו לגבי קופות של קינים שהממונים על זה היו בית דין של כהנים ואם כן מסתבר לומר שגם הממונים על השקלים עבור הקרבנות היו בית דין של כהנים ואם כן כשכהנים יהיו ממונים למשכן כהנים אחרים בודאי זה יכול לגרום למצב של "דרכי שלום" הרבה יותר מאשר מישכון רגיל של ישראלים. ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 15:23, 22 במרץ 2021 (IST)

שקלים ח.[edit]

נולד לו בה' באב וה' באלול וה' בתשרי אין מצטרפין[edit]

ראשית יש לגרוס ה' באב ולא בה' באב כי לא מדובר על התאריך ה' באב אלא על חמשה בהמות שנולדו לו באב. בעיקר הדין התקשתי מדוע אין מצטרפין החמשה שנולדו באב באלול ובתשרי, הלא לכאורה יכול לפתור את הבעיה ממה נפשך, שיוציא כעשירי קודש את אחת הבהמות האלוליים והוא יהיה עשירי קדש ממה נפשך שהרי הוא מצטרף או עם אלו שנולדו באב או עם אלו שנולדו בתשרי למנין עשרה. ורציתי לומר שכיון שיש דין עשירי ודאי ולא עשירי ספק ממילא אין בפתרון של "ממה נפשך" כדי להוציאו מכלל עשירי ספק שהרי עדיין מסופקים אנו ביחס לעשרה אלו האם הוא עשירי קודש וכן ביחס לעשרה אלו ומה שהוא צירף שני הספיקות למעשה אחד וגרם בכך שיצא עשירי ממה נפשך אין בכך די כדי למלטו מדין "עשירי ספק".

אמנם בבבלי מבואר להדיא לא כן, שכן רבא בבכורות (נח.) אומר שלדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר ונוטל אחד מן האלולין והשאר פטורין ממה נפשך אי באחד באלול ר"ה דאלול ותשרי מצטרפין ודאב פטורים ואי באחד בתשרי ר"ה דאב ואלול מצטרפין דתשרי פטורין. נמצא שפתרון זה אכן קיים ומה שאמר בן עזאי שאינם מצטרפין היינו לולי פתרון זה.

אלא שיש להבין כיצד יועיל פתרון זה מטעם אחר, כי הרי נאמר לגבי מעשה בהמה "לא יבקר" שאסור לו להוציא בהמה מסויימת כעשירי קודש וכיצד יעשה. רש"י על המקום מבאר ולא שיכוין ויוציאנו בעשירי דהא כתיב לא יבקר אלא כמדומה כגון שמנאן רבוצין או עומדין דהשתא אפשר (כך גורסים) לכווני דליהוי אחד מן האלולין עשירי. אמנם עדיין קשה כי דין זה הוא רק בדיעבד אך לא לכתחילה וראיתי שרבי רפאל עמנואל חי ריקי (נפטר ה' תקג) העיר כן על רש"י ופירש באופן אחר שיוציא את כל החמשה אלוליים באחרונה, ובכך אינו עובר על "לא יבקר" שהרי לא בחר בהמה ספציפית להקריב באחרונה ומאידך יש ממה נפשך שבהמה זו מצטרפת לחמשיה מאב או מתשרי. ש"ס יידן (שיחה) 01:03, 2 באפריל 2021 (IDT)

שקלים ט.[edit]

זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד היה דר"ע[edit]

הגמרא מביאה לכך שתי ראיות: א' ממה שאמר בן עזאי על רבי עקיבא הואיל ואלו אומרים כך ואלו אומרים כך יהו האלוליים וכו', ב' ממה שאמר לרבי עקיבא על החלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין, כשעל שתי המקורות מביאה הגמרא את הנוסח: אין תימר רביה, אית בר נש אמר לרביה כו'. התקלין חדתין מבאר את הראיה הראשונה שאמר לו הואילו ואלו אומרים כך ולא אמר הואיל ורבי אומר כך, ואת הראיה השניה שאמר לו שבאת ולא הזכיר לשון רבי. ויש להעיר מדוע פירש מצד מה שלא הזכיר תואר כבוד ולא מצד עצם הדבר שמתייחס לדעת רבו כדעת נוספת ומכריע כאילו אינו מחוייב לדעת רבו אלא אלו אומרים כך ואלו אומרים כך וכן לגבי אלא שבאת לחלוק עלינו את השווין - וכי דרך כבוד לומר כן לרבו. ובאמת הקרבן העדה פירש בראיה הראשונה "וכי אדם אומר על דברי רבו הואיל ואלו כו', ומריע דבריו". ולגבי הראיה השניה כתב: אלא שבאת, ולא קאמר שבא. ואם לא נאמר שטעות דפוס יש לפנינו וצריך לגרוס הואיל שבא רבי וכוונתו תהיה כביאור התקלין חדתין, אפשר לומר שכוונתו היתה שהיה לו לומר שבא היינו שאמר כן לתלמידים על דברי רבי עקיבא אך לא אמר כן לרבי עקיבא עצמו. ש"ס יידן (שיחה) 01:09, 2 באפריל 2021 (IDT)

זאת אומרת ימים שהבכור מחוסר זמן בהן עולין לו לתוך שנתו[edit]

דימתה הגמרא בין דין מעשר בהמה ששנתו נמדדת משעת לידו לדין בכור ששנתו הראשונה נמדדת משעת לידו. למרות שאין לכאורה קשר בין הדינים נראה שהנדון בגמרא הוא האם מה שאין הבהמה ראויה להקרבה עד היום השמיני הוא גילוי שאכן לא הגיעה לבשלותה עד יום זה וממילא חסר בקיומה גם לגבי שאר דברים והרי היא בבחינה מסויימת כמי שלא נולדה, או שהוא דין אחר שמצד עצם קיומה הרי חיה וקיימת אלא שמכל מקום דין הוא לענין קרבן שאינה קרבה עד היום השמיני אך אין זה חסרון בעצם בחיותו של שה. ש"ס יידן (שיחה) 01:13, 2 באפריל 2021 (IDT)

שקלים ט:[edit]

אילו היו שני כריים כו'[edit]

דימוי הגמרא בין תרומת הלשכה לתרומה תמוה, הלא בתרומה התרומה מכשירה את כל הכרי והיינו שהדין בכל הכרי הוא שיהיה ניטל מתוכו תרומה ובכך יותר כל הכרי, ואילו בתרומת הלשכה אין כל קשר בין מטבע למטבע אלא הדין הוא שיהיו הקרבנות ציבור נקנין מכסף זה שבא מכל הציבור ומה השייכות בין שני הדברים. גם יישוב הגמרא נחת רוח היא להם שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה לא ברור כל כך הרי כיון שצריך שיהיה כל הכסף שייך מזוכה לכולם כדי שיהיה קרבן ציבור לא בא משל יחיד מה המשמעות לכך שהמטבע שהם הביאו הוא שנקנה בו הקרבן. והלשון "תחילה" קשה ביותר שהרי אין זה רק תחילה אלא שמא יהיה המטבע שלהם מהשיריים ולא יקנו בו עוד קרבן לעולם. וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 01:17, 2 באפריל 2021 (IDT)

שקלים י.[edit]

יצא קציר העומר שהוא מצווה[edit]

הגמרא מביאה שרבי ישמעאל הולך בזה לשיטתו שאין העומר בא משל סוריא, וכתב התקלין חדתין דת"ק דריש ליה באם אינו ענין לשבת תנהו לשביעית ולאסור הקצירה במוצאי שביעית ורבי ישמעאל מתיר הקצירה במוצאי שביעית ודריש לקרא אשבת וע"כ סבירא ליה דאסור להביא מסוריא, דאי מותר להביא מסוריא למה התיר לקצור בשביעית. ומה שכתב למה התיר לקצור בשביעית לכאורה כוונתו שבכך שרבי ישמעאל דרש את הפסוק על שבת התיר בכך את הקצירה במוצאי שביעית וצריך לבאר שזה מה שהכריח את רבי ישמעאל לפרש כן שהרי הוא סבר שאסור להביא את העומר משל סוריה ואם כן על כרחנו נצטרך להביאו מהספיחין ואם ספיחין אסורים מדאורייתא אי אפשר להתיר להביא מהם את העומר. וזה דחוק בלשונו שהתיר לקצור בשביעית.

ולולי דבריו היה אפשר לחדש שהירושלמי למד במה שאמר רבי ישמעאל מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קיצר העומר שהוא מצוה שאינו דורש זאת על שבת אלא אף הוא דורש פסוק זה על שביעית והוא מתיר לקצור בשביעית לצורך העומר. אך בתקלין חדתין אי אפשר לפרש כן שהרי הוא מביא להדיא את סוגייתא הגמרא שרבי ישמעאל דורש את הפסוק על שבת ולא על שביעית.

ובהמשך הסוגיא, מהו לזרוע בתחלה, ופירש התקלין חדתין כשאין ספיחין אם מותר לזרוע בשביעית בא"י דהא קצירה הותרה בשביעית לצורך העומר. וכאן תמוה הרי לא הותרה מעולם הקצירה בשביעית אלא שאיסור ספיחין כלל לא אסור מדאורייתא אלא רק מדרבנן והתירוהו לצורך העומר ואילו איסור זריעה הוא מדאורייתא. אך אם נפרש כדברינו שהירושלמי ביאר דברי רבי ישמעאל על שביעית שיצא קציר העומר שמותר לעשותו בשביעית והיינו למרות ששאר קצירה אסורה מדאורייתא כדעת רבי עקיבא ממילא אתי שפיר שמסתפקת הגמרא האם גם זריעה תהיה מותרת לצורך זה. ש"ס יידן (שיחה) 01:24, 2 באפריל 2021 (IDT)

שקלים יח.[edit]

הן כילו זהבו של שלמה[edit]

התקלין חדתין מביא מה שפריך במנחות והכתיב וכל כלי כו' אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה, ומשני זהב סגור קאמרינן. לכאורה היה אפשר לומר דרך נוספת על פי המבואר בהמשך הסוגיא תני רב יהודה בשם אסי היה שלמה נוטל אלף ככרי זהב ומכניסן לכור ומוציאן עד שהוא מעמידן על אחת כו'. ולפי זה יתבאר לשון מכלות זהב כפשוטו שזהבו כלה לא שנגמר ולא היה לו עוד אלא שהכנת המנורות גרמה לכילוי זהבו מאלף כיכר לכיכר אחת. אמנם הגמרא לא ניחא לה בכך אפשר כיון שלמדה שכילוי משמע שנגמר הזהב לגמרי ולא רק ביחס לכמות שהיתה בתחילה. ש"ס יידן (שיחה) 01:55, 9 באפריל 2021 (IDT)

שקלים יח:[edit]

עוביין אמה באמה שוחקת וארכן באמה גדומה[edit]

צ"ב בתרתי, חדא שהרי לכל דבר יש אורך רוחב וגובה ומדוע לא שיערו גם את הגובה, ועוד כיצד יתכן שהעובי=רוחב יהיה ארוך יותר מהאורך הלא בכך ייעשה הוא האורך. והיה נראה לומר שהעצים היו גדמי עצים, כלומר חתיכות גזע עגולות וממילא האורך הוא הגובה והעובי הוא הקוטר ולכן אין כאן עובי ורוחב אורך וגובה אלא רק גובה ורוחב. אלא שאי אפשר לומר כן שהרי ר' שמואל בר רב יצחק ביאר שלא היה מקום המערכה אלא אמה על אמה לפיכך לא היה בו אלא אמה גדומה, והרי האמה הגדומה היתה באורך ולדברינו צ"ל שהיו הגזרי עצים שוכבים ואם כן יקשה איך נכנסו הגזרים בעוביין שהרי עוביין היה באמה שוחקת ולדברי רשבר"י גם על העובי היה צריך לומר כן. וצ"ע בכל זה. ש"ס יידן (שיחה) 01:52, 9 באפריל 2021 (IDT)

תקלין חדתין ד"ה המתנדב[edit]

דהואיל דלמד ממנחה ודינו כלבונה הבאה עם המנחה אף לקולא אם כן כו', משמע מדבריו שכל הנדון בגמרא הוא רק ביחס לקומץ הבא בפני עצמו אבל לקומץ הבא עם המנחה פשיטא ליה שהוא נלמד מהמנחה עצמה ולא משתי הלחם. ש"ס יידן (שיחה) 01:52, 9 באפריל 2021 (IDT)

שקלים יט.[edit]

אמר רב חונא מפני הטמאים[edit]

יש להעיר לפי זה מדוע לא שמו מתחילה ארון אחד מחוץ לבית המקדש ששם כל אחד יכול לתרום. ועוד יש לדקדק לשון התקלין חדתין בד"ה בשער, ולכן נתנו להארון חוצה שיתנו שם - משמע שהיה ארון אחד שתחילה היה בפנים ואחר כך הוציאוהו חוצה. ש"ס יידן (שיחה) 01:52, 9 באפריל 2021 (IDT)

זה הכלל הולכין אחר הקרוב להקל[edit]

משנתנו לא מתייחסת לדין רוב שגובר על קרוב. וכן יש להעיר מדוע אי אפשר לבדוק לפי הדמים כמה קינין (לדוגמא) נתרמו, ואם ימצא שחסר שיעור של פרידה אחת נוכל לדעת בודאי שמשופר זה נפלו. ואולי אה"נ מדובר באופן שנפל דמי קן שלם וממילא אין לדעת אם נפל משופר זה או משופר זה. ש"ס יידן (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתם

לא הוצרכה דלא בין שקלים לקינים[edit]

למסקנא לא מבארת הגמרא מה יהיה הדין בין שקלים לקינים, וגם בהמשך הסוגיא ששואלת הגמרא לא צורכה דלא בין קינין לעצים בין לבונה לזהב לכפורת, משמיטה הגמרא מקרה זה ולא מבארת מה יהיה הדין. ובאמת יש לדון כי מחד גיסא שקלים חמורים שמביאים מהם עולות בעיקר משא"כ קינים שחציים חטאת ומאידך בשקלים יש גם מותר הלשכה שהולך לצרכי הציבור ועוד, ויל"ע מה יעשו ומה ה"להחמיר" בכהאי גוונא. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 9 באפריל 2021 (IDT)

תנאי בית דין הוא המספק את הקינין כו'[edit]

תמוה מה שייך לחייב את המספק את הקינין על דבר זה, הרי מדובר במעות שכלל לא הגיעו לידו. וביותר צ"ע כיצד יביא המספק חטאת נוספת מספק הלא יתכן שדמים אלו מנדבה נפלו וחטאת של זו קרבה כראוי ועתה מביאים חטאת נוספת. ולומר שיקריבוה בתורת חטאת העוף הבאה על הספק לא ראינו רמז לזה בדברי הגמרא. ש"ס יידן (שיחה) 01:35, 9 באפריל 2021 (IDT)

שקלים יט:[edit]

והן שראו אותו יוצא ממקולין של ישראל[edit]

אם יצא ממקולין של ישראל, למה צריך רוב ישראל? מושך בשבט (שיחה) 10:00, 1 באפריל 2021 (IDT)

מסכת יומא[edit]

יומא ב.[edit]

שבעת ימים קודם יום הכיפורים[edit]

המהרש"א ביאר ששבעת ימי ההפרשה ויום הכיפורים הם כנגד שבעת ימי השבוע ושבת. וכבר תמהו על דבריו הרי אינו דומה יום השבת שהוא אחד מתוך שבעת ימי השבוע ליום הכיפורים שהוא מלבד שבעת ימי ההפרשה. ונראה שהמהרש"א כיוון לעיקר דין ההפרשה כדעת ריש לקיש (לקמן ג:) שדין ההפרשה נלמד מהפרשת משה רבינו בסיני. והגמרא שם מקשה שאם זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישת ששה, מדוע במשנה מבואר שיש להפריש שבעת ימים, ויישב הגמרא מתניתין רבי יהודה בן בתירא היא דחייש לטומאת ביתו. ונמצא שעיקר דין ההפרשה הוא אכן רק ששה ימים ויום הכיפורים הוא היום השביעי, אלא שהמשנה כללה בדבריה גם את החשש של ריב"ב, אבל עדיין דקדק המהרש"א את הלשון שבעת ימים שהוא נוגע לעיקר דין ההפרשה ויתפרש ששה ימים ויום הכיפורים. ש"ס יידן (שיחה) 00:41, 16 באפריל 2021 (IDT)

כי היכי דלא ליזלזלו בה[edit]

מלשון הגמרא "כיון דטבול יום כשר בפרה" משמע שהחשש שמא יזלזלו לא היה בגלל טומאת הכהן השורף את הפרה אלא מחמת עצם הדבר שטבול יום כשר בפרה. כך גם מבואר בדברי רש"י (ד"ה כי) לומר הואיל וטבול יום כשר בפרה אין צריך להיות זריזין בה בשמירת טהרה. ויש להעיר על כך מלשונו של רש"י לקמן (ג: ד"ה מעלה בעלמא): מעלה בעלמא, מפני הקל שהקילו בה לטמא מדעת הכהן השורפה עשו בה מעלות רבות, וצ"ע.

יומא ד:[edit]

רד"ה שהוא[edit]

שהוא בבל יאמר כו' תלמוד לומר לאמר לא אמור הדברים אלא אם כן נותן לו רשות. צ"ב טובא מדוע לא פירש כפשוטו שאם לא היה אומר ה' למשה "לאמר" לא היה לו לומר זאת ולכן כפל הפסוק ואמר "לאמר" שאמר לו לומר כן לבני ישראל. ויש לומר שעל משה רבינו בודאי לא היה צריך לומר כן כיון שכל תוכן האמירה היה בנוגע לבני ישראל ואין כאן צד שה' אמר למשה דברים אלו כדי שלא יאמר כן לבני ישראל ולכן בודאי לא בא ה' לומר למשה שהוא יכול לומר זאת לבני ישראל, אלא ע"כ שמה שאמר לו "לאמר" בא ללמדנו דין כלשהו, ומהו? לא אמור. ש"ס יידן (שיחה) 00:41, 16 באפריל 2021 (IDT)

יומא ה:[edit]

מאי דהוה הוה[edit]

קשה למה לא הקשתה הגמרא כן על מה שאמרו מקרא פרשה מעכב ומה שייך לומר עתה שיעכב והרי מאי דהוה הוה וכן שאר בירורים הנוגעים לשעבר כמבואר בגמרא על מה עיכב באותה שעה ומה לא עיכב. וצ"ל שאם יש לנו ידיעה על מה שהיה אין בכך חסרון של מאי דהוה הוה כיון שאדרבה יודעים אנו מה היה והרי זה בכלל דברי תורה. וכל קושיית הגמרא היא על שאלת הגמרא "כיצד מלבישן" שקושיה ושאלה אין כאן כיון דמאי דהווה הוה. ונראה שלזה כיוון רש"י כשדקדק ואמר {{ממ|ד"ה מאי מאי דהוה הוה ומה צריך לנו לשאול, ודוק. ש"ס יידן (שיחה) 00:41, 16 באפריל 2021 (IDT)

יומא ו.[edit]

ובבת אחת מי משכחת לה[edit]

יש להעיר מדוע שמרה הגמרא את הקושיה המובאת להלן "ובבת אחת מי משכחת לה" לסוף הסוגיה, הלא לכאורה שאלה זו זועקת ועולה מאליה מיד עם הזכרת הצד שאהרן ובניו בבת אחת.

והיה אפשר לומר שאכן אבנט אחד היה בתחלה ארוך מאד ואיתו הקיף משה רבינו את אהרן ובניו כאחד ממש, אולי לא באותו רגע אבל בזה אחר זה באופן שהמעשה לבישה היה מעשה אחד כיון שמדובר באבנט אחד, ואחר כך חתך את האבנט בין כהן לכהן. אבל מאחר שהגמרא ביארה שלמאן דאמר שהלבישם בבת אחת יש ליישב את הפסוק ויחגור אותו באבנט והדר כתיב ויחגור אותם אבנט, שאבנטו של כהן גדול לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט, שזה ארבע מינים וזה פשתן לחוד, אם כן על כרחך לא היה זה אבנט אחד וממילא קשה בבת אחת מי משכחת לה.

אלא שבעיקר הדבר יש לדון האם באמת יוכשר לעשות כן, שהרי בעת הלבישה לא היה האבנט כשיעורו הראוי אלא רק אחרי הלבישה ויש לדון אם אין כאן חסרון של תעשה ולא מן העשוי. וזה תלוי בנדון אם לבישת הבגדים היא חלק מהמצווה או שכל המצווה שיעבדו עם הבגדים, ויש להאריך בזה. ש"ס יידן (שיחה) 00:41, 16 באפריל 2021 (IDT)

שמא יבוא על אשתו ותמצא ספק נדה[edit]

לכאורה קשה, מדוע לא קאמר הגמרא "ודאי נדה" ועיין תוספות ישנים כאן ובמסורת הש"ס ציין לתוספות במסכת נדה ע"ש.
ופלא על המהרש"א ז"ל שהעיר כן ולא הביא דברי התוספות.
וע"ע פני יהושע מש"כ בזה. דב״ש (שיחה) 06:26, 19 באפריל 2021 (IDT)

יומא ח.[edit]

הזאה כלל למה לי[edit]

בפשטות השאלה שאין צריך כלל הזאה, אך לא כן פירש רש"י, שכתב: הזאה כלל למה לי, בתורת שלישי ושביעי. וביאור דבריו שהרי כתב בדיבור המתחיל ור' יוסי סבר היתר היא בציבור, דלא מחמרי בה אלא למעלה בעלמא דילפינן ממלואים. והיינו שרש"י רצה ליישב סוגיין עם הסוגיא לעיל (ד.) שמפרשת ההזאה לדעת רבי יוחנן הלומד ממלואים ולר"ל הלומד מסיני ואם כן כיון שיש טעם להזאה מה מקשה הגמרא הזאה כלל למה לי. ועל זה פירש רש"י שקושיית הגמרא למה לי בתורת שלישי ושביעי.

אלא שיש להעיר על דברי רש"י "למעלה בעלמא דילפינן ממלואים" דלעיל משמע שלרבי יוחנן ילפינן ממלואים ולר"ל הוא מעלה בעלמא. וצ"ל כמו שכתבו תוספות שם דאף לדעת רבי יוחנן לאו לגמרי דרשה גמורה היא אלא אסמכתא בעלמא ועיקר קרא מורה שיעשה בכל ז' ימי המלואים כמשפט היום הראשון. וכתבו שכן דעת רש"י בפירושו לחומש. ואם כן רש"י לשיטתו. ש"ס יידן (שיחה) 00:37, 23 באפריל 2021 (IDT)

רד"ה כורך עליו גמי[edit]

להגין עליו מפני חוזק המים. צ"ב למה פירש כן. ולכאורה בא ליישב קושיית הגמרא בשבת (קכ:) שאם טעם האיסור משום מחיקת השם מה מהני גמי, ממה נפשך, אם מהדקו הוי חציצה, ואם לאו יכנסו המים וימחקו את השם. ולכן פירש רש"י שהשם כתוב באופן כזה שרק שטף וחוזק המים יכול למוחקו או שעכ"פ צריך לחוש שבכך ימחק יותר מהר או שבאופן שיש שטף מים ונכנס עם השם הרי זה מוגדר כמוחק בידיים. ומכל מקום מבואר ברש"י שאף בטבילת מצווה בעינן גמי כדי שלא ימחוק את השם וזה דלא כפירוש הנודע ביהודה (תניינא או"ח סימן יז) שרש"י ס"ל כן רק בסברת לא ירחוץ ורצה לסלק בכך קושיית התוס' ישנים ממסקנת הגמרא בשבת. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

יומא ח:[edit]

רד"ה שזה[edit]

צ"ב דלעיל על דברי ר' מתיא בן חרש האומר (ד:) לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה כו', פרש"י שלשיטתו פרישה למשה הואי והיינו דוקא במן תורה וכמו שדקדק עוד הגבורת ארי שם ממה שכתב רש"י בדרשה במקום גילה דהיינו מתן תורה של לוחות דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, ולא פירש כתוס' במקום גילה על מחנה שכינה דכתיב עוז והדר במקומו. אך יש להעיר מלשון רש"י שם בהיותו לבדו יבין וישים לבבו ליכנס למחנה שכינה באימה, הרי שאף רש"י תלה הדבר בכניסה למחנה שכינה, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

יומא ט:[edit]

רד"ה ששהו[edit]

שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים, ע"כ. אף שהיא חובה גמורה מדין קרבן, כתב רש"י טעם זה שעשו כן אף לאכול בקדשים כדי לפרש טעם הדבר שהוצרכו בשל כך להמתין בירושלים כדי שידעו שיכולים לאכול בקדשים. ואף לענין קופות אמרינן שיכולות לאכול כיון שבי"ד של כהנים אין זזים משם כו' הכא לא שייך זה כיון דחזינן שהיו משהין קיניהן והיו יודעות דבר זה. אלא שיש לדון אם לא בלאו הכי היו צריכות להמתין מדין לינה ואיני זוכר כעת אם בכל קרבן יש דין לינה ואף בקיני יולדות. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

מאן דכתיב ביה כונס כנד מי הים[edit]

צ"ב מדוע הזכירו דוקא דבר זה כסימן לבלתי מוגבלות שיש בו. ואולי פירושו שקצר המצע היינו בחינת רוחב וכונס כנד היינו שעכ"פ בחינת גובה יש בו מקום, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

א"ל בירה תוכיח[edit]

בגמרא מבואר שרבי יוחנן הוא שהשיב כן לר"ל וצ"ל דלשיטתו קאמר ליה שהרי לדעת רבי יוחנן לעיל (ב.) בירה לאו היינו בית המקדש. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

רד"ה כי אתא[edit]

כך אמרתי לו. צ"ב הלא זעירי אמר כן לר"ל שהיה מבני בבל, וכמו שפירש רש"י סנינא לכו לכל בני בבל, וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

יומא י.[edit]

רד"ה מן הארץ ההיא יצא[edit]

שלא להיות בעצת דור הפלגה. צ"ב מה השייכות לסוגייתנו. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

רד"ה והלא כמה לשכות היו שם[edit]

לשומרי הבית. נראה שביאר כן לפי שיש להקשות מפני מה לשכת פרהדרין טעונה מזוזה והלא בקודש היא ולהלן (יא:-יב.) אמרינן דבית קודש אינו חייב במזוזה. וצ"ל לפירוש רש"י לעיל (ו. ד"ה מביתו) שהרי על כרחך לשכת פרהדרין לא היתה קדושה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, כ"ש שכיבה. ולכן היתה חייבת במזוזה. ויל"ע אם המיעוט הוא מדין קדושה או משום דהוי ממון הקדש ואם משום קדושה אם כן לשכת פרהדרין שפיר חייבת במזוזה שאינה קודש לדעת רש"י ואי משום ממון הקדש לכאורה היתה ממון הקדש, ויעויין גבורת ארי, ותוספות (ח:) שהיה מחוץ לבית המקדש ופתוח למקדש ולפ"ז בעי' למימר שהלשכות מהם מקשה הגמרא היינו נמי לשכות הנמצאות מחוץ לבית המקדש והוקשה לרש"י מה"ת שהיו שם וששימשו לבית דירה ולכן פירש לשומר הבית היינו שהיו דרים שם והיו מחוץ לבית המקדש. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

רד"ה בעירוב[edit]

איכא נמי נ"מ לקולא דמצי לשתף המבוי, שהרי צריך שיהיה בו מנין מסויים של חצירות ובתים ואף הוא בכללם. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

וכי תימא מדרבנן[edit]

הקשה התוספות ישנים דאכתי קשה מדוע לא תקנו כן אף בשאר לשכות. ויישב, דסוכה לכל מסורה ולכן גזרו משא"כ לשכת פרהדרין מסורה לזריזין ולא יניחו בשביל כך מלהניח מזוזה בבתיהם ואינשי דעלמא לא מסקו אדעתייהו שאין שם. ויש להעיר מהמשך הגמ' גזירה שלא יאמרו כהן גדול חבוש בבית האסורים, ומה החשש הלא אינשי דעלמא לא מסקו אדעתייהו כו'. ובעיקר דבריו צ"ב שהעמיד דבריו על לשכת פרהדרין בעוד שעיקר השאלה היא על כל הלשכות מדוע לא תקנו שם, ובהם לכאורה אין סברא שמסורה לזריזין וכו', וצ"ע. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

יומא י:[edit]

ור"י סבר לא גזרינן[edit]

כתב רש"י: אלא לשכת פרהדרין בשאר ימות השנה היה לה מזוזה כדי שתהא מוחזקת לכל יודעיה כבית דירה גמורה כו'. וצ"ב הלא אסור להסיר המזוזה ואם בז' ימי הפרישה צריך שתהא שם מזוזה מה שייך לגזור בשאר ימות השנה.

אמנם זיל בתר טעמא משום ישוב ארץ ישראל שלא יניח הבית ושיקפצו עליו שוכרים, וזה לא שייך בשלכת פרהדרין שע"כ היו שם וע"כ לא היו שם יותר מז' ימים. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

בשאר ימות השנה כ"ע לא פליגי דפטורה[edit]

צ"ב מה טעם הוסיף רבא דין זה, הלא אף אם יחלקו בכל השנה אתי שפיר לפי חילוקו, וצ"ב. ש"ס יידן (שיחה) 00:53, 23 באפריל 2021 (IDT)

יומא יא:[edit]

ת"ר בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבת במזוזה, פשיטא, מהו דתימא ביתך ולא ביתה, ביתך ולא בתיהם, קמ"ל. ואימא הכי נמי, אמר קרא למען ירבו ימיכם וימי בניכם, הני בעו חיי והני לא בעו חיי, אלא "ביתך" למה לי, כדרבא דאמר רבא "דרך ביאתך", וכי עקר איניש כרעיה, דימינא עקר ברישא.[edit]

כל המפרשים כולם ראו כן תמהו, שהרי כל התורה כולה בלשון זכר נאמרה, ועי' בשפ"א שנדחק בזה מאד ורצה לתלות הסלקא-דעתך בסמיכות לפסוק וקשרתם, שאינו נוהג אלא באנשים בלבד. ופירוש זה אינו מתקבל על הדעת שהרי בגמרא דרשוהו מתיבת "ביתך". ויתירא מזו, שהקשו להלן בגמרא "אלא 'ביתך' למה לי", כדרבא דאמר רבא דרך ביאתך, הרי מוכח דדריש מתיבה זו בדוקא.

ועוד צריך ביאור איך משמע "ביתך" דרך ביאתך, אלא מאי הוה ליה למיכתב, אתמהה.

ונראה לענ"ד בס"ד דביאור הדברים הוא שהיה לו למכתב "בָתֶּיךָ" בל' רבים, דומיא ד"בִּשְׁעָרֶיךָ", שהוא בלשון רבים, בשערים שלך, ולא אמר בִּשְׁעָרְךָ, שהייתי מפרשו בשער שלך. ולמה שינה הכתוב לנקוט השערים בלשון רבים והבתים בלשון יחיד.

ומשמע מן הסוגיא דאילו היה כתוב "בָתֶּיךָ" בל' רבים היו באמת כלולים בו כל מיני בתי דירה, ביתו וגם בית אשתו, ועכשיו ששינה לכתבו בלשון יחיד הייתי אומר ביתו ולא ביתה, וקמ"ל בברייתא דלא תימא הכי, וכמו שמפרש בגמרא דאי אפשר לומר כן, מחמת הסמיכות ללמען ירבו ימיכם, דאטו הני בעו חיי והני לא בעו חיי.

ולכן אמר רבא שע"כ דהאי "בֵּיתֶךָ" בל' יחיד במקום רבים בא להשמיענו חידוש אחר, דהיינו שנכתב כן כדי שנוכל לדרשו "דרך ביאתך", ולכן הוצרך לכתבו ביו"ד, ואילו היה כתוב "בָתֶּיךָ" בל' רבים לא היה בו אות יו"ד שיוכל להדרש "דרך ביאתך".

ועוד מצאתי בע"ה בספר "הבנת המקרא" להרב וואלף היידנהיים זצ"ל שהביא מפסיקתא זוטרתא: מזוזות בלשון רבים, מזוזות דעלמא, כלומר של כל בית ובית. ומדוייק היטב דלפי"ז היה לו לומר "בָתֶּיךָ" בל' רבים.

ומה שנמצא בתוס' ישנים (בד"ה ביתך ולא ביתה) דלשון זכר כתיב, אף דלענין למעוטי בית האשה עדיין אפשר להבין דבריהם, אבל מה יענו על מה דקס"ד למעט בית השותפין, וכן בית הכנסת, איך נתמעטו מלשון זכר. ולכן הייתי אומר בדרך אפשר שיתכן שבדברי התו"י היה כתוב דלשון יחיד כתיב, ואולי היה בראש תיבות "דל"י" ואיזה מעתיק טעה וכתב "דל"ז" במקום "דל"י". דבר טוב (שיחה) 16:46, 21 באפריל 2021 (IDT)

יומא יח.[edit]

רש"י ד"ה מתני' אישי - אדוני[edit]

מדוע פירש כן עוד הפעם בדף יח: אישי - אדוני? דב״ש (שיחה) 06:42, 2 במאי 2021 (IDT)

יומא כא.[edit]

רב יהודה אמר רב בשעה שישראל עולין לרגל עומדין צפופין ומשתחוים רווחים נמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת[edit]

רש"י ד"ה צפופים - לשון צף מרוב העם היו נדחקים איש באחיו ואין לו מקום לנטות על צדו לכאן ולכאן וזקוף כקורה אף רגליו ניטלים מעל הארץ

צ"ע קצת מדוע לא חששו לסכנה, ועיין פסחים סד: תנו רבנן מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין דב״ש (שיחה) 03:50, 3 במאי 2021 (IDT)

ידוע מהחתם סופר שביאר שהנס היה במה שהיו עומדין צפופין ואילו מה שהשתחוו רווחים זה היה פשיטא, והעיד שאף בחוצה לארץ ראה כדבר הזה. ותלמידיו העידו שכוונתו היתה לבית המדרש שלו. וממילא אם זה נס פשוט כל כך אולי מותר לסמוך עליו.
ועוד נמצא בירושלמי שהיו סומכים על הנס בזמן בית ראשון גם בנוגע לשאר הניסים כמו שלא הפילה אשה מריח בשר הקודש וגם שם יש להעיר כדבריך. (עורך תורני).


יומא כד:[edit]

למה מפיסין למה מפיסין כדאמרן אלא למה מפיסין וחוזרין ומפיסין כו'[edit]

רש"י ד"ה כדאמרן - שהיו באים לידי מחלוקת.
לכאורה הול"ל שבאו לידי סכנה וכמבואר במתני' וצ"ע דב״ש (שיחה) 03:39, 6 במאי 2021 (IDT)

אולי אין כוונת רש"י לבאר מדוע מפיסין ולא רצים בכבש, אלא עצם הדבר מדוע בכלל היה גורל, וזה היה כיון שבאו לידי מחלוקת היינו שהיה דיון קבוע מי יזכה בעבודה. הן אמת שעל "בעיה" זו יש גם פתרון של ריצה בכבש שאותו בטלו חז"ל כיון שבאו לידי סכנה, אבל כששבה הגמרא לדון למה מפיסין היינו מה הטעם לעיקר הדין.
אלא שאם כן יהיה מבואר לכאורה שעיקר דין הפיס הוא רק דין דרבנן, ובאמת יעויין שו"ת מהרי"א (ח"א סימן קפא) שהביא מחלוקת באחרונים אם הוא דין דרבנן או דאורייתא, ונקט שם בדעת הרמב"ם שהוא מדאורייתא. ולכאורה יהיה מבואר כאן שדעת רש"י אינה כן.
אך יש להעיר על כך מדברי רש"י בריש פרקין (כב.) המבאר מה שהיו מקדימים לרוץ, וז"ל: וכל הקודם בהן ליכנס לתוך ד' אמות עליונות של כבש כו' זכה לתרום, וזהו גורלם. וצ"ב מדוע הוסיף לומר שזהו גורלם, ומהיכי תיתי שזה משום ענין גורל אולי כל אחד רץ לעשות והראשון שהגיע נתנו לו לעשות העבודה. והיה נראה שרש"י ס"ל שהוא דין דאורייתא ולכן הוצרך רש"י למצוא היכן בריצת הכבש היה משום גורל. אך להמתבאר דעת רש"י שפיס דרבנן ואם כן אי אפשר לומר כן. מי אדיר (שיחה) 07:54, 6 במאי 2021 (IDT)