רש"י/שבת/נא/ב
הרי זה כזבל. דמוסיף הבלא ואין טומנין בה אפילו מבעוד יום:
מיחם. של נחשת:
קדרה. משל חרס יש ספרים שכתוב בהן אבל לא מיחם על גבי קדירה ומפרשים טעמא מפני שהקדירה מרבה חמימות ומוספת הבלא למיחם אבל בתוספתא גרסינן ומיחם על גבי קדירה:
וטח את פיה בבצק. הנילוש מבעו"י כל הנך מניחין נמי בשבת:
ולא שיחמו. שיהא העליון צונן ונתנו כדי שיחום מחומו של תחתון:
אלא שיהו משומרין. שהיו שניהן חמין ונתנו על גביו של זה כדי שיהא חומו משתמר בהן:
ואין מרזקין. כמו מרסקין משברין לחתיכות דקות ברד גלצ"א בלע"ז:
כדי שיזובו מימיו. משום דקא מוליד בשבת ודמי למלאכה שבורא המים האלו:
אבל נותן לתוך הכוס. של יין בימות החמה כדי לצנן ואע"פ שנימוח מאליו ואינו חושש:
במה בהמה יוצאה כו'. לפי שהאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דמינטרא ביה בהמה הוי תכשיט ואורחא ולא הוי משוי ומידי דלא מינטרא ביה הוי משוי:
אפסר. קבישטר"א:
נאקה. דרומי"ל:
בחטם. מפרש בגמרא:
ולובדקים בפרומביא. מפרש בגמ':
בשיר. כמו אצעדה סביב צוארו וטבעת קבוע בה ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין הבהמה:
וכל בעלי השיר. כגון כלבים ציידים וחיות קטנות שנותנין שיר לצוארם לנוי:
יוצאין ונמשכין. מפרש בגמ':
ומזין עליהם במקומן. כמו שהם בצואר הבהמה אם נטמאו:
וטובלן במקומן. מכניסין בהמה למים להטביל את השיר:
גמ' מאי נאקה. ומאי חטם:
חיורתי. שהיא קשה להשתמר מפני שבורחת:
בזממא דפרזלא. מוזי"ל בלע"ז נוקב את חוטמו ומכניסו בתוכו והוא כמין טבעת:
חמרא לובא. חמור הבא ממדינת לוב כמו הכושים והלובים דאסא בדברי הימים (ב טז):
בפגי דפרזלא. פריי' כעין שלנו פגי כמו זה קנה חמור ובית פגי (ב"מ ד' ט) קיבציי"ל בית ראשה ולחייה:
צרו שדרו ליה שערי. צרו מעותיו ושלחו לו שעורים בצרור מעותיו ולא רצו לקנות לו חמור מפני שהוא רחוק מבבל מהלך חצי שנה כדאמר בהגוזל (ב"ק ד' קיב:) והשיאוהו עצה לקנות חמור במקומו ויאכילנו שעורים תמיד ונמצא חמורו טוב ומשובח:
ניגרי דחמרא שערי. פסיעותיו של חמור לפי שעורים שהוא אוכל:
מחליפין. שאילתם נאקה באפסר וגמל בחטם מהו משוי הוא ואסור:
לאו למעוטי גמל בחטם. והכי קאמר ארבע בהמות הללו משתמרים באפסר ואסורות לצאת בחטם:
לא למעוטי נאקה באפסר. דהואיל ולא מינטרא ביה משאוי הוא אבל נטירותא יתירתא כגון חטם לגמל לאו משאוי הוא:
יוצאין באפסר. דלובדקי נמי מינטרא ביה:
ה"ג כתנאי אין חיה יוצאה בסוגר:
כתנאי. נטירותא יתירתא אי משוי הוא או לא:
בסוגר. קולא"ר של חבל כדמתרגמינן ויתנהו בסוגר בקולרין (יחזקאל יט):
בחיה גדולה. כגון דוב:
קטנה. כגון נמייה וחולדה:
חתול. לא בעי נטירותא אפילו כחיה קטנה שאינו תאב לברוח כל כך:
במיתנא. חבל קטן:
הלכה כחנניה. ונטירותא יתירתא לאו משאוי הוא:
חלשא דעתיה דרבה בר רב הונא. שהיה גדול וכסבור שעשה מדעת: