מראי מקומות/בראשית/מט

מראי מקומות בראשית מט

פסוק א

הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים

במדרש (ב"ר צח ג): רבי סימון אמר מפלת גוג הראה להם, רבי יהודה אמר בנין בית המקדש הראה להם. ויעויין להלן (פסוק ב) ביאורו.

פסוק ב

הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם

במדרש על הפסוק (פסוק א) האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, דרשו חז"ל (הו"ד לעיל) מפלת גוג הראה להם או בנין בית המקדש הראה להם. וביאר בספר קדשי יחזקאל (פ' ויחי) דהנה בגמרא בחגיגה (טו.) איתא שבת קול יוצאת ואומרת שובו בנים שובבים, ועוד אמרו בגמרא בברכות (ג.) שבכל יום יוצאת בת קול ואומרת מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. והנה ענין 'שובו בנים שובבים' הוא שיזכור האדם שהוא מבני קל חי וצריך לשוב בתשובה לאביו שבשמים, וזה ע"י הקשר שיש לו שהוא בן יעקב 'יעקב חבל נחלתו', ובזה מתבטל כח גוג ומגוג שעניינו "ננתקה את מוסרותימו" (תהילים ב ג). וענין בת קול שאומרת אוי לו לאב וכו', עניינה שע"י שמיעת קולות אלו יתעורר האדם להתפלל בבכי ולשפוך דמעות כמים על חורבן המקדש וגלות השכינה.

מעתה כך נדרש הפסוק: 'הקבצו ושמעו בני יעקב' היינו שמעו שאתם בני יעקב ושייכים ליעקב חבל נחלתו, 'ושמעו אל ישראל אביכם' היינו שמעו את הבת קול של אבינו שבשמים. וכפל בפסוק 'שמעו' 'שמעו' להורות על שתי הבת קול. וזה 'מפלת גוג הראה להם' בשמיעת הבת קול שאומרת 'בני יעקב' - היינו שובו בנים שובבים. וכן בנין בית המקדש הראה להם בשמיעה השניה של הבת קול המקוננת על חורבן הבית, שמזה יתעוררו לבקש על בנין הבית.

פסוק לא

אל בית פרעה וגו' דברו נא באזני פרעה לאמר. בטעם הדבר שלא דיבר בעצמו עם פרעה רק דיבר עם ביתו ושלח אליו שליחים, עיין בספורנו.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · מעבר לתחילת הדף