מנחת שי/שמות/יב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מנחת שיTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך



מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ז[edit]

ונתנו על שתי המזוזת. כל מזוזת דואלה שמות חסר וא"ו בתראה ומלא וא"ו קדמאה ותלתא אינון בהאי פרשה דבא ודשמע ישראל חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה דוהיה אם שמע מלא דמלא ובפ' ואתחנן בשמע ישראל כתב רש"י ז"ל מזוזת כתיב שאין צריך אלא א' וכן הביאו ר' אליה המדקדק בס' מסורת המסורת בדיבור חמישי בשם הגמרא וכתב שמצינו פעמים רבות שהגמרא חולקת על המסורה שלנו כגון ולבני הפלגשים שכתב רש"י ז"ל חסר כתיב והוא מלשון בראשית רבה שהוא כנגד המסורת כי נמסר עליו ב' מלאים דמלאים וכן ביום כלות משה אמרו במדרש כלת כתיב כמ"ש שם ונמסר עליו לית מלא עכ"ל. ובנדה פ' בנות עכו"ם ע"פ והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו פ' מצורע אמרינן התם והנשא כתיב חסר וא"ו וכתבו התוספות תימא דבמסורת הוא מלא מיהו מצינו שהמסורת חולקת על הגמרא במסכת שבת גבי בני עלי מעבירם כתיב ובמקראות שלנו כתיב מעבירים מלא עכ"ל וכן הביא דבריהם מהר"ר יודא מינץ בתשובותיו סימן ח'. ועיין מ"ש שם בשמואל א' ב' ובפ' מצורע ע"פ והנושא הנ"ל. ובעל א"ת בפ' ואתחנן השיג על דברי ר' אליה הלוי בהקדמה החרוזית לס' מסורת המסורת וגם על מ"ש המגיה בהקדמת מס"ג ועל פי' רש"י על התורה שהבאתי לעיל וגם בפירושו לסוגיות הגמ' דפ' הקומץ רבה והאריך הרבה. סוף דבר טרח טורח גדול ליישב דברי רש"י ז"ל על התורה ע"ש מסכים למ"ש בעל לקח טוב שאין צריך לקבוע על שתי המזוזות אלא מזוזה א' כך פרש"י ובמנחות פ' הקומץ תניא שומע אני וכו' עד שיפרוש לך הכתוב שתים עכ"ל. רבה וילקוט פ' ואתחנן רמז תתמ"ד. אמנם בפי' סוגיית הגמ' לע"ד דברי פי חכם חן שלא כפי' רש"י ז"ל וראיה גדולה מצאתי לפירושו מלשון ספרי ופסיקתא פ' ואתחנן עיין עליו אבל מה שהשיג לר' אליה הלוי אינה השגה שמה שכתוב בהקדמה החרוזית הוא לפי דרך רש"י בפי' החומש והמחבר עצמו כתב בדבור חמישי שלפי המסורה הוא מלא. אח"כ מצאתי במרדכי להלכות קטנות גירסא אחרת בסוגיית הגמ' וזל"ש מ"ט דר' מאיר מזוזת כתיב מ"ט דרבנן מזוזות כתיב ע"כ אולי זאת היתה גירסת רש"י ז"ל בגמ' ומ"ש על התורה שאין צריך אלא אחת היינו פצים א' ודעתו לפסוק כר' מאיר כמו שפסק ג"כ הרח"ש ז"ל עוד כתוב במרדכי שהתוספות האריכו הרבה בגרסת הספרים ונר' לר"י עיקר כמו שמצינו בגויל מבורגונייא דפ' שמע כתיב מזזות ופ' והיה אם שמע מזוזות ע"כ. וכן מצאתים בהעתק הללי וכן דעת הרי"ף והרמב"ם וסמ"ג וטו"ר ורבינו ישעיה הראשון וריב"ז וס' התרומה ואבן ירחי והרמ"ה והמאירי ז"ל. וכן מעידות כל מסרות הדפוס וכ"י בפ' צו ופ' ואתחנן. ומה שנדרש במדרש רות הנעלם מזוזת כתיב מאותיותיו משמע מות זז וכו' אינו הפך כוונתינו כי גם אם כתוב מזזות הדרשה תדרש וניחא טפי דלית וא"ו מפסיק בין זז:

על הבתים אשר יאכלו. חד מן ג' הבתים בתרי טעמי וסימנהון נמסרה במ"ג ועיין מ"ש ן' עזרא:

י[edit]

והנתר ממנו. כל לישנא דנותר באורייתא מלא בר מן דין דהוא חסר:

יא[edit]

וככה תאכלו אתו. כתב רד"ק בשרש כה שהמסורה כתב עליו לית כותיה מלרע וכן העתיק דבריו בעל מכלל יופי אבל מהר"ר משה פרובינצאלי זצ"ל כתב זל"ש ובמסורת שאצלנו בדפוס וגם בכ"י כתוב עליו ב' וחברו בנחמיה ה' י"ב וככה יהיה נעור ורק והוא מלעיל. משמע שגם וככה תאכלו אתו מלעיל וכן מצאתי עליו בספרים ישנים שתי זרקאות להורות שהוא מלעיל כי הזרקא תמיד בסוף המלה והקדימו לה האחרת להורות על קריאת המלה שהיא מלעיל כזה וככה עכ"ל. וגם בעל רב פעלים בשער המלי' הביא מסרה הנזכרת ואח"כ כתב ואם כן הקורא וככה תאכלו אותו מלרע תועה מדרך השכל כי הה"א נוספת שכך חז"ל נשתמשו הרבה בלשון כך וכך ודומה לו במשקלו אן הלכתם עד אן תמלל אלה שבבואם בה"א נוספ' רובם מלעיל. אנה הלך דודך. אנה פנה דודך. עד אנה ינאצוני העם הזה. ועד אנה לא יאמינו בי. וב' מהם הנמצאים דרך זרות מלרע כבר העיד בעל המסורת עליהם שהם אנה אנחנו עולים. אנה אלך מרוחך. ועל אלה ב' וככה היה לו לומר ב' א' מלעיל וא' מלרע כמו שהעיד על מלת יאבד ב'. א' מלעיל יאבד יום אולד בו ואחד מלרע יאבד לב המלך והשרים. ולא יקחך לבך לקרות וככה מלרע בעבור הזרקא שבאות האחרונה כי כן מנהג הזרקא והתרסא והסגולה לבא כל א' מהם בסוף תיבה אפילו בתיבה מלעיל וכן תלשא בראש התיבה אפילו בתיבה מלרע תבקשם וכן תמצאם ע"כ. ורוב דבריו אלה העתיקם בעל לוית חן בשער ט' פ' ה' בביאור המלות המתחילות מכ"ף והסכים לדבריו ועיין מ"ש בסוף פ' ויצא על ואם אתה:

מתניכם חגרים. החכם ריקאנטי כתב שמלת חגרם חסר יו"ד. ובעל הלבושים בס' אור יקרות פי' דבריו שר"ל חגור שלהם כלומר במם וכן פי' בפ' בראשית ע"פ ויעשו להם חגרת. ואולם בכל הספרים מלת חגרים חסר וא"ו ומלא יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל:

חגרים. בזקף קטון בס"ס:

יד[edit]

וחגתם. הגימ"ל דגושה וכן תחגהו:

טו[edit]

שבעת ימים מצות תאכלו. בס' הזוהר אמר ר"ש מצת כתיב כד"א מראת אלהים וגו' ומסורתא וספרי דילן פליגי בתרוייהו. ועיין עוד מ"ש בפ' בהעלותך. תשביתו שאר. חסר וא"ו וכולהון דכוותיה ונדרש בלקח טוב להביא שאר כל שהוא שאור:

אכל. חסר וא"ו על פי המסורת שאינו מהד' מלאים שנמסר סימנם בתילים מ"א וסוף נחום במ"ג והכי משתמע מכללי הרמ"ה ז"ל ואלו הן לבלתי אכל ממנו אכלת חטף וחסר ודכותיה לבלתי אכל הדם אע"ג דקריא חולם חסר וכל אורייתא חסר היא נתנה לי מן העץ ואכל חסר וא"ו וחסר אל"ף תניין דהוה חזי למיהוי מלא אל"ף או וא"ו חילופי אל"ף תניין וכתיב חסר בלא וא"ו ובלא אל"ף דכתיבא ביה סימן לעתיד היא ולאו מעיקר לישנא דאכילה וכל אכל ואכל באורייתא בין דקריא כ"ף דידיה בצירי כגון דין בין דקריא בפתח כגון ויאמר לא אכל עד אם דברתי ואכל מכל חסר כתיב בר מן א' שהוא מלא וא"ו כתיב וסימן ויעזב כל אשר לו ביד יוסף וגו' הלחם אשר הוא אוכל דין לחוד מלא וא"ו:

מיום הראשון. חסר וא"ו בהעתק הללי בספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוסים ישנים וכן הוא במסורת ובס' מנחת כהן וכן מסר הרמ"ה ז"ל בראשון באחד לחדש דויהי באחת ושש מאות שנה מלא דמלא כתיב מלא אל"ף קדים לשי"ן ומלא וא"ו בתריה וכל לישנא דראשון באורייתא דכותא מלא דמלא בר מן ב' חסרים וא"ו בלישנא וסימן מיום הראשון עד יום השבעי בראשן בארבעה עשר יום לחדש ושארא כולהון מלאים וא"ו וכולהון מלאים אל"ף:

יז[edit]

המצות. הצד"י דגושה:

יח[edit]

בערב תאכלו מצת. חסר וא"ו בהעתק הללי ובספרים מדוייקים. כ"כ הרמ"ה ובעל הטורים והוא חד מן ד' חסרים על פי המסורת וסימן נמסר כאן במ"ג וכן מסר הרמ"ה ז"ל ובעל מנחת כהן:

כא[edit]

משכו. השי"ן בשוא לבדו והמ"ם במתג וספרים מדוייקים במתגים אלו נבוכים הם ואכתוב עליהם מאמר פרטי בארוכה בסוף הספר אם יסכים ה' על ידי. ועיין מ"ש ביחזקאל סימן ל"ב על משכו אותה ומלכים א' י"ח:

כה[edit]

והיה כי תבאו. טעה המדפיס שעשה פה פסקא כי אינה תחלת פרשה:

כז[edit]

בנגפו. הפ"א בדגש:

כט[edit]

הכה כל. כל רפה:

לא[edit]

קומו צאו. חד מן ה' דגשים בתר יהו"א בלא מבטל וסימן נסדר במסורת דניאל ה':

לז[edit]

מרעמסס. בפתח תחת הרי"ש ושוא תחת העי"ן ן' עזרא ועיין מ"ש על זה בסוף פ' ויגש וריש ס' שמות:

לט[edit]

עגת. הגימ"ל רפה. וכתב הרמ"ה ז"ל לושי ועשי עגות חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו בתראה כתיב ודכותא ועשו אתו עגות דשטו העם ולקטו וחד חסר דחסר עגת מצות כי לא חמץ ומסר עליה ליה כותיה חסר דחסר מכלל דשאר אורייתא לאו חסר דחסר כתיבי ואית נוסחי דכתיבי בהון עגות דשטו העם חסר דחסר ושיבושא הוא דמסורת דעגת מצות פליגא עלייהו ורובא דנוסחי דיקי נמי כמסורת סלקי:

מב[edit]

ליל. מלא יו"ד בכל הספרים לאפוקי דעת המאירי:

מו[edit]

ועצם לא. בלא מקף באמצע:

מח[edit]

ועשה פסח. הפ"א רפה שאין כאן אתי מרחוק:

כל. דזכר רפה:

והיה. מלרע שהטרחא ביו"ד:



< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.