רלב"ג - ביאור המילות/דברים/כו

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והיה כי תבא. מגיד שמצות בכורים אינה נוהגת אלא בארץ ישראל והנה הוא מבואר שהתנאי בה שתשלם הירושה והישיבה בארץ ישראל קודם זה זהרי אמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית השם אלהיך ר"ל שיהיו מאדמתך ולזה לא ישלם כי אם אחר ירושה וישיבה שידע כל אחד נחלתו כי כבר אמר בזה המקום גם כן ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי:

ב

ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך. ר"ל מהפירות שדרכם להביא מארצו והם הפירו' המיוחסים אל הארץ כמו שקדם ר"ל חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון והזתים והתמרים כי עליהם ראוי לתת הודאה לפני השם יתע' על מה שחנן אותנו מירושת הארץ כמו שנזכר בזה המקום. והנה הבכורים האלה שינה בהם הדין הנזכר פה צריך שיהיו ראשית ר"ל הפירות הנלקטים ראשונה כי בזולת זה לא יוכל לומ' מראשית פרי האדמה והנה יש לו להפריש מהם קצתם שנאמר מראשית ואמר כל פרי להגיד שצריך להפריש מכל פרי ופרי לעצמו ולפי שאמר אשר תביא מארצך למדנו שמארצו אפשר שיופרשו ר"ל ממחובר לקרקע ויהיו בכורי' וזה יהיה כשיאמר דרך משל אלו התאנים יהיו בכורים ויסמן אותם כדי שיכירם:

ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יי'. מגיד שהם טעונין כלי ולפי שאמר על אמרו כל פרי האדמה ושמת בטנא מגיד שוא מביא כל המינים בכלי אחד אם ירצה אך יעשה זה בדרך שיהיה שם כל פרי ופרי בפני עצמו ומגיד שהו' מיטפל בהבאתם עד באם למקם הבחירה ולזה אמר גם כן ראשית בכורי אדמתך תביא בית יי' אלהיך ולזה אם נגנבו או נאבדו קודם שהגיעו שם הבעלי' חייבים באחריותם ולפי שאמר ושמת בטנא והלכת למדנו שלא יחוייב שיהיו הבעלי' נושאי' הטנא מביתם עד בית הבחירה כי לא אמר ושמת בטנא ולקחת בידיך והלכת ולפי שאמר מראשי' וכבר יאמר ראשית על הנבחר ראוי שיהיו הבכורים מהפירות הנבחרים שיש לו לא מהגרועים עם שהם אינם מיוחסים לשבח ארץ ישראל אם לא היו על שלמותם ולפי שאמר כל פרי האדמה. למדנו שאין מביא בכורי' משקה כי אין זה פריה לפי הנהוג ר"ל מן החטה והשעורה ושאר המינים זולת הגפנים והזיתי' שיביא אותם משקה כי זה גם כן פרים לפי הנהוג מהם ולפי שאמר כל פרי האדמה למדנו שהוא מביא בפעם אחת כל בכוריו לא בפעמי' רבות וכבר למדנו זה גם כן ממה שאמר הגדתי היום להשם למדנו שאינו חוזר ומגיד בשנה אחת ולפי שעצרת נקרא יום הבכורים למדנו שמחוייב להביא בכוריו מפירות השנה ההיא לא שיביא בכורים מן הישן על החדש וזה מבואר כי התורה מאד דקדקה שיהיה מפריש הפירות ההם כל שכן שדקדקה שיפריש מהפירות ההם:

ג

ואמרת אליו הגדתי היום. הנה יאמר זה בלשון קדש בזה האופן שהגבילה אותו התורה:

ד

ולפי שאמר ולקח הכהן הטנא מידיך למדנו שהבעלים מביאים הבכורים בידיהם בבאם אל הכהן והוא לוקח מיד הבעלים ולמדנו מזה שאם הביא בטנא שערכו מועט ישאשר לכהן אך לא נלמד מזה שאם היה כלי שיהיה ערכו רב שיהיה לכהן הכלי ולפי שדקדקה בו התורה שמה שיקח הכהן מיד הבעלי' טעון תנופה כמו שהתבאר בפרשת צו ובמקומו' אחרים ממה שקדם הנה למדנו שהבכורים טעונים תנופה:

והניחו לפני יי' אלהיך. לפי שכבר נתבאר בפרשת ויקרא שמה שיונח לפני המזבח צרך שיהיה עם זה לפני יי' הנה יונח זה על קר דרומית מערבית על חודה של קרן לצד הרוח הדרומית וכבר נתבאר זה עוד בזה המקום ממה שאמר אחר זה והנחתו לפני יי' אלהיך וזה ממה שיורה שזאת ההנחה אינה כי אם אחר שיאמר אלו הדברם הנזכרים תכף והנה בעת שיאמר זה המביא יניף הכהן הבכורים כמשפט התנופה:

ה

וענית ואמרת לפני יי' אלהיך. הנה יאמר המביא שם מה שזכרה התורה פה בלשון הקדש:

ארמי אובד אבי. ר"ל אבי היה אובד בארם לולי עזר השם יתע' שהיה לו או יהיה אובד יוצא והוא שהרצון בזה שהארמי והוא לבן היה מאבד אבי לולא יי' שהיה לו:

י

ועתה הנה הבאתי את ראשי' פרי האדמה אשר נתת לי השם. זה ממה שיורה שאם לא היה בכורים ראשית אינו קורא כי אינו יכול לומר הבאתי את ראשית וכן אם לא היו שלו האילן והקרקע והפירות בעת הקריאה אינו קורא כי אינו יכול לומ' את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי והאשה אינה קראה כי אין לה נחלה בארץ ולזה אינה יכולה לומר אשר נתת לי וכן אם לא היה קיים האילן והקרקע כי אין ראוי שיאמר פרי האדמה אשר נתתה לי לפי שעתה אין מדרכו שיהיה ממנו פרי והנה השותפין מביאים בכורים שנאמר בכורי כל אשר בארצם. והנה אם היה הקרקע מאשתו קורא זאת הפרשה שנאמר אשר נתן לך יי' אלהיך ולביתך:

והשתחוית לפני השם אלהיך. מגיד שכל הנכנס בבית הבחירה משתחוה לפני השם והוא לצד קדש הקדשים:

יא

ושמחת בכל הטוב אתה והלוי והגר אשר בקרבך. אין ראוי שנבין שיאכל הבכורים וישמחו בהם אלו העניים שזכר כי כבר ביארה התורה בפרשת קרח כי הבכורים הם לכהן ולזה הוא מבואר כי הכונה בזה שיזבח שם שלמי שמחה ויאכלו העניי' מהם עמו ולפי שהבכורים טעונין שמחה למדנו מזה שאינן נאכלין באונן כמו הענין במעשר שני:

יב

כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך. כבר קדם כי בשנה שלישית יפרישו הבעלים אחר מעשר ראשון מעשר עני ר"ל שהוא לעניים בשנה ההיא אך בשי שנים הקודמות יפרשו הבעלים מעשר שני והוא לבעלים ועולין ואוכלים אותו במקום הבחירה ולפי שאמר כי תכלה לעשר למדנו שזה יהיה ברגל שכל המעשרות כלות בו בין מפירות הארץ בין מפירות האילן והוא חג הפסח ואמנם הסכמנו שיהיה ברגל לפי שלא אמר והלכת אל מקום אשר יבחר יי' מגיד שאז הם כלם שם:

ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני שנתן ללויים לעניים לאכלו בשערים כמו שקדם:

יג

ואמרת לפני יי' אלהיך. לפי שאין אלו הדברים כי אם לשם יתע' להזכיר כל אחד שיעשה המחוייב לו מענין המעשרות והקדשים למדנו שאפשר לומר זה בכל לשון:

בערתי הקדש מן הבית. זה מעשר שני כי הוא נקרא קרש וכן נטע רבעי ועני' ביעורו מן הבית הוא אכילתו במקום הבחירה או כסף פדיונם:

וגם נתתיו ללוי לגר ליתום ולאלמנה. זה המאמר שב אל מעשר עני ואמר וגם נתתיו ללוי להורות שכבר נתן גם כן מהמתנות הקודמות לו לראוי להם לקט שכחה ופאה לעניים והמעשר ראשון ללוי ותרומה ובכורים לכהן:

ככל מצותך אשר צויתני. רוצה לומר בכלל המתנות האלו נהגתי לפי מצות התורה עליהם ולא אחרתי הקודם ולא הקדמתי המאוחר:

לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי. רוצה לומ' שלא שנה החק שזכרה התורה ברבוי' אלו כאו תאמר שלא הפריש מן החדש על הישן או ממון על שאינו מינו:

יד

לא אכלתי באוני ממנו. זה שב אל מעשר שני שאוכלים בשמחה כמו שקדם וזה לאות שהתורה הזהירה מלאכול אותה באנינות הוא אנינות של תורה והוא יום מיתה וקבורה או אינו תופס לילו הבאה אחריו כמו שהתבאר מאמרו בפרשת שמיני ואכלי חטאת היום וראוי שיתבאר כי אינו מדבר כי אם במקום שאין בו אשם אחר זולת אכילתו באונן כי הוא אומר שעשה במצות השם יתע' ולא יחסר לבאר אלא אלו הדברים שלא נתבארו במה שקדם:

ולא בערתי ממנו בטמא. שלא אכלתיו בטומאה ולא האכלתיו כי האכילה היא בעודו מגיד שאם אכלו בטמאה במקום הבחירה לוקה:

ולא נתתי ממנו למת. ר"ל לצרכי המת כאלו תאמר לקנות לו ארון ותכריכין למת וזה כי התורה יחדה אותו לאכילה ושתיה במקום הבחירה:

שמעתי בקול ה' אלהי. ר"ל שנהגתי בכל אלו הדברים לפי משפטי התורה כאלו אמר שבדבר הבכורים שמעתי להביאם בית השם באופן הנזכר ומזה המקום התבאר שצריך שיהיה הכל מבוער קודם זה ולפי שהביעור ממעשר שני כבר יהיה ברגל ללמדנו שבי"ט אחרון של פסח יאמר ודוי מעשר וקודם זה יהיה הכל מבוער והתועלת בה הוא שלא יאחר נתינת המתנות לכהנים וללוים ועניים ואכילת מעשר שני והנה יחוייב לו מפני זה למהר להוציאו לאכילה וישמחו בו העניים והלויים לפי שסמך ודוי מעשר לדבר הבכורים למדנו שעליו גם כן יהיה זה הודוי והוא מבואר שאם אין בידו אלא מעשר שני שהוא מתודה כי עקר הודוי בדבר מעשר שני:

טו

השקיפה ממעון קדשך מן השמי' וגו'. ר"ל עשיתי מה שמוטל עלי עשה אתה מה שמוטל עליך. וברך את עמך ונחלתיך:

טז

היום הזה יי' אלהיך מצוך לעשות את החקים וגומ'. מבואר ונגלה כי קצת המצות הנזכרות במה שעבר הם חקים וקצתם הם משפטים:

ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך. ר"ל שתשמור אותם בלב לעשות אותם בתכלית התשוקה והציור בעניניהם לפי מה שיושג מהם לאיש ואיש:

יז

את ה' האמרת היום. לפי שהאמיר הוא הסעיף העליון יחס הרוממות אל ההאמרה כאלו תאמר שמת אותו עליון עליך להיות לך לאלהים ולמנהיג ולהתנהג במצותיו שגזר עליך:

יח

וה' האמירך היום. ר"ל רומם אותך על הגוים ויחדך משאר האומות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.