נחל קדומים/שמות/יב

נחל קדומים שמות יב

א

החדש הזה לכם ראש חדשים. אפשר לתת טעם אמאי מצוה ראשונה שנצטוו ישראל מצות החדש וא"ר יצחק שהיה ראוי להתחיל התורה במצוה זו וכו'. והענין במ"ש בתנחומא פ' עקב דלא בחר ה' בישראל לפי שהם מקיימים מצות שהרי הגוים מקיימים יותר מצות שלא נצטוו וגם לא משום דישראל משבחים לו יתברך דהגוים משבחים יותר שנא' ממזרח שמש ועד מבואו וגו' אלא מה שבחר הקב"ה בישראל מפני שהם ממעטים עצמם ע"ש לשון המאמר כי כה אמר ה' לישראל. והמורם מזה דאם מקיים מצות ואין בו ענוה ומתגאה הרי הוא כעכו"ם ובצד מה גרוע. איכו השתא זו מצוה ראשונה החדש הזה לכם דנתמעטה לבנה מפני שקטרגה והשמש נעלב וכמ"ש המפרשים. בקש לעורר ישראל לתת דעתם כי צריך הענוה כדי שתהא חשובה המצוה שאדם מקיים לפני ה' ובלתי ענוה לא עשה כלום וכבר בעניותנו הרחבנו הדיבור הזה בדברים אחדים דף י"ג בסגנון אחר:

ג

ויקחו להם. פי' להנאתם כי ישראל היה בהם חטאות וח"ו היו ראוים ליאבד עם המצרים אמר הקב"ה יביאו שה ויכפר על שה פזורה ישראל. שה גימטריא כפרה איש שה לבית ר"ת אשל בזכות אברהם שנטע אשל אזכור זכות אברהם שאמר אלהים יראה לו השה יצחק נעקד כשה יעקב אמר הסר משם כל שה רבינו אפרים בפרישתו כ"י. ואפשר כי יש מרז"ל שאומרים דגלות מצרים היה על מכירת יוסף. גם אז"ל דבמעמד הר סיני וע"י התורה נעשינו כ"י כדין אשה להקב"ה והוו בה רבנן דהקב"ה כהן ושבויה אסורה לכהן ותירצנו בעניותנו דבמה שמסרו עצמם על קדוש השם בקשירת השה אלוה של מצרים והם היו נמולים ודרך טבע קרוב שיהרגו המצריים לישראל בהיותם כואבים ומסרו עצמם על קדוש השם נתקדשו ונעשו בריה חדשה ומותרת לכהן כ"י. וז"ש בעשור לחדש הזה ויקחו להם כלומר שיקחו עצמם מהסט"א כי הם נטמעים ויתוקנו כל גופם במסירת נפשם על קידוש השם. איש שה לבית אבות. כלומר שיהיה כפרה גי' שה לבית האבות הם השבטים קדושי עליונים שחטאו במכירת יוסף. שה לבית שיהיה כפרה כדי שתהיו ראוים לבית כ"י אליו יתברך כדין אשה ואין בית אלא אשה:

ד

תכוסו על השה. אמרו רז"ל בעודו חי להעירם אעפ"י שהמזל טלה נשאר על חיותו ושלמותו אעפ"י שהיה תועבת מצרים ניתן הסכל במרומים רבים ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין לזה ציוה בעודו חי להמנות עליו ולבטל כחותיו עד שיבתרוהו לבתרים וכשם שהשה שהוא ע"ז שלהם אין כח בידו לעשות כרצונו כך הטלה של מעלה אין לו כח רק לעשות רצון קונו לא ישנה את תפקידו. רבינו שלמה אסתרוק ז"ל בפרישתו כ"י:

ח

את הבשר בלילה הזה. ר"ת אהבה ואזכור להם ברית אברהם שיש בו אותיות אהב רם. צלי אש בגימטריא ת"ל וזהו ומושב בני ישראל ת"ל שנה. רבינו אפרים בפרישתו כ"י. ואפשר דרך דרש ורמז במה שאמרו כי בנתינת התורה היה חירות משעבוד מלכיות. וחקרו המפרשים דאיך היה מתקיים שעבוד ד' מלכיות שרמז הקב"ה לאברהם אבינו במעמד בין הבתרים ותירצו כי ע"י הרעב נמצאו במצרים מע' אומות וכלם היו משעבדים בישראל ואם זכינו שלא היו חוטאים היה מתקיים שעבוד ד' מלכות במצרים לבד אמנם בעגל חזר שעבוד ד' מלכיות. וכתבו ז"ל שהכל היה תשלום ד' מאות של מצרים שלא ישבנו כי אם רד"ו שנה ומאלו הרד"ו לא היה שעבוד כי אם קי"ז שנה ושעבוד ד' מלכיות להשלים והחשבון הוא יתברך ידעו זהו תורף דבריהם. וזה רמז בלילה הזה בגלות הזה דמצרים שהגלות דומה ללילה יכולים להטהר וליפטר מת"ל הרמוז במספר צלי אש שהם ת'. אבל צריך ומצות שדבקים תהיו ביצה"ט הרומז למצה ובזה תהיו על המרורים ע"ד שאמרו בילקוט תהלים מ"ז ל"ב אשריו לאדם שהוא גבוה על פשעיו וכו' ע"ש שלא ישלטו בכם המרורים והגליות ואתם תהיו עליהם שולטים עליהם שלא יגעו בכם ולרמז זה להקיץ לב נרדמים צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו לקרבן פסח ודוק:

לב

כאשר דברתם. ולכו' בגימטריא לכו על מנת שלא לחזור ע"ה. רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל:

מב

ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שמורים לכל בנ"י לדרתם. אפשר לרמוז מ"ש הרב מהר"ש פרימו ז"ל משם הזהר הקדוש דגאולת מצרים היא סיבה לגאולה העתידה וז"ש ליל שמורים הוא לה' ירמוז למ"ש רעיא מהימנא והביאו הרב עיר וקדיש בעל מעשה רוקח רמזי משניות דמחיית עמלק יהיה בע"פ וז"ש ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים ומשם נמשך הוא הלילה דימחה עמלק ויהיה כ"י שמו וכסאו שלם וז"ש הו"א הלילה הזה דלעתיד הוא שהוא שמו וכסאו שלם ה"ו משם הויה ב"ה וא' מכסא הלילה הזה שמורים וכו' דכבר נמחה עמלק בע"פ ונמצא דבליל פסח כבר כסאו ושמו שלם וזהו הוא הלילה הזה שמורים לכל בני ישראל לעתיד לבא ור"ת הוא לה' להוציאם הלל רמז שיאמרו הלל בליל התקדש חג כמו שכתוב במס' סופרים וכמנהג ספרד:

מו

ועצם לא תשברו בו. לרמוז שיאכלוהו דרך טיול והתול על יתר מכדי שבעם ולא היתה מחשבתם רק להראות להם כי מה שחשבו המצרים עליהם רעה אם ישחטהו יבא להם הצלה לתשועת נפשם מיד שונא וכדי שלא יחשבו לבטל מעלת טלה ועצמותו מצבא המרום אמר ועצם לא תשברו בו להעירם שתשאר עצמותו קיים על מה שבראו הי"ת בעצמותו ושוטים שקלקלו עתידין ליתן הדין וכל פעל ה' למענהו. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל בפרישתו כ"י:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.