הרחב דבר/דברים/כו

הרחב דבר דברים כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכמו כן מתפרש בתהלים ק״ב אתה תקום תרחם ציון וגו׳ וייראו גוים את שם ה׳ וכל מלכי הארץ את כבודך פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה כי השקיף ממרום קדשו ה׳ משמים אל ארץ הביט לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה לספר בציון שם ה׳ ותהלתו בירושלים בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבוד את ה׳. הדקדוק מבואר. שהחל בלשון יחיד תפלת הערער וסיפיה דקרא בל״ר ולא בזה את תפלתם. וכן לשמוע אנקת אסיר לפתח בני תמותה. וכבר נדרש ע״ז ברבה פ׳ אמור. גם כפל לשון כי השקיף ממרום קדשו ה׳ משמים אל ארץ הביט. וכל הענין וחבור המקראות יש להבין. והענין דראה המשורר ברוה״ק דבדור אחרון יתפללו כל ישראל בר״ה על מלכות שמים שישוב לירושלים וימלוך על כל העולם כלו. אמנם כונת תפלה זו אין שוה לכל אדם. יש אוהב ה׳ בכל לבו ומתפלל על כבודו ית׳ שיתגדל ויש מתפלל ע״ז כדי שבזה ישוב ישראל על אדמתו. וכהבטחת ה׳ לא״א בשעת מצות מילה כמש״כ בס׳ בראשית י״ז ח׳. ויש שאין לו הרגש בצרת הגלות להליכות עולמו בהצלחה. וא״כ תפלתו זו בלי לב הוא לגמרי רק מצות אנשים מלומדה. ואמר ברוה״ק פנה אל תפלת הערער. אותו יחיד שבכל ההמון המעורר רחמי שמים מעומק הלב על כבוד שמים. מכ״מ ולא בזה את תפלתם של כל ההמון אע״ג שתפלתם הוא רק בשביל טובת עצמם או מן השפה ולחוץ. מכ״מ אל כביר לא ימאס תפלת הצבור הבאה יחד עם הערער. ואמר ברוה״ק תכתב זאת לדור אחרון של הגלות שתתקיים תפלה זו שייראו גוים את שם ה׳ וכל מלכי ארץ את כבודו. ועם נברא יהלל יה. בכל ימי ר״ה שנעשים עם נברא. כפי׳ חז״ל על זה המקרא ברבה פ׳ אמור. ע״פ לשון הכתוב במוספי ר״ה ועשיתם עולה ולא והקרבתם אלא מרמז שנעשים בריה חדשה יהלל יה בחג הסוכות. שיהיו בטוחים שנשמע תפלתם אם מעט ואם הרבה. ואמר כי השקיף ממרום קדשו וגו׳. אע״ג שבאמת תפלת הצבור אין כדאי להיות נשמע. מכ״מ באשר השקיף ה׳ לרעה על מלה״ש היינו ממרום קדשו על המלאכים ברקיע של מטה. והתבונן כי גם בהם יש תָּהָָלָה. ע״כ ה׳ משמים אל ארץ הביט. על בני אדם אשר מעפר המה הביט ברחמים לשמוע אנקת אסיר. מי שמצטער על כבוד שמים. שהוא תמיד אסיר תקוה שאין מתפייס על שטוב לו גם בגלות. לפתח בני תמותה. ואותם שאין להם הרגש על צער השכינה. ורק מכ״מ מתפללים. מכ״מ יגיעו לספר בציון שם ה׳ ותהלתו בירושלים בהקבץ עמים יחדו וגו׳. וכ״ז הרעיון מרומז בפרשה זו:

ובברכות די״א ב׳ אי׳ ורבנן אמרי אהבת עולם וכה״א מרחוק ה׳ נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. והוכחה זו סתומה לענין ברכה זו. אבל הענין דאהבה הבאה ע״י התלמוד גדול מאהבה הבאה ע״י קרבנות בשני דברים. א׳ דקרבנות אינו אלא בירושלים קרוב לפני המלך ה׳ היינו מקום מלכותו ית׳. משא״כ תורה בכל מקום. וזהו מאמר הנביא מרחוק ה׳ נראה לי. ב׳ דקרבנות אפילו בירושלים אינו אלא בזמן שבהמ״ק קיים. והרי למצער ירשו ישראל מקדשי אל. משא״כ תורה אין הפסק לעולם. וזהו מאמר הנביא ואהבת עולם אהבתיך. והיינו שמביא הגמ׳ שראוי לומר בברכה שנאמרה על התלמוד אהבת עולם. אכן בדבר אחד היה נוח לישראל אהבה הבאה ע״י קרבנות. שקרבנות כל ישראל ראוים לזה. ומי שבא ברגל לירושלים ומביא קרבן ראיה ה״ז מגיע ליראה ויראה לכל אחד לפי ערכו. משא״כ אהבה הבאה מן התלמוד. אינו אלא מי שזוכה להיות עמל בתורה ולא הכל ראוים ומוכשרים לזה. ע״ז מסיים הנביא על כן משכתיך חסד. פי׳ מש״ה המשיך הקב״ה לאהבת עולם של תורה מדת החסד. דבמה שמהנים למתדבקים לת״ח שיהיו יכולים לעסוק בתורה משיגים גם המה אהבת ה׳. וביארנו בזה ברנה ש״ת בביאור המקרא על משכבי בלילות וגו׳ וזהו דבר הכתוב ואהבת עולם אהבתיך. שיהי׳ בלי הפסק מקום וזמן. ע״כ משכתיך חסד שיהא כל אדם מישראל ראוי לזה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.