שיחה:בבלי/שבת/מג/א

ובארוכות המיטה

צ"ל שהיא כעין מיטה מתקפלת של ימינו שעשויה לפרק תדיר, או שהקצם מערב שבת לכך. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

חבית של טבל שנשברה

צ"ב קצת שברייתא זו הובאה לעיל (מב:) בשינוי לשון. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

טבל מוכן הוא אצל שבת

בתוספות כתבו שאסור לטלטלו ומכל מקום לא חשיב מבטל כלי מהיכנו כיון דאם עבר ותיקנו מתוקן, וכן מבואר לכאורה ברש"י שטבל כל זמן שאינו מתוקן אסור לטלטלו אך כיון שתקנו שוב שרי לטלטלו ולכאורה צ"ב מדוע לא אמרינן מיגו דאתקצאי. ובמה שונה הדבר מפירות תלושים שהם מוקצה אף אם עבר ותלשם, וברש"י כתב שאין בו מוקצה אלא איסורו, ופירושו לכאורה שאין ההקצאה בגוף הכלי אלא איסור חיצוני, בשונה מפירות תלושים שההקצאה היא בגלל שהפירות במצב של "פירות מחוברים" ואף שהסיבה לכך היא איסור מכל מקום חשוב הקצאה בגוף הכלי משא"כ כאן שאין בו מוקצה אלא איסורו (וכוונת רש"י שהמוקצה שבו הוא מחמת האיסור, ולא שאין בו כלל מוקצה אלא רק איסור, וכמו שמבואר בתוס'). ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה בצריך למקומו

ומתוך שיכול ליטלו לצורך מקומו מוליכו למקום שירצה. לכאורה אין כוונת רש"י רק לבאר יישוב הגמרא אלא לבאר גם מה החידוש בכך שיכול להניח ע"ג כלי כיון שלא נוגע בו והכלי נטלו לצורך מקומו, ועל זה ביאר שהחידוש הוא מה ש'מתוך שיכול' כו'. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

רש"י בד"ה לכסות

שהוקשה לו כיצד יכסה כלי בביצה, ולכך ביאר לסתם פי צלוחית היינו שפיה צר, ופשוט. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

לסמוך בה כרעי המיטה

קצת לא הבנתי איך ניתן לסמוך כרעי המיטה באמצעות ביצה. ופעם שמעתי שאם מעמידים הביצה בדיוק גדול במאונך אפשר להטיל עליה כל כובד המשקל, אך עדיין בשבת כשאינו יכול לחברה ק"ק איך יעמידנה באופן כזה שלא תזוז בישיבתו על המטה וכדומה. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

לבנים בשבת

יש לדון מוקצה מחמת מה הוא, אם פירושו מחמת חסרון כיס שמיועדות לבנין או שאולי הוה כלי שמלאכתו לאיסור למלאכת בונה, או אפשר שאף הוי מוקצה מחמת גופו כיון שכחומר גלם אין בו שום השתמשות וכעין אבנים הוא. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)

ובלבד שלא יתכוין

יעויין בהמשך הגמרא דתליא במחלוקת ר"ש ור"י ובדעת רבי יהודה מוקמינן לה באופן דלישבוק להו רווחא. אך באמת אף לר"ש צריך לומר שהיה שם איזה רווחא כלשהו, שאל"כ הוה ליה פסיק רישא ומודה ר"ש בפסיק רישא ולא ימות. ש"ס יידן (שיחה) 06:03, 22 באפריל 2020 (UTC)