טעמא דקרא/שמות/יב

טעמא דקרא שמות יב

ה

שה תמים זכר. נשאלתי למה כאן בפסח הקדים תמים לזכר וגבי עולה בפ' ויקרא כתיב זכר תמים. וי"ל משום דדרך התורה לכתוב לא זו אף זו כמ"ש בזבחים קי"ט א', ופסח שנאמר לפני מ"ת וב"נ יכולים להקריב גם נקבה לעולה כמ"ש בזבחים קט"ו ב' קמ"ל דבפסח לא תקריבו אלא תמים דזה אסור גם לב"נ להקריב מחוסר אבר וכאן נאסר כל מום ולא זו אלא אפי' נקבה שלא נאסר לב"נ כאן אסור, אבל בפ' ויקרא שנאמר לאחר מתן תורה ובישראל חמור יותר נקבה לעולה שאם עלתה תרד כמ"ש בזבחים ל"ה ב' אבל בע"מ שאינו מחוסר אבר אם עלתה לא תרד (בזבחים שם) נקט לא זו שצריך זכר אלא אף תמים צריך אף שאם עלתה לא תרד.

ז

ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת. כתיב מזוזת חסר ו' תנינא וכן בכל הפרשה אבל במצות מזוזה בפ' ואתחנן ועקב כתיב מלא ו' תנינא, וי"ל דכבר כ' רש"י בפ' תשא ובפ' עקב וכן בתנחומא שם לחת חסר מלמד ששניהם שוין ולמדנו דאם חסר ו' הריבוי מלמד על שויותם וא"כ כאן שהזו על שתי המזוזות א"כ שתיהן היו שוין לכך כתיב מזוזת חסר משא"כ במצות מזוזה שאין קובעין אלא על אחת מהמזוזות א"כ אין שניהן שוין לכך כתיב מלא (ועי' במנחות ל"ד א'). (אך צ"ע גבי שמשון ויאחז בשתי המזזות כתיב ג"כ מלא ושם לכאו' היו שוין). והעירוני דבמנחת שי שם כתב דבספרים מדוייקים חסר ו' קדמאה.

ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. ובמכילתא מבחוץ כדי שיהו המצרים רואין ומעיהן מתחתכין כלומר שכולן שוחטין הע"ז שלהן. ויל"ע הרי פרעה אמר למשה לכו זבחו לאלקיכם בארץ והשיב לו משה הן נזבח תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו וא"כ כאן שזבחו תועבת מצרים לעיניהם ולא סקלום א"כ יכולין כאן לזבוח ולמה צריכין ללכת מהלך ג' ימים. וי"ל שכאן דכל אחד שחט לעצמו לא יכולים להלחם עם כל אחד ואחד אבל אם כולן זובחין במקום אחד ובפרהסיא ודאי יסקלום.

ח

ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו. ובפ' בהעלתך גבי פסח שני כתיב על מצות ומרורים יאכלהו והטעם נראה פשוט דכאן שמצוה לאכל מצה גם בלא פסח לכן כתיב שהמצות האלו תאכלו עם הפסח על מרורים (דמרור בזה"ז דרבנן רק על הפסח מה"ת) משא"כ בפסח שני שאין מצוה כלל לאכל מצה בלא הפסח לכן כתיב על הק"פ לחודי' שעל מצות ומרורים יאכלוהו (שוב שמעתי כן בשם החת"ס).

יא

וככה תאכלו אותו וגו' ומקלכם בידכם. ומשמע דלכולם היה מקל וגם הצעירים שבהם וכפה"נ שכאשר הולכים במדבר כ"א זקוק למקל והם לא ידעו שיהיו להם ענני כבוד וכל אחד הכין לו מקל (ובא"ע מפרש דהמקל היה לנהוג את החמורים).

טו

אך ביום הראשון תשביתו וגו' מיום הראשן עד יום השביעי וגו' וביום הראשון מקרא קדש וגו' בראשן בארבעה עשר יום וגו' בערב תאכלו מצות. ב"פ כתיב ראשון מלא וב"פ חסר, וי"ל דבמקום שמתחיל מתחלת היום כתיב חסר אבל במקום שמצותו עד ו' שעות כתיב מלא ו' לכן השבתת שאור דמצותו עד ו' שעות וכן מקרא קדש פירש"י באכילה ושתי' ומצותו עד ו' שעות כמ"ש באו"ח ריש סי' רפ"ח הוא מלא אבל אכילת מצה שהוא מתחלת הלילה הוא חסר וכן מיום הראשון שהוא מתחלת היום (שו"ר בבעה"ט כאן בע"א עיי"ש).

טז

אך אשר יאכל לכל נפש. ואמרו בכתובות ז' א' דבר השוה לכל נפש יצא מוגמר פרש"י בשמים על האש לגמר את הכלים ואת הבגדים שאינו אלא למפונקים. ויל"ע הא גבי שביעית ג"כ אמרו (בירו' שביעית רפ"ז) לכם דבר השוה לכולם יצאת מלוגמא שאינה אלא לחולין יצאת אלונתית שאינה אלא לתפילין אין קדו"ש נוהגת בהן ע"ש וא"כ מאי מבעיא לי' שם בשמים מהו שיהא עליהן קדו"ש תיפוק לי' שאין שוה לכל נפש כנ"ל. וי"ל דמיני בשמים שוה לכל נפש ורק מוגמר שנותנין על האש אינו אלא למפונקים ובעיית הירו' משום שהנאתו קודם בעורו ובשביעית בעינן הנאתו ובעורו שוה ועי' ד"א פ"ז משמיטה הי"ט בבה"ל ד"ה הוורד מש"כ שם.

יח

בערב תאכלו מצת. כתיב חסר, וראיתי בתו"ש מביא מדרש מצת חסר כתיב פרט למצה עשירה ע"כ ובזה מדויק הא דכתיב שבעת ימים תאכלו מצות מלא דשם אפשר לאכל גם מצה עשירה אבל הכזית מצה של בערב צריך להיות דוקא לחם עוני, ובזה מדויק ג"כ הא דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו מלא על פי מה שראיתי לאאמו"ר שליט"א בקה"י קדושין סי' ל' בשם הגרי"ץ ז"ל דרק המצוה של בערב תאכלו מצות צריך להיות לחם עוני אבל המצוה המיוחדת של הפסח שעם הפסח צריך לאכל מצה ומרור (שהיא עוד מצוה שהרי נוהגת גם בפ"ש) זה יוצאין גם במצה עשירה ורק משום המצוה של בערב תאכלו מצות צריך לחם עוני ע"ש, ולכן כתיב כאן מלא (והא דכתיב בפ' ראה שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני וכתיב מלא שם ע"כ לא קאי לחם עוני אשבעת ימים דז' ימים ודאי א"צ לחם עוני ומילתא באפי נפשה הוא שגם לחם עוני תאכל ופשוט והא דכתיב בפ' קדש לי שבעת ימים תאכל מצות כבר דרשו ע"ז בלקח טוב ע"ש). ועמש"כ עוד ביהושע בזה בד"ה ויאכלו מעבור הארץ.

כא

משכו וקחו לכם צאן. במכילתא משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן וגו'. וצ"ב מה ענין ע"ז לכאן. וי"ל דקי"ל מומר לע"ז שהפריש קרבן הואיל ונדחה ידחה כמש"כ תוס' בסנהדרין מ"ז א' (ד"ה אכל) לר"י דס"ל דחוי מעיקרא הוי דחוי. ולכן קאמר משכו ידיכם מע"ז ואח"כ קחו לכם צאן שאל"כ ידחה הקרבן אם תפרישוהו לפני שמשכתם ידיכם מע"ז ושוב לא תוכלו להקריבו.

כח

ויעשו וגו' כן עשו. פירש"י אף משה ואהרן כן עשו. וצ"ע מאי קמ"ל. ואולי י"ל דמבואר בפסחים צ"א אין עושין חבורה שכולה זקנים שמא מתוך חולשתם לא יוכלו לגמרו וישאר נותר ומשה ואהרן זקנים היו לכן קמ"ל דמ"מ עשו פסח לבדם משום שאין השכינה שורה אלא על גבור לכן לא הי' להם לחוש.

לז

לבד מטף. ובת"י חמשא לכל גברא והיינו משום דבממוצע מוליד כל א' ה'. וקשה דהא הולידו ששה בכרס אחד וא"כ הו"ל הרבה יותר. וי"ל ע"פ המכילתא ריש בשלח וחמשים עלו א' מחמשה והשאר מתו בג' ימי אפלה, והנה אם א' הוליד ה' פעמים כדרך הממוצע וכל פעם ו' בכרס א' הרי שלשים וחמשית מהם הוא ו' א"כ אם נשאר האב וה' בנים הוא ממש חמשית. (ואע"פ שאין החשבון מדויק במשהו).

מד

וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אותו וגו'. יל"ע למה כתיב מקנת כסף הרי גם יליד בית מעכב מילתו לרבו לאכל בפסח ועיין במכילתא שדרשו ע"ז. ולפי פשוטו י"ל משום דכתיב וכל עבד וזה דוקא במקנת כסף שנימול ליום א' כמ"ש רמב"ם פ"א ממילה ה"ג ומבואר בשבת קל"ה ב' לכן כל עבד מעכב אבל יליד בית שנימול לח' אין כל עבד מעכב רק דוקא אם הגיע זמנו אבל תוך ח' אין מעכב כמבואר ביבמות ע"א א' (ואע"ג דנמצא גם מקנת כסף שנימול לח' כמבואר בשבת שם אבל הוא בכלל יליד בית עי' בגמרא שם).

ומלתה אותו אז יאכל בו. אז ר"ת אחר ז' רמז למ"ש הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר וצריך הזאה ז', וכן אז ישיר משה ר"ת אחר ז' רמז כי קרי"ס הי' אחר ז' ליצי"מ כמ"ש רש"י בפ' ויוגד למלך מצרים, וכן אז אמרה חתן דמים למולות ר"ת אחר ז' כי מילה הוא ביום השמיני, וכן אז יבדיל משה ר"ת אחר ז' דהיינו אחר שאמר משה ז' פרשיות בס' דברים הבדיל דפ' אז יבדיל היא פ' שמינית כמ"ש רמב"ם פ"ח מס"ת, וכן אז יבנה יהושע מזבח ר"ת אחר ז' כי אמרו חז"ל (בבמדב"ר פ"כ סי' י"ח) ז' מזבחות בנו ראשונים עד יהושע אדם והבל ונח אברהם יצחק ויעקב ומשה נמצא יהושע הי' השמיני, וכן גבי נעמן אז יאסוף אותו מצרעתו ר"ת אחר ז' לפי שאמרו בספרי זוטא ר"פ פנחס שהנערה מא"י אמרה לו כו"כ מטהרין את העני כך וכך מטהרין את העשיר וזהו אחר ז' ימי ספירו יטהר, וכן ישנתי אז ינוח לי ר"ת אחר ז' דהיינו שישן ח' שעות ינוח לו כמ"ש הרמב"ם פ"ד מדעות ה"ד.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)