שיחה:בבלי/שבת/לח/ב

כמה הערות בסוגיא וברש"י

א. מחזירין אפילו בשבת. עיין רש"י (ד"ה מחזירין) שפירש ...ובטלה לה הטמנה וה"ל כמטמין לכתחילה. וכן בהמשך כתב (ד"ה אבל) דבטלה לה הטמנה דאתמול והוי כמטמין לכתחלה. ועוד כתב (ד"ה פינן) מי הוי כמטמין לכתחילה ואסור לחזירן לכירה, עכ"ל. מבואר מכל דברי רש"י שאף שאיירינן כאן בדין שהייה מכל מקום דימה הדבר לדין הטמנה והוא צ"ב טובא. ואף שדין שהייה בכירה הוא אף במטמין תוך הכירה ועיין לעיל (לז. ד"ה היינו) שכתב רש"י בהטמנה בתוך הכירה שכשאינה גרופה מטמין ממש ברמץ, ואולי היה מקום לדייק מדבריו שאף שהייה בכירה גרופה חשוב הטמנה, אך הרי דין שהייה הוא אף במניח ע"ג הכירה שלכאורה אינו מטמין כלל. ואולי בדרך אפשר, דעת רש"י שאיסור שהייה אינו איסור חדש אלא איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל, ואף שבדרך כלל אין מגדירים את הקדירה כהטמנה, אך הא גופא נאמר במניח קדירה על האש שבכה"ג חשבינן הקדירה כהטמנה (או כי כך היה גדר התקנה או כי באמת במצב זה של הנחה על האש אין הקדירה משמשת רק כ'מקום איחסון' אלא גם כ'מעטפת'), וצ"ע בזה. ואולי יש לזה משמעות קצת מרש"י ד"ה פינן שהקדים 'מי הוהי כמטמין לכתחילה' ואח"כ סיים 'ואסור להחזירן לכירה', דהיינו שה'הטמנה' הינה בעצם ההנחה בקדירה החדשה ולא בהשהיה (אלא שההשהיה היא תנאי לשם 'הטמנה' שבקדירה).

ב. אלא לאו לסמוך כו' אמר רב אדא בר אהבה כו'. צ"ב מה היתה ההו"א הלא זה החילוק הפשוט יותר בין כירה לתנור ומה"ת לאוקמיי בסמיכה.

ג. כירה שנחלקה לאורכה טהורה לרוחבה טמאה. יש להבין מדוע חיסור מחיצה אחת מהכירה לא מחשבתה שבר כלי, הלא לכאורה מקום הנחת הקדירה בלי אפשרות להסיק אין בכך כלום, ואולי אפשר להסיק כך על ידי הדחק אף שהרוח שולטת בה.

ד. איבעיא להו גלגל מאי. אפשר לבאר הספק בשני אופנים, או שגלגול מועט זה על ידי סמיכה למיחם אינו חשוב בישול וגמר דבר, או שבישול בתולדת האור מיבעיא ליה אי חיובו מן התורה או שמא לא הוה דומיא דמלאכת המשכן. ומהמשך הסוגיא בראיית הגמרא ממליח ישן וקולייס האיספנין ומרש"י שם (לט. ד"ה שהדחתו) משמע כדרך ראשון. ש"ס יידן (שיחה) 22:41, 18 באפריל 2020 (UTC)

מעשה דאנשי טבריה

הטעם שאסרו חכמים שימוש במים

יש לדון בטעם שאסרו חכמים לאנשי טבריה את השימוש במים שהמשיכו בצינורות, שאפשר היה לפרש שהוא כדין מעשה שבת שכיון שאסור היה להם להטמין המים באופן זה המבשלם שוב ממילא אסורים הם בשימוש ויהיה תלוי לכאורה בנדון מעשה שבת באיסור דרבנן שהרי הטמנה אינה אלא איסור דרבנן. אכן אפשר לפרש באופן אחר שאיסור זה היה משום גזירה שדומה לחמים שהוחמו ואולי אף יביא לידי חימום בשבת. ש"ס יידן (שיחה) 21:37, 19 באפריל 2020 (UTC)