משך חכמה/דברים/כו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משך חכמה TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כו

פרשת כי תבא


ב[edit]

ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך. יעו' רמב"ן שפי' אשר תביא לביתך. וספורני פ' אשר תביא למקדש, יעו"ש. ויעוין תוס' ב"ב פ"ב בשם רבינו תם דלקיחה מן הבית וזה כהרמב"ן, וכ"ז כר"ש דסבר דהפרשה כהבאה גמר פרי, וזה כל פרי שיהא הפרי בשלמותו והפרי תהיה כולה נגמרת, ויעוין פסחים ס"א ובתוס' מכל נפש כל בכור. אמנם רבנן מפרשי דאשר תביא לנקבה נסתרת, וזה אדמה דהוי לשון נקבה וכאלו אמר ולקחת מארצך מראשית כל פרי האדמה אשר תביא שהאדמה מביאה הפרי בעודה מחובר. ולזה סברי דבהבאה כתיב הבאתי ראשית פרי האדמה וזה בגמר פרי, דאינו ראוי לקריאה טרם שנגמר כל פריו, אבל כאן בלקיחה זה הפרשה במחובר כתיב כל פרי, פירושו כל שחל עליו שם פרי בשתוף השם אפילו פגין, אפילו בוסר, ולזה אמרו ראה תאנה שבכרה כו' אבל בהבאה פרי המיוחד, ולזה כיון הירושלמי. ויעוין מפרשי משניות, ודו"ק.

ד[edit]

ולקח הכהן הטנא מידך. הנה הגשה לר' שמעון דסבר דרק היכא דאיכא שירים במנחה הנאכלין לכהנים איכא הגשה הטעם דיהו אוכלים הכהנים ממה שרבו אוכל הוא המזבח, לכן מגיש למזבח והשירים מן המזבח אוכלים הכהנים כמוש"ב בפ' צו, לכן בתנופה של בכורים שכהן מניח ידו תחת יד הבעלים לרבי אליעזר ב"י דיליף מולקח הכהן עיקרו דתנופה הוא של הכהן הוי הטעם שמניף אל המזבח והוי קדשי מקדש ומתחלקת למשמרה ואוכלין משולחן גבוה. וזה שאמר מלאכי והיו לד' מגישי מנחה, שיאכלו ממה שרבם אוכל, וכן מורה בסוף נחמיה שהעמיד משמרות לבכורים וזכו בהן, לכן בעופות דליכא שתי אכילות ליכא בהו תנופה, אבל לר' יודא דיליף מקרא דוהנחת דעקרו של תנופה הוא של הבעלים, לכן סבר דאינן נעשין קדשי מזבח ונותנין לכהן בטובה, ולכן אמר בירושלמי דאשרה שבטלה לר' יודא דעביד כקדשי הגבול יביא ממנה בכורים דזר אצל מזבח ליכא והבן. ואולי נראה דזה בכוונת הגמרא דרב גוברי' מנחות פ"א.

י[edit]

ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי. קיי"ל בירושלמי דבכורים מכר שדה בקמתה וחזר ולקח ממנו מביא בכורים, אעפ"י שעכשיו אין הקרקע בידו מ"מ כיון שנגדלו הפירות והקרקע בידו וכעת מכר הקרקע וחזר ולקח ממנו הפירות מביא וקורא. וזה שאמר ויתן לנו את הארץ כו' ובנתים היה מה שהיה שהחטא גרם שמכרתי השדה ועתה הנה הבאתי פרי האדמה אשר נתת לי, שחזרתי ולקחתי. ודו"ק.

יא[edit]

ושמחת בכל הטוב כו' ולביתך זו אשתו. ובאשה כתב הסמ"ק דנדרה שלא לשמוע שיר בעל מפיר דהוי ענוי נפש, לכן אצל אשתו מה הוי כל טוב הוי אומר זו שירה. ודו"ק.

בפ' בכורים נזכר י"ג פעמים שם הוי', לנגד שלשה עשר מדות של רחמנים, ובפרשה דויעבור ד' על פניו ויקרא כו' הי"ג מדות הזהיר על ראשית בכורי כו' תביא בית ד' כו'. ודו"ק.

יב[edit]

ספרי ואכלו ושבעו תן להם כדי שבען מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגרן מחצי קב כו'. בזה נראה לפרש משנה סתומה בפאה פ"ח מדה זו אמורה בכהנים ובלוים וישראל, ויעוין משנה למלך שהביא כל פירושים ודחאן. והנראה דאדסמיך ליה קאי דאבא שאול אומר ושאר כל הפירות כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות, והוי אמינא דאם נותן לעני כהן מעשר עני בשאר פירות דאיהו דכיון דהוא כהן מצי לאכול תרומה דהוי בזול, וכן לוי מצי אכיל מעשר דאם אסורה לזרים הוי בזול טפי, לכן סד"א דיהיב לחד עני כהן בשאר פירות שיעור שיכול לקנות בהם מזון שתי סעודות תרומה, או מעשר ללוי דהוי שיעור פחות ממזון שתי סעודות של ישראל, דהוי מזון שתי סעודות חולין דדמיהן יקרים (ויעוין במשנה כתובות בנותן מזונות לארוסה דנותן לבת כהן מחצה חולין ומ"ת, יעוי"ש), קא משמע לן דזה השיעור שוה בכולם שיקח בהן מזון שתי סעודות חולין אף אם העני כהן. ודו"ק. ואולי יליף כדכתיב ואכלו בשעריך וזה מקרי מה דטמא וטהור אוכלין כאחד וזה חולין, וכמו שאמר בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו יאכלנו, וכן דריש בגמרא דף ע"ג יבמות ההוא דא"ל התם בשעריך תאכלנו כו'. וזה נכון מאד ב"ה. וזה מושכל שלעני נותנין דבר שיהא בו כדי נתינה בדבר שאינו צריך ליזהר בו לאכלו בקדושה.

יד[edit]

לא אכלתי באני ממנו. פירש רשב"ם ממון שגזל כמו ידיו תשבנה אונו, ולא בערתי ממנו בטמא, פירוש בטומאת עריות וכתיב אל תטמאו בכל אלה, ולא נתתי ממנו למת זה לעו"ג, וכמו שכתוב ויאכלו זבחי מתים (וכן פירוש הראב"ע) וכמו שהיה דרך העובדים ע"ז, וכמו שכתוב עמוס ד' הרבו לפשוע כו' לשלשת ימים מעשרותיכם. וזה שאמר ג' עבירות אלה חמס, עריות, ע"ז לא עשיתי זה בההרמות האלה רק עשיתי ככל אשר צויתני כו'.

ובספרי פ' ראה פסקא ע"ב רש"א מכלל שנאמר לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא כו' היכן הוא מוזהר איני יודע ת"ל לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך כו' יכול הנותן במתנה יהא חייב ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך האוכל חייב ואין הנותן במתנה חייב. פירוש דקאמר סד"א דגם לא נתתי ממנו למת הוא אזהרה ולוקה אם לקח בדמיהן תכריכין למת או לשאר דברים שאין בהם צורך אכילה ושתיה, וה"ה אם נתן לאונן אחר לאכול דלוקה מלא נתתי ממנו למת, קמ"ל, דדוקא על אכילתן בטומאה לוקה ומוזהר, אבל על קנין ונתינה לדברים שאינן צורך אכילה אינו מוזהר ואינו לוקה. ועיין חינוך ופירוש הספרדי. והנלע"ד כתבתי.

טו[edit]

השקיפה ממעון קדשך כו'. במשנה סוף מע"ש אבל לא גרים ועבדים משוחררים שאין יכולין כו' לתת לנו, ולא פליג ר' יודא בתוספתא לאמר דגר מתודה לפי שאברהם אביהם של גרים וכמו דפליג על בכורים בתוספתא. ויעוי' רמב"ם ומשל"מ. ומסתברא כן דהגר אומר ד' אלדי ולא נאות לאמור כן בעזרה לגר שהיה לו בעודו גוי אלדים אחרים, לכן בבכורים שאומר לכהן ד' אלדיך יכול הגר לאמר. וזה נכון.

השקיפה ממעון קדשך. הענין כי כתוב אבי יתומים ודיין אלמנות במעון קדשו, דיש מרחמים על יתומים, אבל אינם בביתו רק בבית פחות, לא כן השי"ת הוא מגדלם כבנים במעון קדשו, ולכן אמר נתתיו לגר ליתום לאלמנה כו', לכן השקיפה ממון קדשך. והנה אמרו בחגיגה פרק ב' זבול כו' ומיכאל מקריב קרבן מעון כו', הרי דמקום היתומים גבוה ממקום הקרבנות, כן אמרו בסוכה פ"ד דהעושה צדקה גדולה מכל הקרבנות שנא' עשה טוב נבחר מזבח. ודו"ק. והנה כתבו המחברים דמלאכת חוהמ"ע מותר ע"י פועל שאין לו בשר ויין לצרך הרגל, ועל כרחין דשמחת הרגל מפורש בתורה, לא כן איסור חוהמ"ע דרק אסמיכינהו אקראי, יעו"י בחגיגה בתוס' דף י"ח, לכן שמחת הרגל דוחה מלאכה. ומצאנו שפסק רמב"ם דדין יתום קודם לדין ת"ח, וכיון שמצאנו ששמחת מועד נדחית מפני ת"ח לענין הספד דאין מועד בפני ת"ח כ"ש דמלאכת חוהמ"ע נדחית מפני יתומים דעדיפי מת"ח. ודו"ק. ולההלכה הוי צרכי רבים שביארן הרא"ש בשם ראב"ד ריש מע"ק דמלאכת הדיוט מותר בכל ענין. ואכמ"ל.

טז[edit]

היום הזה ד' אלודיך כו' ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך. קאי על כל המצות והחקים, כי בספר זה נכללו כולן כמוש"כ הגר"א ז"ל ריש דברים, ע"ש. אולם על דרך צחות נראה ע"פ שאמרו בתענית דף ט' בכל אסור לנסות להקב"ה שנאמר לא תנסון חוץ מזו במעשר ע"ש, לכן אמר בביעור מעשר בערתי כו' וגם נתתיו ממנו ללוי כו' עשיתי ככל אשר צותני, לכן השקיפה מן השמים וברך כו', ואמר אחר כך אף דבזה מותר לנסות ועשר בשביל שתתעשר, מ"מ יותר מוטב שתתן בלא שום פניה ונסיון כלל רק לעשות את החקים האלה דייקא ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך בלי מחשבה זולתי קיום רצון הבורא יתברך.

יח[edit]

וד' האמירך היום. חשיב המעלות שהבדיל את ישראל ורומם אותם כו', ולשמור כל מצותיו זהו כמו שאמרו בן נח ששבת חייב מיתה ואסור לשמור השבת ששקולה ככל המצות, וכן בן נח שלמד תורה חייב מיתה ששקולה כנגד כולם, רק לישראל נתן לשמור כל מצותיו.

להיות לו לעם סגולה כו', הוא בתורה ומצות, ולתתך עליון כו' לתהלה ולשם ולתפארת, פי' בחכמה ובעושר ובנימוס וסדר נאה, ולהיותך עם קדוש, הוא לבלי התערב בגוים ולבלי לעשות כמעשיהם, רק מופרש ומובדל בקדושה ובטהרה, כי בשעה שהמה בשפלות בעו"ה רוצים למצא חן בעיני עמי הארצות וכמקולקלין שבהן עשיתן ויש אשר יתחתנו עמהן, לא כן בשעה שיהיו לתהלה כו' ועליון יהיו עם קדוש מופרש ומובדל.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.