רש"י/דברים/כו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
והיה כי תבוא … וירשתה וישבת בה. מגיד שלא נתחיבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה (עי' קידושין ל"ד):
ב[עריכה]
מראשית. ולא כל ראשית, שאין כל הפרות חיבים בבכורים אלא שבעת המינין בלבד, נאמר כאן ארץ ונאמר להלן (דברים ח) ארץ חטה ושערה וגו', מה להלן משבעת המינים שנשתבחה בהן ארץ ישראל, אף כאן שבח ארץ ישראל שהן שבעת מינין (ספרי. מנחות פ"ד):
זית שמן. זית אגורי, ששמנו אגור בתוכו (ספרי. ברכות ל"ט):
ודבש. הוא דבש תמרים (ספרי):
מראשית. אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה, כורך עליה גמי לסימן ואומר הרי זו בכורים (ספרי. בכורים ג'):
ג[עריכה]
אשר יהיה בימים ההם. אין לך אלא כהן שבימיך כמו שהוא (ראש השנה כ"ה):
ואמרת אליו. שאינך כפוי טובה:
הגדתי היום. פעם אחת בשנה ולא שתי פעמים (ספרי):
ד[עריכה]
ולקח הכהן הטנא מידך. להניף אותו, כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף (סוכה מ"ז):
ה[עריכה]
וענית. לשון הרמת קול (סוטה ל"ב):
ארמי אבד אבי. מזכיר חסדי המקום, ארמי אבד אבי, לבן בקש לעקר את הכל כשרדף אחר יעקב, ובשביל שחשב לעשות חשב לו המקום כאלו עשה, שאמות העולם חושב להם הקב"ה מחשבה כמעשה (עי' ספרי):
וירד מצרימה. ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים:
במתי מעט. בשבעים נפש (ספרי):
ט[עריכה]
אל המקום הזה. זה בית המקדש:
ויתן לנו את הארץ. כמשמעו:
י[עריכה]
והנחתו. מגיד שנוטלו אחר הנפת הכהן ואוחזו בידו כשהוא קורא וחוזר ומניף (ספרי. סוכה מ"ז):
יא[עריכה]
ושמחת בכל הטוב. מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה, מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופרותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא (פסחים ל"ו):
אתה והלוי. אף הלוי חיב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם:
והגר אשר בקרבך. מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר לאבותינו (תלמוד ירושלמי מ"ש פ"ה ה"ה):
יב[עריכה]
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת. כשתגמר להפריש מעשרות של שנה השלישית. קבע זמן הבעור והודוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד) מקצה שלש שנים תוציא וגו', נאמר כאן מקץ, ונאמר להלן מקץ שבע שנים לענין הקהל (דברים לא) מה להלן רגל אף כאן רגל, אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות, תלמוד לומר כי תכלה לעשר מעשרות של שנה השלישית, רגל שהמעשרות כלין בו וזהו פסח, שהרבה אילנות יש שנלקטין אחר הסכות. נמצאו מעשרות של שלישית כלין בפסח של רביעית, וכל מי ששהה מעשרותיו הצריכו הכתוב לבערו מן הבית (שם ה"ו):
שנת המעשר. שנה שאין נוהג בה אלא מעשר אחד משני מעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניה, ששנה ראשונה של שמטה נוהג בה מעשר ראשון, כמו שנאמר (במדבר י"ח) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר, ומעשר שני, שנאמר (דברים יד) ואכלת לפני ה' אלהיך … מעשר דגנך תירשך ויצהרך, הרי שני מעשרות, ובא ולמדך כאן בשנה השלישית שאין נוהג מאותן שני מעשרות אלא האחד, ואי זה זה מעשר ראשון, ותחת מעשר שני יתן מעשר עני, שנאמר כאן ונתתה ללוי את אשר לו, הרי מעשר ראשון, לגר ליתום ולאלמנה , זה מעשר עני (עי' ספרי):
ואכלו בשעריך ושבעו. תן להם כדי שבען, מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגרן פחות מחצי קב חטים וכו' (ספרי. תלמוד ירושלמי פאה פ"ח ה"ה):
יג[עריכה]
ואמרת לפני ה' אלהיך. התודה שנתת מעשרותיך:
בערתי הקדש מן הבית. זה מעשר שני ונטע רבעי (ספרי. מע"ש ה"י) ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים שצריך להעלותם עכשו:
וגם נתתיו ללוי. מעשר ראשון: וגם. לרבות תרומה ובכורים:
ולגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני (שם):
ככל מצותך. נתתים כסדרם, לא הקדמתי תרומה לבכורים ולא מעשר לתרומה ולא שני לראשון, שהתרומה קרויה ראשית, שהיא ראשונה משנעשה דגן, וכתיב (שמות כב) מלאתך ודמעך לא תאחר, לא תשנה את הסדר (ספרי):
לא עברתי ממצותיך. לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ומן החדש על הישן (שם):
ולא שכחתי. מלברכך על הפרשת מעשרות (ברכות מ'):
יד[עריכה]
לא אכלתי באוני ממנו. מכאן שאסור לאונן (עי' ביכורים פ"ב משנה ב'):
ולא בערתי ממנו בטמא. בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא (ספרי). והיכן הזהר על כך לא תוכל לאכל בשעריך (דברים יב) זו אכילת טמאה, כמו שנאמר בפסולי המקדשים (שם ט"ו) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור וגו', אבל זה לא תוכל לאכל דרך אכילת שעריך האמור במקום אחר (יבמות ע"ג):
ולא נתתי ממנו למת. לעשות לו ארון ותכריכין:
שמעתי בקול ה' אלהי. הביאותיו לבית הבחירה:
עשיתי ככל אשר צויתני. שמחתי ושמחתי בו (ספרי. מעש"ש פ"ה י"ב):
טו[עריכה]
השקיפה ממעון קדשך. עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות (ספרי), שאמרת (ויקרא כו) אם בחקתי תלכו … ונתתי גשמיכם בעתם:
אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבותינו. לתת לנו וקימת, ארץ זבת חלב ודבש :
טז[עריכה]
היום הזה ה' אלהיך מצוך. בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאלו בו ביום נצטוית עליהם (תנחומא):
ושמרת ועשית אותם. בת קול מברכתו, הבאת בכורים היום, תזכה לשנה הבאה[1]. (שם):
יז[עריכה]
האמרת … האמירך. אין להם עד מוכיח במקרא, ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה, הבדלת לך מאלהי הנכר להיות לך לאלהים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגלה, ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו (תהלים צ"ד) יתאמרו כל פעלי און:
יח[עריכה]
כאשר דבר לך. והייתם לי סגלה:
יט[עריכה]
ולהיותך עם קדש … כאשר דבר. והייתם לי קדשים (שמות י״ט:ה׳):
- ↑ השפת אמת (ליקוטים) הקשה דא"כ לעולם יחיה, שהרי בת קול מבשרתו בכל שנה שיזכה כן לשנה הבאה. ויישב שמן השמים מסובבים ששנה קודם מותו יביא ביכורים באופן שאינו קורא, ובכה"ג ליכא לבת קול. עוד חידש שהבת קול אינה מבשרת בשנה שהביא מחמת הבת קול אלא רק לשנה הבאה, ונמצא שבכל שנה שניה אינה מבשרתו ואזי יכול למות. אמנם הלב שמחה הקשה ע"כ שלא הועיל ביישוביו אלא על אדם פרטי, אך מה נענה בשנת החורבן, שבכל שנה יש מי מישראל שהביא ביכורים והובטח לו לשנה הבאה. ויישב ע"פ מקצת הדעות (עי' מנ"ח מצוה צא א) שאין מביאים ביכורים בשביעית, וא"כ שנה אח"כ יכול היה הבית להיחרב. והוסיף בזה הפני מנחם, שאכן שני החורבנות היו בשנה א' לשביעית שלא היה בשנה שקדמה לה בשורת הבת קול (ניצוץ אחד, כי תבוא תשפ"ב).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |