תולדות יצחק/שמות/יב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס
---- מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

יא[edit]

ומקלכם בידכם לנהוג החמורים כמו ויך את האתון במקל:

בחפזון שימהרו לאוכלו קודם בוא רגע המשחית שיפסח השם על הפתח ולכן נעשה צלי שלא יתעכבו בבישול וכן ארז"ל אינו נאכל אלא עד חצות:

יב[edit]

ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים שיהיו נשברים כמו וראש דגון נופל ארצה:

כט[edit]

וה' הכה כל בכור כל המכות שהביא הקב"ה במצרים עתיד להביאם על אדום במצרי' דם ובאדום דם ואש ותמרות עשן. במצרים צפרדעים שקולן נשמע ובאדום כתיב קול שאון מעיר קול ה' משלם גמול לאויביו במצרים כנים ובאדום כתיב ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית במצרים ערוב ובאדום כתיב וירשוה קאת וקפוד וינשוף ועורב. במצרים דבר באדום ונשפטתי אתו בדבר ובדם. במצרים שחין ובאדום המק בשרו והוא עומד על רגליו. במצרים ברד ובאדום ואבני אלגביש. במצרים ארבה ובאדום בן אדם אמור לצפור כל כנף הקבצו ובואו. במצרים חשך ובאדום ונטה עליה קו תוהו ואבני בוהו. במצרים מכת בכורות ובאדום כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד וכתיב חרב לה' מלאה דם הודשנה מחלב וכתיב כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום:

ל[edit]

אין בית אשר אין שם מת פרש"י היה שם בכור מת אין שם בכור גדול הבית מת שקרוי בכור שנאמר גם אני בכור אתנהו דבר אחר מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים והיו להם בכורות הרבה לפעמים הם חמשה לאשה אחת וכל אחד בכור לאביו. וע"ד הפשט הבכורות שמתו במצרים בכורי פטר רחם היו ועל כן קדש תחתיהם כל בכור פטר רחם ובכור פרעה היושב על כסאו פטר רחם לאמו אבל לרז"ל השם הכה בכור האב ובכור האם ולא רצה לקדש תחתיהם רק בכור האם שהוא ידוע ומפורסם יותר וכדמות ראיה ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באלהי חם כי על הזכר יאמר כן הר"מ. ובמדרש מכת בכורות היתה אף בנקבות חוץ מבתיה בת פרעה שהיתה בכורה ולא מתה שנמצא לה פרקליט טוב זה משה שנאמר ותרא אותו כי טוב הוא ועליה אמר שלמה עליו השלום טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה כלומר נשמתה והיא הלילה של מכת בכורות טוב סחרה משה שנקרא טוב:

לד[edit]

וישא העם את בצקו יש בזה ספקות:
הספק הא' איך אמר וישא העם את בצקו טרם יחמץ וגו' ואחר זה אמר ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שאחר שנשאו בצקם ומשארותם צרורות בשמלותם על שכמם שאלו כלי כסף היה לו לומר בראשונה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ואחר זה וישא העם את בצקו:
הספק הב' שמשה לא צוה שמלות שנאמר דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב וישראל שאלו שמלות שנא' וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות ולמה זה:
הספק הג' מה צורך לומר ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים אלא ובני ישראל שאלו ממצרים כלי כסף וגו' וידוע שזה כדבר משה:
הספק הד' שהכתוב אומר הוציאך ה' ממצרים לילה ואיך עברו ציווי הקב"ה שצוה ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר:
הספק הה' שכתוב אחד אומר הוציאך ה' ממצרים לילה וכתוב אחר אומר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים והם שני כתובים המכחישים זה את זה:
התשובה לספק הא' בשתי הקדמות א' שדרך השרים לשלוח לפניהם מטה וצדה וכל אשר להם והם נשארים בעיר לתקן ענייניהם. השנית שרז"ל הקשו למה משארותם על שכמם וכי לא היו להם חמורים ובאלו השני הקדמות הותר הספק העם שהם בלתי חשובים הלכו לפניהם והוליכו על שכמם משארותם אבל החשובים נתעכבו מעט במצרים לשאול כלי כסף וכלי זהב. ונראה לי להתיר כל הספקות שהעם שאינם יודעים תחבולות יצאו בלילה על כרחם שאנוסים היו כי גורשו. ובזה הותר הספק הד' איך עברו על מאמר משה אבל בני ישראל שיודעים תחבולות עשו כדבר משה שצוה לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר וא"ת איך עזבו המצריים אותם שלא יצאו מפתח ביתם לזה אמר עשו תחבולות שהם חכמים שאע"פ שצוה הקב"ה שישאלו כלי כסף וכלי זהב ולא צוה שמלות שאלו שמלות השאל לי כובע ואח"כ השאל לי שמלות אחרות רבות אחד לאחד עד שפנה הלילה ויצאו ביום ואין פירוש כדבר משה בשצוה שישאלו כלי כסף וכלי זהב שהרי שמלות לא צוה אלא שלא יצאו מפתח ביתם עד בקר ואל תקשה עלי ממה שכתוב בפרשת אלה שמות ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות כי שם אמר קודם זה ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים וגו' ושאלה אשה משכנתה שהכוונה שהשם יתברך יודע תחבולות ישראל שאע"פ שהקב"ה צוה שישאלו כלי כסף וכלי זהב לבד הם ישאלו גם כן שמלות בשביל שלא יצאו בלילה כמו שצוה להם משה ובזה הותרו כל הספקות:

לז[edit]

כשש מאות אלף רגלי לא אמר שש מאות ובפרקי רבי אליעזר לפי שהיה חסר אחד מה עשה הקב"ה נכנס עמהם במנין ועלה מספרם ס' רבוא הוא שנאמר אעלך גם עלה ע"כ:

לט[edit]

ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים נראה מזה שמה שאפו הבצק מצות ולא חמץ הוא לפי שגורשו ולא יכלו להתמהמה לשיחמץ אבל אם היה להם שהות היו אופים אותו חמץ וזה אי איפשר שכבר נצטווה כל אוכל חמץ ונכרתה. והתשובה שהפסוק אמר שני דברים האחד שאפו הבצק חוץ ממצרים לא במצרים. הב' שאפאוהו מצות לא חמץ ומה שאמר כי גורשו חוזר לראשונה למה אפאוהו חוץ ממצרים ולא במצרים ואמר כי גורשו ולא יכלו להתמהמה לאפותו במצרים אבל מ"ש מצות כי לא חמץ הטעם כבר ביאר אותו למעלה שהוא לפי שנצטוו כך כל אוכל חמץ ונכרתה:

מ[edit]

ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה ות' שנה יש להקשות אחר שגזרת ה' לא היתה אלא ת' שנה למה ניתוספו עוד שלשים שנה וכתב רש"י משנולד יצחק עד עכשיו היה ת' שנה ומשהיה זרע לאברהם נתקיים כי גר יהיה זרעך ושלשים שנה משנגזרה גזירת בין הבתרים עד שנולד יצחק ע"כ ויש להקשות משנולד יצחק לא היה לו ולבניו ענוי עד שמת יוסף וכל אחיו והכתוב אמר ועבדום וענו אותם ת' שנה. התשובה אין ת' שנה דבוק עם וענו רק עם כי גר יהיה זרעך. והמחוור מן הכל הוא שהגזירה היתה ת' שנה והל' שנה תוספת בחטאם כי אם נגזר על האדם בחטאו גלות שנה והוא הוסיף על חטאתו פשע יוסיפו עליו גלות שאין ענשו הראשון הבטחה לו שלא יענש בעון שיעשה וידוע שישראל היו במצרים רעים וחטאים ובטלו גם המילה דכתיב וימרו בי ולא אבו לשמוע אלי איש שקוצי עיניו לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואומר לשפוך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים ועל כן ארך גלותם שלשים שנה והיה ראוי שיתארך יותר אלא שצעקו והרבו תפלה ולמה יקשה על הראשונים זה והנה נתארך עליהם מ' שנה בחטא המרגלים וכל המ' ההם עינוי להם שנאמר וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך והיה להם גלות שלימה בארץ לא להם לנחש שרף ועקרב ולא נתקיים ודור רביעי ישובו הנה אבל החטאים גרמו הכל ואיפשר שיהיה זה סבה שיצאו בני אפרים שלשים שנה קודם ביאת מרע"ה כי הם מנו ולא טעו הר"מ:

מב[edit]

ליל שמורים הוא לה' כתב ר"א בעבור שהזכיר ליל שמורים הוא לה' ובסוף אמר שמורים לכל בני ישראל נראה כי הטעם בעבור שהשם שמרם ולא נתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף צוה שיהיה זה הלילה שמורים לדורותם והטעם שלא ישנו רק יודו ויספרו גבורות השם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.