שיחה:בבלי/שבת/מב/ב
שבת מב:[עריכה]
- מכבש
רשי בד"ה ציר כתב הנוטף מן הדגים כשכובשים אותן במכבש. פירוש? ש"ס יידן (שיחה) 20:56, 21 באפריל 2020 (UTC)
- בישרא דתורא
לכאורה מהשוואת הגמרא בין מלח לבישרא דתורא, וקביעת ההלכה שמלח אינו מתבשל אף בכלי ראשון כשאינו על האש, יצא נפקא מינה גם לדין בישרא דתורא שלא יתבשל בכלי ראשון שאינו על האש. ש"ס יידן (שיחה) 20:59, 21 באפריל 2020 (UTC)
- כלי תחת הנר
אין הפירוש תחת הנר ממש, שהרי באופן זה יהיה אסור בלאו הכי להרים את הנר כדי להניח הקערה מתחתיו. ש"ס יידן (שיחה) 04:53, 22 באפריל 2020 (UTC)
- רש"י בד"ה אע"פ, ומדיוקא דמתניתנין שמעינן לה.
צ"ב הלא לכאורה הוא אותו הציור של משנתינו באופן אחר ומדוע חשיב 'מדיוקא'. והיה אפשר לומר שאף שהזכיר זאת רש"י על האופן הראשון אך כוונתו לאופן השני שמזכיר מיד 'אבל כופה עליה כלי, ולא תימא אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל', ועל כך כותב רש"י שדבר זה נלמד מדיוקא דמתניתין כי אפשר לדייק כן גם במשנה ממה שכתבה המשנה דווקא בנתינת כלי תחת הנר ולא דיבר על נתינת כלי ע"ג הנר. אלא שא"כ צ"ב מדוע באמת הזכיר רב חסדא אופן אחר ולא אמר דבריו לגבי נר, אלא ע"כ שבנר אינו מצוי שיניח ע"ג השמן כיון שכבר אבוד הוא מן העולם מה תועלת יש בו ואם כן הדרא קושיא לדוכתא שאף אי אפשר לדייק כן מן המשנה.
ובעיקר הענין מה יהיה הדין בנתינת כלי על גבי שמן כדי שלא ינזקו בו אם חשיב לצורך דבר הניטל (האדם) או דבר שאינו ניטל (השמן) - הרי זה דומה לניצוצות שהגמרא בסמוך מחשיבה לנטילת דבר לצורך דבר שאינו ניטל, אף שבאמת גם שם צ"ב מדוע לא נחשיב זאת לצורך דבר הניטל כיון שכוונתו להציל האדם מהיזק. ואולי יש מקום לחלק כי שם אופן הצלת האדם מההיזק הוא על ידי קבלת הניצוצות ולכן אף שמטרתו הצלת האדם הרי שפעולתו היא מעשה בהניצוצות. משא"כ בכפיית כלי ע"ג שמן כדי שלא יחליקו בו, אף פעולתו אינה בהשמן אלא רק מעשה שנעשה לצורך הצלת האדם ושפיר אפשר להחשיבו לצורך דבר הניטל, ויש לעיין. ש"ס יידן (שיחה) 04:59, 22 באפריל 2020 (UTC)
- בעיקר השאלה מהו מדיוקא הרי זהו הציור דמתני, כה"ק הפני יהושע, ועיי"ש מש"כ עפי"ז.--בן עזאי (שיחה) 03:18, 19 באפריל 2022 (IDT) 04:26, 24 באפריל 2020 (UTC)
- עשויה להטיל ביצתה באשפה
הא דלא נקטה הגמרא כל מקום אחר לבר מאשפה, לפי שאין דרכה ללכת בשאר מקומות וממילא כל החשש הוא רק כשתטיל באשפה. ומשמע כאן שהוא מקום הילוך בני אדם ובב"מ משמע שמטמינים שם כלים ומשמע שאינו מקום הילוך, וכן מצאנו שבני אדם עושים שם צרכיהם, ושמא מניח הכלי מחמת אנשים אלו, ויל"ע. ש"ס יידן (שיחה) 05:10, 22 באפריל 2020 (UTC)
- הצלה שאינה מצויה במניח כלי תחת נר
רש"י בד"ה שאינה מצויה, כתב כגון מדרון וטיפטוף דשמן דמתני', ויש לדון אם משמעות דבריו שעצם הטפטוף הוא דבר שאינו מצוי ודלא כדברי התוספות (בד"ה שאינה) שפירשו שחשיב הצלחה שאינה מצויה לפי שרגילים לעולם לתת כלי תחת הנר מבעוד יום. או שאף רש"י מודה לדברי התוספות ולא הזכיר טפטוף דמתני' אלא כמראה מקום לאיזה מקרה כוונתו. ש"ס יידן (שיחה) 05:23, 22 באפריל 2020 (UTC)