רלב"ג - ביאור המילות/בראשית/מט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[edit]

יתר שאת. יתכן שיהי מענין וישא משאת והרצון בזה כי מפני שהוא בכור היה ראוי שיהיה לו יתרון בנחלה כמשפט הבכור שיש לו חלק נוסף על שאר האחים או יהיה הרצון בו רוממות וירצה בו כי מפני שהיה ראובן בכור היה ראוי שתהיה לו הממשלה וההתנשאות כטעם והממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור.

ויתר עז. ר"ל שהוא היה ראוי שיהיה לו יתרון בעוז ובתקף והוא הממשלה.

ד[edit]

פחז כמים אל תותר. פחז הוא מענין מהירות וכמוהו ופוחזים כי הם נמחרי לב ולזה המשילו למים שיגרו במהירות והנה פחז הוא שם תחת שם התאר ועניינו איש פחז וכמוהו רבים בלשוננו והרצון בזה אתה איש פחז כמים שתעשה מעשיך במהירות בזולת הסתכלות אם נאות לעשות כן אם לא הנה לא יהיה לך יתרון בעניינים שיהיה ראוי שיהיה לך יתרון מצד הבכורה וזה שכבר הגעת מזאת התכונה הפחותה אל אשר עלית משכבי אביך אשר בו המגנות מה שלא יעלם.

אז חללת יצועי עלה. ר"ל שכבר חללת יצועי שעלית בו וידבר פעם לנוכח ופעם שלא לנוכח או יהיה הרצון במלת עלה נתעלה רצוני שכבר היה נוהג בו יעקב במעלה ובקדושה כמנהג השלם ולזה היה חטאו יותר עצום כאשר חללו ראובן כי אין אשם מי שילכלך המלוכלך כאשר מי שילכלך הנקי. או יהיה הרצון במלת עלה נכרת כטעם אל תעלני בחצי ימי ר"ל שאחרי כן לא קרב אליה יעקב.

ה[edit]

מכירותיהם. הם כלי זיינם אמרו ז"ל שהו' לשון יווני שקורין לחרבות מכ"רין והנכון בעיני שיהיה מכרותיהם כמו מגורותיהם בחלוף כ"ף בגימ"ל כי הם ממוצא אחד וזה כי האותיות אשר הם ממוצא אחד יתחלפו קצתם לקצת בלשוננו וזה תמצא הרבה וכזה תמצא מכורותיך הוא כמו מגורותיך לפי מה שהסכימו המפרשים הרצון בזה שאפילו המגירות שאינם כלים להרוג האנשים ולא יתכן זה בהם אבל הם כלים לעשות מלאכת הנגרות הם כלי חמס להם כי גם בהם יתחכמו להרוג האנשים. והנה אמר זה לפי שהם הרגו בערמה ר"ל שמעון ולוי אנשי שכם בפעל ההוא בעינו אשר בו היו נכנסים בברית עמהם להיות לעם אחד והוא המילה כי הם שמו אותה כלי להריגת אנשי שכם והנה לא ישר בעיני שיהיה מכירותיהם כמו מדורותיהם כי הם משתי שרשים מתחלפים ועוד שכבר יהיה עם זה המאמר חסר כי כבר יהיה הרצון בו שכבר הביאו כלי חמס במגורותיהם ובאופן שביא' אינו חסר.

ו[edit]

בסודם. הוא כמו בקהלם והרצון בו כהווסדם וכן נפשי הוא כמו כבודי כי הנפש הוא החלק היותר נכבד שננעל נפש.

וברצונם עקרו שור. הנה רצונם הפך אפם כטעם יי' ברצונך העמדת להררי עוז. והמשיל האדם החזק מאד לשור כי הוא חזק מאד וזה מפורסם בעניינו ונכון בזה שבאפם הרגו האנשים וכן בהראותם שהם ברצון עמהם יעקרו וישחיתו התקיפי' שבהם וזה מי שלא יוכלו להרגם באפם וזה שה' הרגו אנשי שכם שהיו חזקים מאד מהם כשהראו אותם שהם ברצון עמהם.

ז[edit]

ארור אפם. הנה קלל תכונתם הרעה כדי שישתדלו לסור ממנה.

אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. לפי שלא יאות לבעלי זאת התכונה הפחותה שיהיו מקובצים ולזה שם אותם יעקב מפוזרים וכן היה כי שבט לוי היה מפוזר בין השבטים ושבט שמעון היה גם כן מפוזר פזור מה כמו שנבאר אחר זה.

ח[edit]

יודוך אחיך. ישבחוך ויודוך כי ההצלחה תבוא בסכתך לפי שהם יראו שידך היא בערף אויביך רוצה לומר שאויביך בורחים מפניך ומפני זה אתה מכה אותם בערפם.

ישתחוו לך בני אביך. שתהיה הממשלה לך.

ט[edit]

גור אריה יהודה. המשילו לגור אריה להיותו מלך על החיות לרוב גבורתו והנה אמר זה לפי דעתי על דוד שהיה באופן מהגבורה עד שהכה הארי והדוב והציל את צאנו מפיהם.

מטרף בני עלית. הנה מפני שהמשילו לגור אריה המשיל הריגתו גלית לטרף והרצון באמרו עלית נתעלית ועלית במדרגה המלוכה והרצון בזה כי בסבת הריגתו גלית התעלה והיה זה כלי אל שיהיה שר צבא שהיה כלי להיותו מלך על ישראל ויהיה מ"ם מטרף כמו מ"ם מחטאת נביאה. שהרצון בו בסבת חטאת נביאיה.

כרע שכב כארי. שלא ימצא מי שיחרידנו ויעתיקנו וכן היה בדוד שנצח כל הגוים אשר נלחם בהם ולא היה בהם מי שיברח דוד מפניו.

י[edit]

שבט. הוא הכלי שיגיע בו המוסר מהמנהיג אל מקבל המוסר והרצון בזה שלא יסור מיהודה שלא יהיה ממנו מושל ממשלה מה.

ומחוקק מבין רגליו. הוא מעניין יי' מחוקקינו. רוצה לומר שהוא מיסד לנו חקים ונימוסים נתנהג בהם ולפי שהמושל הוא מיסד מנהגים וחקים ירצה שיתנהגו בהם האנשים אשר הוא מושל עליהם קרא המושל מחוקק והרצון בזה שלא יסור מהיות מושל מזרע יהודה ממשלה מה.

שילה. בנו וקראו שילה לפי שהויתו בשליא ולזה יקר' שיקרא בשם הרב' שנתהוה בו כאמרו ובשליתה היצאת מבין רגליה. והנה אמר זה על דוד שהיה בן יהודה רוצה לומר שהיה מזרעו.

ולו יקהת עמים. רוצה לומר קבוץ הגוים כי הוא היה מולך על עמים רבים היו לו עבדים נושאי מנחה והנה אין הרצון בזה שיסור השבט מיהודה בבא שילה אך רוצה לומר שלא תסור ממנו ממשלה מה עד שיבא העת שתהיה לו ממשלה שלמה באופן שיהיה מזרעו מי שיהיה מולך על גוים רבים והנה הביא הרב אדוני אבי נ"ע חבר לזה אמרו לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אותם שאין הרצן בו שאחר כן יתיצבו בפניו והוא מבואר בנפשו.

יא[edit]

אסרי לגפן עירה. הוא כמו עירו בוי"ו. והטעם שארצו תהיה שמנה מאד באופן שלגפן אחד יאסור האדם העי' שלו כי יבצור מהגפן האחד משא החמור בשלמו' וכן לשורק' בני אתונו. הרצון בו בן אתונו רוצה לומר כי יאסור בן אתונו לשורקה והיא הגפן כי משם יבצור משאו בשלמות.

כבס ביין לבושו. אמר זה על צד ההפלגה לרבוי היין שימצא לו.

ובדם ענבים סותה. עניינו וביין אדום כדם יכבס לבושו.

יב[edit]

חכלילי. היו"ד נוספת ועניינו אדמוני כי מרוב השתייה יאדימו העינים והכונה בזה לרוב המצא היין בארצו.

ולבן שנים מחלב. רוצה לומר ששיניו תהיינה לבנות מרוב שתייתו החלב והעיר בזה שארצו תהיה זבת חלב ודבש לטוב המרעה.

יג[edit]

זבולן לחוף ימים ישכון. הקדים זבולן ליששכר ואע"פ שהוא מאוחר בלידה לפי שגורל נחלתו היה קודם לגורל נחלת יששכר כמו שהוא ביהושע אלא שכבר נפסד עלינו זה הסדור בקצת השבטים ובכלל הנה לא נודע סבה שלימה במה שנתבלבל בזה הסדור.

לחוף ימים. רוצה לומר שפת הימים.

לחוף אניות. רוצה לומר שפת הים אשר יתקבצו בו האניות והוא הנמל.

וירכתו עד צידון. רוצה לומר בירכתו קצה ארצו מענין ולירכתי המשכן.

יד[edit]

חמור גרם. חמר בעל עצם כבד והנה החמור הוא מאוחר התנועה וכל שכן כשיהיה בזה התאר כי אז תהיה בהכרח תנועתו בכבדות כי התנועה תהיה מהירה או מתונית מצד היחס אשר בין המניע והמתנועע וזה כי כל מה שיהיה התנועעו יותר גדול תהיה התנועה יותר מתונית כשהיה המניע אחד או תהיה הכונה בחמור גרם כחוש מאד כי הוא לא יוכל ללכת והמשילו אליו לפי שיששכר לא היה רוצה לצאת מארצו כאמרו שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך.

רובץ בין המשפתים. הרצון בזה בין המערכות והכונה כי כשיטענו עליו משאו בשתי מערכות בשני צדדיו הנה ירבץ תחת משאו וכן לא יוכלו להעתיק יששכר מארצו.

טו[edit]

וירא מנוחה כי טוב. כאשר ראה מקום מנוחתו שהוא טוב וארצו כי נעמה נטה שכמו לסבול כל המשא ושב כעבד נותן מס אל המלך ישר' שלא יכרחם לצאת או של גוים שלא ילחמו עליהם כמו שפירש החכם אבן עזרא.

טז[edit]

דן ידין עמו. ר"ל שמדן יהיה מי שידין ישראל בכללם והוא שמשון ששפט ישראל עשרים שנה.

יז[edit]

שפיפון. הוא נחש ונקרא כן להיותו משבר ומכתת האנשים שינשוך בהם בנשיכתו כטעם הוא ישופך ראש והנה הנחש והשפיפון הוא שמשון שהרג הרג רב בפלשתים כל ימיו והמשיל הריגתו הפלשתי' בהסמכו על עמודי הבית והפיל העמודים והבית על הפלשתים לנחש הנושך עקבי סוס ויפול בזה רוכבו אחור.

יח[edit]

לישועתך קויתי יי'. כאשר ראה הנביא הרע שיקרה לשמשון בסוף אמר שהוא מקוה לישועת השם כי הוא יסבב להציל שמשון מזה הרע והנה לזאת הסבה אחשוב שסבב השם יתעלה שיהיה שמשון נזיר אלהים במה ששלח על יד נביאו למנוח ולאשתו כדי שלא ימשך לתאות המשגל אשר היתה סבת נפלו בזה הרע כי ההתרחק משתיית היין והשכל מועיל לזה העניין מאד כאמרם ז"ל כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. ועם כל זה לא נשלמה ההצלה בזה לשמשון.

יט[edit]

גד גדוד יגודנו. רוצה לומר שגדוד יבוא אליו שיקבצם ויאספם וינהגם בשבי.

והוא יגוד עקב. ר"ל שהוא יגוד הגדוד ההוא וינצחנו בסוף ואולי זה העניין קרה או יקרה כי לא נדע כל מה שקרה לאבותינו כמו שכתוב בפירוש החכם אבן עזרא.

כ[edit]

מאשר שמנה לחמו. והוא מחלק אשר מהארץ תצא לחם שמנה לרעננות הארץ ודשנה ולזאת הסבה יתן מעדני מלך.

כא[edit]

נפתלי אילה שלוחה. הנה האילה היא מהירה התנועה והיה זה משל לברק בן אבינועם שהיה מנפתלי ששמע בקלות למאמר דבורה ששלחהו להלחם עם סיסרא שהיו לו תשע מאות רכב ברזל בעם מעט כי לא הביא עמו כי אם עשרת אלפים איש ובסוף הענין נתן אמרי שפר בשירה ששרו הוא ודבורה בן פורת סעיף פוריה.

כב[edit]

בנות צעדה עלי שור. רוצה לומ' שצמחו מהסעיף ההו' פארו' גדול וגבהו עד שצעדו על החומר לרוב גובה הפארו' ההם ולגדלם וזה משל על הצלחת יוסף ורבוי זרעו אחרו'.

כג[edit]

ימררוהו ורובו. פירשו זה על מה שעשו לו אחי יוסף שמררו חייו ויורו חצים שנונים להפילו ולא יכלו לו כי כבר ישבה באיתן קשתו ונכון הוא גם נכון בעיני שיהיה עתיד ויהיה הרצון בזה שכבר ישטמו זרע יוסף בעלי חצים ולא יוכלו להם כי השם יתעלה יעזרם.

כד[edit]

באיתן. במקום איתן רוצה לומר במקום חזק.

ויפוזו. ענינו ויחזקו כמו שפירש החכם אבן עזרא או יהי' בעניין פז ורצה בזה שהושם פז על זרועיו לגדולה ולממשלה.

מידי אביר יעקב. משם רועה אבן ישראל. זה רמז למשיח בן יוסף לפי דעתי והרצון בו שמיוסף יצא האיש שיהיה רועה אבן ישראל. וראוי שתדע כי ישראל בחוזק הגלות ידמו לאבן על צד המשל לרוב סבלם הפגעים ומעוט הרגשתם בהם ולזה יעד הנביא שיסיר לב האבן מבשרם ויתן להם לב בשר והנה אמר בזה המקום שמיוסף יצא האיש שיהיה רועה אבן ישראל ויתחיל התשועה על ידו כי צמיחתו תהיה בהיות ישראל בתכלית השפלות עד שיהיו במדרגת האבן. ולזאת סבה אחשוב שהסכימו רז"ל על משיח בן יוסף והנה התבאר שכבר יהיה לישראל בתחילת הגאולה מנהיג איננו מבית דוד תצמיח ע"י הגאולה ממה שאמר זכריה בעניין הישועה והושיע השם אשת אהלי יהודה כבראשונה למען לא תגדל תפארת בית דוד וגומ'. וזה לאות שלא תהיה זאת הישועה בראשונה על ידי בית דוד וספר אחר זה שכבר יהיה נדקר זה המנהיג ההולך לפניהם ואמר עליו שהוא היה גדול המעלה כדוד וכמו בית דוד ובכלל הנה יאמר עליו שהוא כאלהים וכמלאך השם יתעלה לפניהם והרצון בכאן באלהים הם השלמי' כאמרו אני אמרתי אלהים אתם והנה יתבאר זה בג"ה ביאור יותר שלם אצל ביאורנו לזאת הפרשה.

כה[edit]

מאל אביך ויעזרך. הרצון בו מאל אביך ומאת שדי שיעזרך ויברכך תהיינה לך אלו הברכות לך שזכר אחר זה.

ברכות שדים ורחם. הם רבוי הבנים בזולת הפלא וגדולם בשלמות באופן שימצא להם מהשדים מזון טוב ונאות מה שיספיק לגדול.

כו[edit]

תאוות. נבול. והרצון בזה כי ברכות אברהם ויצחק לא היו כי אם על ירושת ארץ כנען ובכלל הנה הם לא היו על ירושת כל הארץ בכללה אם היה שנודה שלא יהיו קיני וקניזי וקדמוני ממשפחו' ארץ כנען ואולם זאת הברכה תהיה עד גבול גבעות עולם שהם קצות הישוב ר"ל שלא יהיה בכל העולם דבר שלא יירשו אותו. והנה אמר זה על צד ההפלגה והגוזמא להורות שהוא ברכו על שיירש נחלה בלא מצרים כי הנביאים ידברו בזה האופן להורות על ההפלגה כמו שאמר משה ערים גדולות ובצורות בשמי'.

ולקדקד נזיר אחריו. הוא כמו לראש יוסף והנה היה יוסף נזיר אחיו כי הוא היה היותר פרוש והיותר מושל בתאותו ויורה על זה ממה שעשה מעניין אשת אדוניו שלא רצה להשמע אליה ושם עצמו מפני זה בשנאה עצומה עמה אשר היה לו בה מהסכנה מה שלא יעלם ולא כן עשה יהודה במצאו תמר בדרכו שהוא שאל ממנה שיבא אליה ויותר רחוק מזה מה שעשה ראובן מענין בלהה. ולזאת הסבה קראו יעקב נזיר אחיו.

כז[edit]

זאב יטרף. הרצון בזה שבנימן יהיה כמו זאב שיטרף והנה אמר זה לגבורתו והצלחתו.

בבקר יאכל עד וגו'. ר"ל שלא יארח הכנעת אויביו אכל בבקר בצאתו למלחמה יאכל שלל אויביו תכף ולערב היום ההוא יחלק שללם בכללות לבני שבטו או לעמו. והנה אחשוב שהיתה זאת הנבואה על שאול שיצא מבנימן כי כבר התגבר על הגוים כמו שנאמר עליו וילחם סביב בכל אויביו יפנה ירשיע.

כח[edit]

איש אשר כברכתו בירך אותם. רבים יתמהו מזה לפי שכבר ימצאו מבניו שלא בירך אותם בזה הספור כמו הענין בראובן ושמעון ולוי עד שכבר הוכרחו לומר שכבר בירך אותם איש כברכתו ולא נזכרו אלו הברכות ואולם מה שנזכר מזה הוא מה שהודיעם מה שיקרם באחרית הימים. וזה בלתי נאות אצלי כי הברכות שבירך אותם הנביא הם גם כן דברים שיקרום בעתיד ולולי זה לא ימצאו בברכות ההם תועלת. וראוי שתדע כי ההודעה שתהיה לאדם בדברים העתידי' לו אם טוב או רע הו' ברכה ולזה השגיח השם יתע' בזה האופן בדבקים בו רוצה לומר שיודיע אותם מה שיתכן שיקרה להם כדי שיקחו עצה ברע שלא יגיע וישתדלו בהגעת הטוב היותר שלם שאפשר כמו שביארנו ברביעי מספר מלחמות השם ובביאורינו לספר איוב ובהיות הענין כן הנה יתכן שמה שאמר יעקב לאחד אחד מבניו הוא ברכה לו הלא תראה כי יצחק אמר לעשו בברכו אותו ואת אחיך תעבד ואין זאת ברכה אבל היא מהדברים העתידים לו ועוד כי כבר ימצא תועלת לראובן ושמעון ולוי במה שאמ' להם מהדברים אלו וזה כי הוא הודיע לראובן כי הוא תכונתו הפחותה מנעה ממנו זה היתרון שהיה ראוי להיות לו והנה אם היה משתדל ראובן לתקון עניניו היה ממעט ממנו זה העונש ואולם מה שאמ' לשמעון וללוי מצד תכונתם הרע' אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל הוא ברכה כי לכמו אלו האנשים לא יאות הקבוץ ולזה היה הפזור טוב להם עם שכבר נמשך מזה הפזור ללוי ברכה נפלאה והוא שהיה משיג המצטרך לו בזולת עמל במה שנתנו לו ישראל מהמעשרות והתרומות ושאר המתנות שהיו לשבט לוי. והנה לשמעון נתאמ' זה הפזור באופן מה עם ירושת הארץ עד שנפלה נחלתם תוך נחלת בני יהודה כמו שמבואר ביהושע והנה תמצא שערי שבט שמעון היו מפוזרות בינות ערי נחלת יהודה לו תעמד על מניין הערים שנפלו לגורל שבט יהודה וזה שכבר תמצא שמהערים ההם נפלו קצת למטה שמעון ותבין מהסדור אשר להם בספור גורל בני יהודה שמהערים ההם שנפלו לגורל שמעון לא היו יחד.

לג[edit]

ויאסוף רגליו אל המטה. כי בתחלה היה יושב על המטה כשבירך אות' כדי שתתישב דעתו יותר בעניינם וידע בנבואה מה שעתיד שיקרה להם והנה היו מפני זה רגליו חוץ מהמטה ואחר כך שכב על המטה ולזה אסף רגליו אליה כמו שפירש החכם אבן עזרא. והנה עמד בזה המצב השני עד שגוע ומת.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.