אילת השחר/שבת/מח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png א

דף מ"ח ע"א

דקא מעצר ליה. יל"ע אם האיסור הוא משום סחיטה של ליבון או של דש. ולכאו' דש לא שייך דאינו חפץ במשקין היוצאין, לכן נראה דהוא משום מלבן.


תוד"ה מ"ש. דלמא משתלי ואתי להניחם שם. ומשמע דאין מועיל להעמיד שומר שיזכירנו שלא ישאר שם עד שיתחמם, אף שמועיל לענין חשש שמא יטה, דלא בכל פעם מהני שומר. ובאמת דהתוס' הוו מצו למימר חשש קרוב יותר, דאיכא למיחש שמא יחשוב ששיעור יד סולדת בו הוא זמן רב, ובסוף יתברר שדי בפחות זמן, וע"ז פשיטא דאין מועיל שומר.


מהו לטלטלן בשבת. ופירש"י ומוקצין הן למלאכה. לא נתפרש איזה מוקצה הוא מה שעומד למלאכה, ולא משמע דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס, ויותר משמע דהוי מוקצה מחמת גופו וא"כ למה לא פירש"י דהוי כעצים ואבנים (ועיין חזו"א סי' מ"ג ס"ק כ"ג).


מהו לטלטלן בשבת. הנה המעמיד אבן להחזיק הדלת די ביחוד לשבת אחת, (עיין סי' ש"ח סכ"ב), ולמה בגיזי צמר אין די ביחוד לשבת אחת. ואף שכאן אחר השבת משתמש בו למשהו אחר, הרי גם באבן חושב אחר השבת לזורקו ומ"מ מהני.

ואפשר לחלק דצמר שעומד לסחורה אין כאן יחוד, משא"כ באבן שאינו עומד לסחורה שפיר היחוד מייחדו למה שרוצה.


חזא למיזגא עלייהו. ואע"פ שעומד לסחורה, מ"מ כיון שההסיבה עליהם אינו מפסידו מסחורה לכך אינו מוקצה.


ביו"ט ואיצ"ל בשבת. צ"ע מה היה סד"א שיש הפרש בין שבת ליו"ט, הרי כל האסור בשבת אסור ביו"ט, חוץ מאוכל נפש.


הא בחדתי הא בעתיקי. וחילוק זה מצינו גם לגבי שרוך בנעל, דאם כבר נתנו פעם אחת מותר ליתנו שוב בשבת, אבל אם לא נתנו מעולם אסור דהוי מתקן מנא. ונראה דהמתקן מנא הוא כלפי הנעל ולא כלפי השרוך, וא"כ בנעל שנתן בה כבר שרוך מבעוד יום מותר ליתן בה שרוך חדש, ובמשנ"ב (סי' שי"ז ס"ק י"ח) אוסר גם ליתן שרוך חדש, ונראה כונתו שיש תיקון לנעל ע"י שרוך חדש שהוא יותר משובח, ואין התיקון לשרוך, ולפ"ז אם השרוך החדש לא משובח מהראשון אין איסור.


שם. כל עיקר החילוק בין חדתי לעתיקי לא נתבאר לן, דהרי גם כשכבר היה בתוכו ויצא סו"ס עתה נתפרק ונעשה כבתחילה ולמה מותר. ועיין פמ"ג (סי' ש"ח ס"ק ע"ח) שפירש דעת הסוברים שלערוך שעון אסור משום מכה בפטיש אף שכבר היה מתוקן, לפי שכשנעצר הוא כמת, וצ"ע החילוק אימתי נידון כשבור לגמרי ואימתי לא.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א