רלב"ג/דברים/כו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

פרשת כי תבא

והיה כי תבא אל הארץ וגו' עד ויצו משה את העם לאמר.

ואולם התועלות המגיעות ממנה הם אחד עשר:

התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצונו מהבאת הבכורים ליבת הבחירה בזה האופן הנזכר פה באמרו ולקחת מראשית כל פרי האדמה. והנה התועלת המגיע מענין זאת המצוה הוא להתישר אל שכל הטובות שופעות מהשם יתעלה ושממנו סודרו אלו ההויות כי זה ממה שיעמידנו על אופן החכמה אשר בבראיתם וזה כי האומרים שאין שם פועל לא תהיה החקירה אצלם בדבר מהדברים למה היה באופן שהוא בו כי זה לא יחקור בעניינים אלא כשהסכמנו שם מפעולת פועל ולזאת הסבה היו טעונין תנופה להעיר על מציאות השם יתעלה כמו שביארנו מענין התנופה בספר ויקרא ולזאת הסבה היה מניח הטנא עם הבכורים לפני המזבח לפני ה' להעיד על מה שזכרנו ולזה היה מעלה שם שלמים בבאו שם על זה הענין כדי שיחן לבו כי לא דבר רק הוא הענין אשר נצטרך לזביחת שלמים ולקראית אלו הדברים הנזכרים פה המורים בעצמם אל שהשם יתעלה משגיח באוהביו השגחה פרטית ושהטובות כלם מאתו וזה ממה שעמוד אתו על מכוון בזאת המצוה:

התועלת השני הוא במצות והוא מה שצוה לבער מתנות כהנים ולוים ועניים מביתנו מהקדשים אשר לנו כמו מעשר בהמה ומעשר שני ונטע רבעי ולקרות זה הודוי הנזכר פה והוא אמרו בערתי הקדש מן הבית בעת כלוי המעשרו' בשנה השלישית מהשמטה ובשנה השישית מפנה שהם שנות מעשרות עני והנה התועלת בה מבואר ממה שזכרנו במה שקדם:

התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שהזהיר מכח אלו הדברים שלא יאכל אונן מעשר שני ושלא יאכילהו לטמא ושלא יעשו ממנו צרכי המת והנה הסבה בזה כלו הוא שהמעשר שני מפני שבא להעיר על מציאות הנמצא העשירי שהוא קדש והוא עצם חיי כל חי הנה מפני זה הוזהרו הבעלים מלהשתמש בו בענייני המת ומזה גם כן נתבאר למה הוזהרו מלאכלו בטומאה כי הטומאה תבא מחמת או ממה שינהג מנהגו מצד סור הצורה והמהות ממנו ולזה אין ראוי שזה הענין אשר בא להעיר על הצורה היותר נכבדת לאין שעור יאכל בטומאה ולזאת הסבה גם כן אין שיעור שיאכלהו האונן כי לבו טרוד בדבר המת עם שהדאגה תהיה סבה אל שלא יעמוד על הכונה המכוונת בענין מעשר שני:

התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שצוה ללכת בדרכי השם יתע' להדמות אליו כפי היכולת וזהו אמרו וללכת בדרכיו כי זה ממה שיישיר האדם אל כל המדו' החשובות בהשיבו איך מנהג השם יתעלה במה שהוא פועל מבריאותיו שהוא בתכלית מהחסד והחנינה והיושר וזה גם כן יעמידהו על השגת השם יתעלה כפי מה שאפר כי תמיד יחקור מפני זה כבדרכי השם יתעלה כדי שיקח מזה מנהג להדמות אליו לפי מה שאפשר:

התועלת החמישי הוא להודיע כי דברי תורה הם לתכלית מה מבואר עד שמקיימיה יהיו מחוללים בגוי' על שאר הגוים ויגדל שמם עליהם ויהיו כמפוארי' עליהם לפי שדברי תורה הם בתכלית היושר ומישירי' אל היותר נפלאות שבהשגות העיוניות לפי מה שאפשר ולזה אמר כי התורה היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ושכבר יאמרו הגוים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה:

התועלת הששי הוא להודיע איך התחכמה התורה להציל ישר' מהרע שנפלו בו לפי מה שאפשר וגם אחר זה לא קצר השם יתעלה מישראל את עבדיו הנביאים לשמרם מזה הרע ולא הועיל כל זה להם מפני רוע תכונתם ולזה תמצא שהתורה השתדלה בזה המקום שיבנו מזבח בהר עיבל מדי באם שם ויכתבו על האבנים ההם את כל דברי התורה ויקריבו שם קרבנות ושם יקראו הברכות והקללות בזה האופן הנפלא כדי שיהיה זה דרך להביא ישראל אל שישמרו כל מצות התורה מפני היותם מקבלים כלם קיום התורה על אלו התנאים שאם לא יקיימום יחולו עליהם כל הקללות האלה והנזכרות פה ממה שיוסיף בזה הוא שכבר באו אלו הקללות כלם בעונותינו כמו שזכרנו אצל ביאורינו דברי הקללות וגם הברכות נתקיימו בימי שאול ודוד ושלמה וקצת המלכים ובפרט בימי החשמונים בבית שני:

התועלת השביעי הוא מה שלמדנו בפרטי הקללות שענין גלוי העריות ואם הוא קל אצל האנשים הוא יותר קשה משפיכות דמים כמו שביארנו בבאורינו סבת פרטי הקלות:

התועלת השמיני הוא מה שהודיענו בענין אלו הברכות והקללות שכמו שיבאו לנו הטובות מצד השגחה הפרטית כן הענין בקללות כמו שביארנו בביאורנו לאלו הדברים ולזה אמרה התורה אלהים לא ידעום ולא חלק להם וזה שאף על פי שחלק השם יתעלה לכל העמים ממשלת הכוכבים לא עשה כן לישראל ולזה אמרו אין מזל לישראל:

התועלת התשיעי הוא מה שהודיענו שהנטייה מעוטה שייטו מדרכי התורה תביא לעוד אבוד' זרה ולזה ראוי שיזהר האדם שלא לפרוץ גדר מזאת התורה דבר וזהו אמר. לא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם.

התועלת העשירי הוא מה שהודיענו כי איחור ישראל במדבר ארבעים שנה היתה הסבה בו היותם ממרים את פי השם יתעלה עם מה שראו מהמופתים הנפלאים שהוא אוי שיביאם להשיג השם יתעלה ולירא ממנו ולזה שערה החכמה האלהית שלא ישלם לישראל מה שראוי שיקנו מהשלמות כדי שיהיו נכונים לירושת הארץ עד שישלימו להם ארבעים שנה במדבר ויתמידו להם שם אלו הנפלאו' העצומות רוצה לומר ירידת המן ושמלתם לא כלתה מעליהם ולא נעליהם מעל רגליהם וזה היה סבה להשלימם עד שכמעט זמן נצחו סיחון ועוג:

התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא מה שצוה שישמרו בלבם דברי התורה כלם למען ישכילו וידעו כל מה שיצטרך להם לעשות:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון