רש"ש/ברכות/ג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
'''גמרא מה לו לאב שהגלה כו'.''' נ"ל דלשון כינוי כבוד הוא כלפי מעלה, תחת לשון 'אוי להם' שאומר גבי בנים{{הערה|סייעתא לדברי רבינו כתב בספר מצור דבש, מהכתוב במשלי {{ממ|[[משלי/לא#ב|לא ב]]}} "מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי", ומתרגמינן, וי ברי ווי בר כרסי ווי בר נדרי.{{ש}}ובדרשות חתם סופר {{ממ|[[דרשות חתם סופר/ז' אב|דרוש לז' אב, שכב:]]}} הקשה וז"ל לכאורה קושיה ראשונה של 'מה לו לאב' אין לו פירוש, היתכן שהקב"ה עצמו יאמר זה 'מה לאב שהגלה', היא גופא קישא, עי"ש מה שביאר. וכעין זה הקשה הכתב סופר {{ממ|[[כתב סופר/וארא|פ' וארא]]}}: והוא תמוה כו' על גוף הדבר שהקב"ה בעצמו מתמה על עצמו יתברך ואין מתרץ עצמו על מה ולמה באמת הגלו בניו. ובמק"א {{ממ|דרוש לשבת שובה, טז.}} ביאר החת"ס: וזה שאמר בת קול מה לו לאב שהגלה את בניו, מה הפסד הגיע לו מזה, הלא עבודתו תמה גם עתה, ורק אך אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. והגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/משלי/יט#כו|משלי יט כו]]}} ביאר: כלומר, מה נשאר לו בעת יגלה בניו. ולדברי רבינו הכל א"ש.{{ש}}אבל האמת שבדפו"י וכת"י הגורסים משפט זה בגמ' הגי' '''אוי''' לאב. אולם באמת הגי' שבדפו"א כנ' מקורו מע"י דפו"ר, וכ"מ בטור סי' נו.}}:
'''גמרא מה לו לאב שהגלה כו'.''' נ"ל דלשון כינוי כבוד הוא כלפי מעלה תחת לשון אוי להם שאומר גבי בנים:


'''שם אין נכנסין לחורבה מפני חשד.''' עי' כתובות [[בבלי/כתובות/יג/ב|י"ג רע"ב]] ובפי[[רש"י/כתובות/יג/ב#לחורבה|רש"י שם]] ד"ה לחורבה:
'''שם אין נכנסין לחורבה מפני חשד.''' עיין כתובות [[בבלי/כתובות/יג/ב|י"ג רע"ב]], ובפירוש רש"י שם [[רש"י/כתובות/יג/ב#לחורבה|ד"ה לחורבה]]{{הערה|דאמרינן שם בברייתא {{ממ|[[בבלי/כתובות/יג/א|יג.]]}}: ראוה שנכנסה עם אחד לסתר או לחורבה, ופירש רש"י: לסתר, משמע יחוד בעלמא. לחורבה, סתמא לבעילה, שהוא מקום לזנות. וכוונת רבינו שלכך דוקא לחורבה אין נכנסין משום חשד ולא לכל מקום סתר, כיון שחורבה דוקא היתה מקום המיוחד לזנות.}}:
 
 
{{שולי הגליון}}


{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־10:11, 30 בדצמבר 2022

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חדות יעקב
צל"ח
הג"מ יחזקאל לנדא
פתח עינים
קרן אורה
מהר"צ חיות
רש"ש
בית נתן
שפת אמת
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


רש"ש TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

גמרא מה לו לאב שהגלה כו'. נ"ל דלשון כינוי כבוד הוא כלפי מעלה, תחת לשון 'אוי להם' שאומר גבי בנים[1]:

שם אין נכנסין לחורבה מפני חשד. עיין כתובות י"ג רע"ב, ובפירוש רש"י שם ד"ה לחורבה[2]:




שולי הגליון


  1. סייעתא לדברי רבינו כתב בספר מצור דבש, מהכתוב במשלי (לא ב) "מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי", ומתרגמינן, וי ברי ווי בר כרסי ווי בר נדרי.
    ובדרשות חתם סופר (דרוש לז' אב, שכב:) הקשה וז"ל לכאורה קושיה ראשונה של 'מה לו לאב' אין לו פירוש, היתכן שהקב"ה עצמו יאמר זה 'מה לאב שהגלה', היא גופא קישא, עי"ש מה שביאר. וכעין זה הקשה הכתב סופר (פ' וארא): והוא תמוה כו' על גוף הדבר שהקב"ה בעצמו מתמה על עצמו יתברך ואין מתרץ עצמו על מה ולמה באמת הגלו בניו. ובמק"א (דרוש לשבת שובה, טז.) ביאר החת"ס: וזה שאמר בת קול מה לו לאב שהגלה את בניו, מה הפסד הגיע לו מזה, הלא עבודתו תמה גם עתה, ורק אך אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. והגר"א (משלי יט כו) ביאר: כלומר, מה נשאר לו בעת יגלה בניו. ולדברי רבינו הכל א"ש.
    אבל האמת שבדפו"י וכת"י הגורסים משפט זה בגמ' הגי' אוי לאב. אולם באמת הגי' שבדפו"א כנ' מקורו מע"י דפו"ר, וכ"מ בטור סי' נו.
  2. דאמרינן שם בברייתא (יג.): ראוה שנכנסה עם אחד לסתר או לחורבה, ופירש רש"י: לסתר, משמע יחוד בעלמא. לחורבה, סתמא לבעילה, שהוא מקום לזנות. וכוונת רבינו שלכך דוקא לחורבה אין נכנסין משום חשד ולא לכל מקום סתר, כיון שחורבה דוקא היתה מקום המיוחד לזנות.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף