משאת המלך/דברים/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כו

משאת המלך על התורה - דברים כו
פרשת כי תבא

יג[עריכה]

ואמרת לפני ה' אלוקיך בערתי הקדש מן הבית (כו יג)

כתב הרמב"ם הל' מע"ש פי"א ה"ד) דבין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות, והראב"ד השיגו שהוידוי אינו אלא לפני ה', ואין לפני ה' אלא בבית, ולולי דמיסתפינא הו"א בדעת הרמב"ם דהא דאמרינן בעלמא דלפני ה' היינו עזרה, זהו דוקא היכא דכתיב לפני ה' ולא נתפרש שם תפילה או אמירה, אבל הכא דכתיב ואמרת לפני ה' אלקיך הכונה לתפילה ואמירה לפני ה', והתפילה לפני ה' אינה מענין עזרה דוקא, ועיין בחינוך כאן (מצוה תר"ז) שנצטוינו להתודות לפני השם ב"ה, ומשמע כמוש"כ דלפני ה' דכתיב הכא ענינו אמירה לה', וצ"ע בזה.


* *

לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (כו יג)

ותנן במע"ש (פ"ה מי"א) ולא שכחתי לא שכחתי מלברכך ומלהזכיר שמך עליו, וכתב הר"ש דהיינו דמברכין אקב"ו להפריש תרומה וכו', ע"ש. ויש להבין הרי וידוי זה הוא על שקיים מצות התרו"מ כהלכתם, אבל מה שלא בירך ברכת המצות נהי דעבר על ביטול הברכה אבל אין כאן פגם וחסרון בדיני התרו"מ.

וע"כ מבואר דאינו כן אלא שענין הברכה הוא מדיני התרו"מ ומדין ההפרשה הוא שיהא ע"י ברכה, וכמוש"כ הריטב"א בפסחים (ז':) שענין הברכה הוא להעשות המצוה לשמה ע"ש, אלא שיל"ע אי האי כללא הוא בכל ברכת המצות או אינו אלא בתרו"מ, ועמש"כ בחי' על סדר הרמב"ם.


* *

ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי (כו יג)

תנן במע"ש (פ"ה מי"א) ככל מצותיך אשר צויתני הא אם הקדים מע"ש לראשון אינו יכול להתודות, לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ולא מן התלוש על המחובר וכו' ולא מן החדש על הישן וכו'. וצ"ע למה לא נזכר גם שלא תרם מן הרעה על היפה, דמשמע מזה שזה אינו מעכב הוידוי ומאי שנא מאינך.

ונראה לבאר בזה לפי מה שאמר הגר"ח ז"ל דהא דאין תורמין מן הרעה על היפה אין האיסור במה שתורם מן הרעה אלא במה שאינו תורם מן היפה ובאם היה שייך להפריש ב' פעמים הוה שרי לתרום גם מן הרעה עכ"ד, נמצא לפי"ז שהתורם מן הרעה על היפה אין ההפרשה עצמה פגומה אלא דאיהו קעביד איסורא שלא הביא מן היפה, ולא דמי למקדים מע"ש לראשון או לתורם ממין על שאינו מינו וכיו"ב דהתם ההפרשה גופה אינה כתיקונה. ומעתה י"ל דזהו מה שאינו מתודה שלא תרם מן הרעה על היפה, דענין הוידוי הוא להתודות על ההפרשה שהיתה כתיקונה ולא שהוא לא עבר איסור.

ויתיישב בזה גם מה שהק' החת"ס בהגהותיו למס' ר"ה (ד.) על דברי התוס' שם דהיכא שלא הפריש בזמנו ועבר על בל תאחר איך יתודה לא עברתי ממצותיך (עיין חזו"א דמאי ב' ד'). ולדברינו ניחא דאף שעבר בבל תאחר מ"מ הפרשתו היתה כדין בלא פגם אלא דאיהו קעבר איסורא, וענין הוידוי הוא רק במה שנוגע להפרשה עצמה.

(מחתני הרב משה מאיר ליבנה שליט"א)
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א